סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

אֵין יְשִׁיבָה בָּעֲזָרָה אֶלָּא לְמַלְכֵי בֵּית דָּוִד בִּלְבַד שֶׁנֶּאֱמַר וַיָּבֹא הַמֶּלֶךְ דָּוִד וַיֵּשֶׁב לִפְנֵי ה' כִּדְאָמַר רַב חִסְדָּא בְּעֶזְרַת נָשִׁים הָכָא נָמֵי בְּעֶזְרַת נָשִׁים
וְהֵיכָא אִיתְּמַר דְּרַב חִסְדָּא אַהָא מֵיתִיבִי דְּתַנְיָא הֵיכָן קוֹרִין בּוֹ בָּעֲזָרָה רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר בְּהַר הַבַּיִת שֶׁנֶּאֱמַר וַיִּקְרָא בוֹ לִפְנֵי הָרְחוֹב אֲשֶׁר לִפְנֵי שַׁעַר הַמַּיִם וְאָמַר רַב חִסְדָּא בְּעֶזְרַת נָשִׁים
וַיְבָרֶךְ עֶזְרָא אֶת ה' הָאֱלֹהִים הַגָּדוֹל מַאי גָּדוֹל אָמַר רַב יוֹסֵף אָמַר רַב שֶׁגִּדְּלוֹ בְּשֵׁם הַמְפוֹרָשׁ רַב גִּידֵּל אָמַר בָּרוּךְ ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מִן הָעוֹלָם וְעַד הָעוֹלָם
אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי לְרַב דִּימִי וְדִילְמָא שֶׁגִּידְּלוֹ בְּשֵׁם הַמְפוֹרָשׁ אֲמַר לֵיהּ אֵין אוֹמְרִים שֵׁם הַמְפוֹרָשׁ בִּגְבוּלִים
וְלָא וְהָכְתִיב וַיַּעֲמוֹד עֶזְרָא הַסּוֹפֵר עַל מִגְדַּל עֵץ אֲשֶׁר עָשׂוּ לַדָּבָר וְאָמַר רַב גִּידֵּל שֶׁגִּדְּלוֹ בְּשֵׁם הַמְפוֹרָשׁ הוֹרָאַת שָׁעָה הָיְתָה
וַיִּצְעֲקוּ אֶל ה' אֱלֹהִים בְּקוֹל גָּדוֹל מַאי אֲמוּר אָמַר רַב וְאִיתֵּימָא רַבִּי יוֹחָנָן בִּיָּיא בִּיָּיא הַיְינוּ הַאי דְּאַחְרְבֵיהּ לְמַקְדְּשָׁא וְקַלְיֵהּ לְהֵיכְלֵיהּ וְקַטְלִינְהוּ לְכוּלְּהוּ צַדִּיקֵי וְאַגְלִינְהוּ לְיִשְׂרָאֵל מֵאַרְעֲהוֹן וַעֲדַיִין מְרַקֵּד בֵּינַן כְּלוּם יְהַבְתֵּיהּ לַן אֶלָּא לְקַבּוֹלֵי בֵּיהּ אַגְרָא לָא אִיהוּ בָּעֵינַן וְלָא אַגְרֵיהּ בָּעֵינַן
נְפַל לְהוּ פִּיתְקָא מֵרְקִיעָא דַּהֲוָה כְּתִב בֵּהּ אֱמֶת
אָמַר רַב חֲנִינָא שְׁמַע מִינַּהּ חוֹתָמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֱמֶת
אוֹתִיבוּ בְּתַעֲנִיתָא תְּלָתָא יוֹמִין וּתְלָתָא לֵילָוָאתָא מַסְרוּהוּ נִיהֲלַיְהוּ נְפַק אֲתָא כִּי גוּרְיָא דְנוּרָא מִבֵּית קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים אֲמַר לְהוּ נָבִיא לְיִשְׂרָאֵל הַיְינוּ יִצְרָא דַעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁנֶּאֱמַר וַיֹּאמֶר זֹאת הָרִשְׁעָה
בַּהֲדֵי דְּתַפְסוּהּ לֵיהּ אִשְׁתְּמִיט בִּינִיתָא מִמַּזְּיֵיא וּרְמָא קָלָא וַאֲזַל קָלֵיהּ אַרְבַּע מְאָה פַּרְסֵי אָמְרוּ הֵיכִי נַעֲבֵיד דִּילְמָא חַס וְשָׁלוֹם מְרַחֲמִי עֲלֵיהּ מִן שְׁמַיָּא אֲמַר לְהוּ נָבִיא שַׁדְיוּהוּ בְּדוּדָא דַאֲבָרָא וְחַפְיוּהוּ לְפוּמֵּיהּ בַּאֲבָרָא דַּאֲבָרָא מִשְׁאָב שָׁאֵיב קָלָא שֶׁנֶּאֱמַר וַיֹּאמֶר זֹאת הָרִשְׁעָה וַיַּשְׁלֵךְ אוֹתָהּ אֶל תּוֹךְ הָאֵיפָה וַיַּשְׁלֵךְ אֶת אֶבֶן הָעוֹפֶרֶת אֶל פִּיהָ
אֲמַרוּ הוֹאִיל וְעֵת רָצוֹן הוּא נִבְעֵי רַחֲמֵי אַיִּצְרָא דַעֲבֵירָה בְּעוֹ רַחֲמֵי וְאִמְּסַר בִּידַיְיהוּ
אֲמַר לְהוּ חֲזוֹ דְּאִי קָטְלִיתוּ לֵיהּ לְהָהוּא כָּלֵי עָלְמָא חַבְשׁוּהוּ תְּלָתָא יוֹמֵי וּבָעוּ בֵּיעֲתָא בַּת יוֹמָא בְּכׇל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְלָא אִשְׁתְּכַח אָמְרִי הֵיכִי נַעֲבֵיד נִקְטְלֵיהּ כָּלֵי עָלְמָא נִיבְעֵי רַחֲמֵי אַפַּלְגָא פַּלְגָא בִּרְקִיעָא לָא יָהֲבִי כַּחְלִינְהוּ לְעֵינֵיהּ וְשַׁבְקוּהוּ וְאַהְנִי דְּלָא מִיגָּרֵי בֵּיהּ לְאִינִישׁ בְּקָרִיבְתֵּהּ
בְּמַעְרְבָא מַתְנוּ הָכִי רַב גִּידֵּל אָמַר גָּדוֹל שֶׁגִּדְּלוֹ בְּשֵׁם הַמְפוֹרָשׁ וְרַב מַתְנָא אָמַר הָאֵל הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא
וְהָא דְּרַב מַתְנָא מָטְיָיא לִדְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי דְּאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי לָמָּה נִקְרָא שְׁמָן אַנְשֵׁי כְּנֶסֶת הַגְּדוֹלָה שֶׁהֶחְזִירוּ עֲטָרָה לְיוֹשְׁנָהּ אֲתָא מֹשֶׁה אָמַר הָאֵל הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא אֲתָא יִרְמְיָה וַאֲמַר גּוֹיִם מְקַרְקְרִין בְּהֵיכָלוֹ אַיֵּה נוֹרְאוֹתָיו לָא אֲמַר נוֹרָא אֲתָא דָּנִיאֵל אֲמַר גּוֹיִם מִשְׁתַּעְבְּדִים בְּבָנָיו אַיֵּה גְּבוּרוֹתָיו לָא אֲמַר גִּבּוֹר
אֲתוֹ אִינְהוּ וְאָמְרוּ אַדְּרַבָּה זוֹ הִיא (גְּבוּרַת) גְּבוּרָתוֹ שֶׁכּוֹבֵשׁ אֶת יִצְרוֹ שֶׁנּוֹתֵן אֶרֶךְ אַפַּיִם לָרְשָׁעִים וְאֵלּוּ הֵן נוֹרְאוֹתָיו שֶׁאִלְמָלֵא מוֹרָאוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֵיאַךְ אוּמָּה אַחַת יְכוֹלָה לְהִתְקַיֵּים בֵּין הָאוּמּוֹת
וְרַבָּנַן הֵיכִי עָבְדִי הָכִי וְעָקְרִי תַּקַּנְתָּא דְּתַקֵּין מֹשֶׁה אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר מִתּוֹךְ שֶׁיּוֹדְעִין בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁאֲמִתִּי הוּא לְפִיכָךְ לֹא כִּיזְּבוּ בּוֹ
וְקוֹרֵא אַחֲרֵי מוֹת וְאַךְ בֶּעָשׂוֹר וּרְמִינְהִי מְדַלְּגִין בַּנָּבִיא וְאֵין מְדַלְּגִין בַּתּוֹרָה
לָא קַשְׁיָא כָּאן בִּכְדֵי שֶׁיַּפְסִיק הַתּוּרְגְּמָן כָּאן בִּכְדֵי שֶׁלֹּא יַפְסִיק הַתּוּרְגְּמָן
וְהָא עֲלַהּ קָתָנֵי מְדַלְּגִין בַּנָּבִיא וְאֵין מְדַלְּגִין בַּתּוֹרָה וְעַד כַּמָּה מְדַלֵּג בִּכְדֵי שֶׁלֹּא יַפְסִיק הַתּוּרְגְּמָן הָא בַּתּוֹרָה כְּלָל כְּלָל לָא
אָמַר אַבָּיֵי לָא קַשְׁיָא כָּאן בְּעִנְיָן אֶחָד כָּאן בִּשְׁנֵי עִנְיָנִין
וְהָתַנְיָא מְדַלְּגִין בַּתּוֹרָה בְּעִנְיָן אֶחָד וּבַנָּבִיא בִּשְׁנֵי עִנְיָנִין כָּאן וְכָאן בִּכְדֵי שֶׁלֹּא יַפְסִיק הַתּוּרְגְּמָן וְאֵין מְדַלְּגִין מִנָּבִיא לְנָבִיא וּבַנָּבִיא שֶׁל שְׁנֵים עָשָׂר מְדַלְּגִין

רש"י

אין ישיבה בעזרה. דכתיב לעמוד לשרת (דברים יח) העומדים שם לפני ה' (שם) ולא מצינו בה ישיבה: אלא למלכי בית דוד שנאמר ויבא המלך דוד וישב וגו'. כשאמר לו נתן הנביא אתה לא תבנה הבית כי ימלאו ימיך וגו': ויברך עזרא וגו'. בההוא ענינא דויקרא לפני הרחוב כתיב ברוך ה' אלהים וגו' כך תיקנו באותו היום לומר במקדש בסוף כל ברכה וברכה כדאמרינן במסכת תענית (יג.): בגבולין. כל חוץ לעזרה קרי גבולין: בייא בייא. לשון זעקה וקובלנא: האי דאחרביה לבית המקדש. מבקשין רחמים שימסר בידם יצר הרע של עבודת כוכבים: לקבולי אגרא. שנכוף אותו ונקבל שכר: פיתקא. כתב: אמת. כלומר מסכים אני עמכם: אמר להו נביא. זכריה בן עדו: ביניתא. שיער: בדודא דאברא. בסיר של עופרת: זאת הרשעה. וישלך אותה אל תוך האיפה (ויתן) את אבן העופרת אל פיה: שאיב קלא. נכנס הקול לתוך העופרת ואינו יוצא ממנו: כליא עלמא. יכלה העולם שלא תהא פריה ורביה: ביעתא בת יומא. ביצה הנולדה בו ביום לפי שפסק החימום מן המעים ואפילו אותן שעיברה התרנגולת כבר אינן מתבשלין במעיה: לפלגא. שיהא שולט באדם ליזקק לאשתו ולא לאחרת: כחלינהו. סימו את עיניו ע''י כחול: האל הגדול הגבור והנורא. אשר לא ישא פנים: עובדי כוכבים מקרקרים בהיכלו. שראה שרי נבוכדנצר נכנסין להיכל ומריעים בו ככל רצונם: לא אמר נורא. בפרשת הנה חנמאל כתיב עושה חסד לאלפים ומשלם עון אבות אל חיק בניהם אחריהם האל הגדול והגבור ה' צבאות שמו (ירמיהו לב): דניאל לא אמר גבור. בתפלתו בספרו (דניאל ט): עובדי כוכבים משתעבדים בבניו. זה שבעים שנה: זו היא גבורתו. שכובש יצרו כל השנים הללו שנשתעבדו בהן ומאריך אפו על כל הגזירות שגוזרים על בניו: ואלו הן נוראותיו שאלמלא מוראו וכו'. מן יום החורבן אתה למד נוראותיו שכל האומות נאספו להשמידם ונתקיימו מהן: ורבנן. ירמיה ודניאל: שהוא אמתי. מסכים על האמת ושונא את השקר: כאן בכדי שיפסיק התורגמן. הא דקתני אין מדלגין בפרשה הרחוקה מזה שקודם שגולל ספר תורה עד מקום הדילוג יפסיק התורגמן המתרגם פסוק שקרא הקורא ונמצאו צבור יושבין ומצפין אין זה כבוד צבור אבל אך בעשור סמוכה היא לאחרי מות ויכול לגלול שם קודם שיפסיק התורגמן: בענין אחד. כגון הכא ששתי הפרשיות מדברות בענין יוה''כ מדלגינן ובכדי שלא יפסיק התורגמן והא דקתני דאפילו בכדי שלא יפסיק נמי לא ידלג בשני ענינים לפי שדברי תורה היא אזהרות ועונשין ומצות וצריך שיכנסו בלב השומעין וכשאדם יוצא משיטה לשיטה אחרת אינו נוח להתבונן: והתניא. בניחותא:

תוספות

אין ישיבה בעזרה. פירשתי לעיל בפרק שני (דף כה.) גבי זקן יושב במערבה: ועד כמה הוא מדלג בכדי שלא יפסיק התורגמן. לא בעי לשנויי דאתורה קאי משום דקתני אין מדלגין בתורה הדר קא מפרש ועד כמה מותר לדלג בתורה בכדי שלא יפסיק התורגמן והא דאסרו ברישא בכדי שיפסיק התורגמן וי''ל דאין הכי נמי דהוה מצי לשנויי הכי אלא אביי מתרץ לו האמת כאן בענין אחד כאן בשני ענינין כדתניא וכו':
הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר