סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

אֲבָל לְהַחֲיוֹת אֲפִילּוּ מֵעַל מִזְבְּחִי וּמָה זֶה שֶׁסָּפֵק יֵשׁ מַמָּשׁ בִּדְבָרָיו סָפֵק אֵין מַמָּשׁ בִּדְבָרָיו וַעֲבוֹדָה דּוֹחָה שַׁבָּת קַל וָחוֹמֶר לְפִקּוּחַ נֶפֶשׁ שֶׁדּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת נַעֲנָה רַבִּי אֶלְעָזָר וְאָמַר וּמָה מִילָה שֶׁהִיא אֶחָד מִמָּאתַיִם וְאַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה אֵיבָרִים שֶׁבָּאָדָם דּוֹחָה אֶת הַשַּׁבָּת קַל וָחוֹמֶר לְכׇל גּוּפוֹ שֶׁדּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אֶת שַׁבְּתוֹתַי תִּשְׁמוֹרוּ יָכוֹל לַכֹּל תַּלְמוּד לוֹמַר אַךְ חָלַק רַבִּי יוֹנָתָן בֶּן יוֹסֵף אוֹמֵר כִּי קוֹדֶשׁ הִיא לָכֶם הִיא מְסוּרָה בְּיֶדְכֶם וְלֹא אַתֶּם מְסוּרִים בְּיָדָהּ רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְיָא אוֹמֵר וְשָׁמְרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשַּׁבָּת אָמְרָה תּוֹרָה חַלֵּל עָלָיו שַׁבָּת אַחַת כְּדֵי שֶׁיִּשְׁמוֹר שַׁבָּתוֹת הַרְבֵּה אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל אִי הֲוַאי הָתָם הֲוָה אָמֵינָא דִּידִי עֲדִיפָא מִדִּידְהוּ וְחַי בָּהֶם וְלֹא שֶׁיָּמוּת בָּהֶם אָמַר רָבָא לְכוּלְּהוּ אִית לְהוּ פִּירְכָא בַּר מִדִּשְׁמוּאֵל דְּלֵית לֵיהּ פִּירְכָא דְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל דִּילְמָא כִּדְרָבָא דְּאָמַר רָבָא מַאי טַעְמָא דְּמַחְתֶּרֶת חֲזָקָה אֵין אָדָם מַעֲמִיד עַצְמוֹ עַל מָמוֹנוֹ וְהַאי מִידָּע יָדַע דְּקָאֵי לְאַפֵּיהּ וְאָמַר אִי קָאֵי לְאַפַּאי קָטֵילְנָא לֵיהּ וְהַתּוֹרָה אָמְרָה בָּא לְהׇרְגְּךָ הַשְׁכֵּם לְהׇרְגוֹ וְאַשְׁכְּחַן וַדַּאי סָפֵק מְנָלַן דְּרַבִּי עֲקִיבָא נָמֵי דִּילְמָא כִּדְאַבָּיֵי דְּאָמַר אַבָּיֵי מָסְרִינַן לֵיהּ זוּגָא דְרַבָּנַן לֵידַע אִם מַמָּשׁ בִּדְבָרָיו וְאַשְׁכְּחַן וַדַּאי סָפֵק מְנָא לַן וְכוּלְּהוּ אַשְׁכְּחַן וַדַּאי סָפֵק מְנָא לַן וְדִשְׁמוּאֵל וַדַּאי לֵית לֵיהּ פִּירְכָא אָמַר רָבִינָא וְאִיתֵּימָא רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק טָבָא חֲדָא פִּלְפַּלְתָּא חֲרִיפָא מִמְּלָא צַנָּא דְקָרֵי מַתְנִי' חַטָּאת וְאָשָׁם וַדַּאי מְכַפְּרִין מִיתָה וְיוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפְּרִין עִם הַתְּשׁוּבָה תְּשׁוּבָה מְכַפֶּרֶת עַל עֲבֵירוֹת קַלּוֹת עַל עֲשֵׂה וְעַל לֹא תַעֲשֶׂה וְעַל הַחֲמוּרוֹת הוּא תּוֹלֶה עַד שֶׁיָּבֹא יוֹם הַכִּפּוּרִים וִיכַפֵּר הָאוֹמֵר אֶחֱטָא וְאָשׁוּב אֶחֱטָא וְאָשׁוּב אֵין מַסְפִּיקִין בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה אֶחֱטָא וְיוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר אֵין יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר עֲבֵירוֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַמָּקוֹם יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר עֲבֵירוֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵירוֹ אֵין יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר עַד שֶׁיְּרַצֶּה אֶת חֲבֵירוֹ דָּרַשׁ רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי ה' תִּטְהָרוּ עֲבֵירוֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַמָּקוֹם יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר עֲבֵירוֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵירוֹ אֵין יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר עַד שֶׁיְּרַצֶּה אֶת חֲבֵירוֹ אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא אַשְׁרֵיכֶם יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי מִי אַתֶּם מִטַּהֲרִין מִי מְטַהֵר אֶתְכֶם אֲבִיכֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם שֶׁנֶּאֱמַר וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם וְאוֹמֵר מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל (ה') מָה מִקְוֶה מְטַהֵר אֶת הַטְּמֵאִים אַף הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְטַהֵר אֶת יִשְׂרָאֵל גְּמָ' אָשָׁם וַדַּאי אִין אָשָׁם תָּלוּי לָא וְהָא כַּפָּרָה כְּתִיבָא בֵּיהּ הָנָךְ מְכַפְּרִי כַּפָּרָה גְּמוּרָה אָשָׁם תָּלוּי אֵינוֹ מְכַפֵּר כַּפָּרָה גְּמוּרָה אִי נָמֵי הָנָךְ אֵין אַחֵר מְכַפֵּר כַּפָּרָתָן אָשָׁם תָּלוּי אַחֵר מְכַפֵּר כַּפָּרָתָן דִּתְנַן חַיָּיבֵי חַטָּאוֹת וַאֲשָׁמוֹת וַדָּאִין שֶׁעָבַר עֲלֵיהֶן יוֹם הַכִּפּוּרִים חַיָּיבִין אֲשָׁמוֹת תְּלוּיִן פְּטוּרִין מִיתָה וְיוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפְּרִין עִם הַתְּשׁוּבָה עִם הַתְּשׁוּבָה אִין בִּפְנֵי עַצְמָן לָא נֵימָא דְּלָא כְּרַבִּי דְּתַנְיָא רַבִּי אוֹמֵר עַל כׇּל עֲבֵירוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה בֵּין עָשָׂה תְּשׁוּבָה בֵּין לֹא עָשָׂה תְּשׁוּבָה יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר חוּץ (מִפּוֹרֵק עוֹל) וּמְגַלֶּה פָּנִים בַּתּוֹרָה וּמֵיפֵר בְּרִית בָּשָׂר שֶׁאִם עָשָׂה תְּשׁוּבָה יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר וְאִם לֹא עָשָׂה תְּשׁוּבָה אֵין יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבִּי תְּשׁוּבָה בָּעֲיָא יוֹם הַכִּפּוּרִים יוֹם הַכִּפּוּרִים לָא בָּעֲיָא תְּשׁוּבָה תְּשׁוּבָה מְכַפֶּרֶת עַל עֲבֵירוֹת קַלּוֹת עַל עֲשֵׂה וְעַל לֹא תַעֲשֶׂה הַשְׁתָּא עַל לֹא תַעֲשֶׂה מְכַפֶּרֶת עַל עֲשֵׂה מִיבַּעְיָא אָמַר רַב יְהוּדָה הָכִי קָאָמַר עַל עֲשֵׂה וְעַל לֹא תַעֲשֶׂה שֶׁנִּיתַּק לַעֲשֵׂה וְעַל לֹא תַעֲשֶׂה גָּמוּר לָא וּרְמִינְהוּ אֵלּוּ הֵן קַלּוֹת עֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה


רש"י

אבל להחיות. כגון שיודע ללמד זכות על אדם שנדון בב''ד ליהרג: ועבודה. חמורה שדוחה את השבת מפסיקה להצלת נפש: ומה מילה. שהיא תיקון אחד מאיבריו של אדם דוחה את השבת לפי שחייבין עליה כרת לאחר זמן כך שנויה בתוספתא דשבת: יכול לכל. אפי' לפיקוח נפש: ושמרו בני ישראל את השבת. כדי לעשות שבתות אחרות יזהרו בשבת זו בקיום שמירת שבתות הרבה: אין אדם מעמיד את עצמו. מלהציל את ממונו מיד גנב והאי גנב דאתי במחתרת מידע ידע דקאי בעל הבית באפיה ואדעתא דהכי אתא דמימר אמר כי קאי לאפאי קטילנא ליה ואין זה ספק נפשות אלא ודאי נפשות והתורה אמרה לו כאן אחרי שבא להורגך השכם להורגו: דאמר אביי. בסנהדרין (דף מג.) על היוצא ליסקל ואמר יש לי זכות ללמד על עצמי דקתני התם מחזירין אותו אפילו ארבע וחמש פעמים ובלבד שיהא ממש בדבריו והוינן בה מנא ידעי ואמר אביי מסרינן ליה זוגא דרבנן שמלוין אותו עד בית הסקילה ואם אמר יש לי ללמד זכות על עצמי ישמעו אלו אם יש ממש בדבריו אם לאו והכי נמי גבי כהן העובד איכא למימר נמי דהכי עבדי ליה: ואשכחן. מהכא דאודאי פיקוח נפש מחללין אבל ספק לא שמעינן מינה וכולהו נמי כגון אך חלק איכא למימר דודאי פיקוח נפש קא ממעט ולא ספק וכן ולא אתם מסורין בידה למות ודאי וכן חלל עליו כדי שישמור ודאי שבתות הרבה: דשמואל לית ליה פירכא. אשר יעשה האדם המצות שיחיה בהם ודאי ולא שיבא בעשייתה לידי ספק מיתה אלמא מחללין על הספק: חדא פלפלתא. גרעין אחד: מתני' חטאת ואשם ודאי. הם אשם גזילות ומעילות ויש אשם שהוא תלוי הבא על שגגת ספק כרת ובגמ' פריך והא ביה נמי כפרה כתיבא: חטאת ואשם ודאי מכפרין. ומסתמא תשובה איכא שאם לא היה מתחרט לא היה מביא קרבן: גמ' הא כפרה כתיב ביה. וכפר עליו הכהן על שגגתו אשר שגג (ויקרא ה) באשם תלוי כתיב: אשם תלוי אינו מכפר כפרה גמורה. אלא תולה להגן עליו מן היסורין עד שיודע לו שודאי חטא ויביא חטאת הכי ילפי' לה בכריתות (דף כו:): פטורין. דיום הכפורים מכפר עליהן וטעמא מפרש בכריתות (דף כה:): חוץ מפורק עול. כופר בהקב''ה: מגלה פנים בתורה. דורש את התורה לגנאי כגון מנשה שהיה דורש באגדות של דופי לא היה לו למשה לכתוב אלא ותמנע היתה פלגש וגו': ומיפר ברית בשר. מילה ובמסכת שבועות יליף לה מקראי:

תוספות

עם התשובה אין בפני עצמה לא נימא דלא כרבי. תימה לי דהוה מצי לשנויי מיתה ויוה''כ מכפרות עם התשובה על כל עבירות שבתורה אבל בלא תשובה יש עבירות שאינן מכפרות עליהן כגון פורק עול ומגלה פנים ומיפר ברית ויש לומר דשפיר טפי משני אי נמי י''ל דומיא דסיפא דקתני ועל החמורות הוא תולה עד שיבא יוה''כ ויכפר דההיא בכל עבירה איירי דאינה מכפרת בלא יוה''כ ה''נ רישא: חוץ מפורק עול. בסוף פ''ק דשבועות (דף יג.) נפקא ליה מקרא כי דבר ה' בזה זה הפורק עול ומגלה פנים בתורה ואת מצותו הפר זה המפר ברית בשר הכרת תכרת הכרת לפני יום הכפורים תכרת לאחר יוה''כ יכול אפילו עשה תשובה ת''ל עונה בה לא אמרתי אלא בזמן שעונה בה והקשה הרב רבי יעקב מאורליינ''ש זצ''ל

הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר