בכורות ז ע"א

אישתני [השתנה] מגמל, ויש בו מקצת סימני אמו — שפיר דמי [ראוי הוא נחשב], ומותר לאכילה. או דלמא לא שנא [שמא אינו שונה], וגם לענין היתר אכילה — מצריך ר' שמעון שיהא ראשו ורובו דומה לאמו הטהורה?

ומציעים: תא שמע [בוא ושמע] ראיה ממה ששנינו בברייתא: בהמה טהורה שילדה מין בהמה טמאה — אסור באכילה (וכשיטת ר' שמעון), ואם דומה ראשו ורובו לאמו — חייב בבכורה. שמע מינה [למד מכאן] לכאורה כי להיתר אכילה נמי בעי [גם כן צריך] ר' שמעון שיהא ראשו ורובו דומה לאמו!

ודוחים: לא, לבכורה דוקא צריך ראשו ורובו. ומעירים: דיקא נמי [מדוייק גם כן] הדבר מלשון הברייתא, דקא שבקה לאכילה וקם ליה [שהניח התנא את האכילה, ששנה בתחילה, ועמד לו על דין] הבכור, שמע מינה [למד מכאן]: לבכורה הוא דבעי [שצריך] ר' שמעון ראשו ורובו, אבל לאכילה — לא, ודי במקצת סימנים.

ודוחים: לעולם אימא [אומר] לך: להיתר אכילה נמי בעי [גם כן צריך] ראשו ורובו, ודווקא לגבי בכורה איצטריך [הוצרך] הדבר להיאמר, שכן סלקא דעתך אמינא [יעלה על דעתך לומר]: הואיל וכתיב [ונאמר] "אך בכור שור" (במדבר יח, יז), ללמדנו שאין דין בכורה עד שיהא הוא שור ובכורו שור, ולפי זה לא תיסגי ליה [לא יהיה די לו] בראשו ורובו, ואינו בכור עד דאיכא כוליה [שיש ולד שכולו] שור, על כן קמשמע לן [משמיע לנו] שדי שיהא ראשו ורובו שור.

ומציעים: תא שמע [בוא ושמע] ראיה ממה ששנינו בברייתא: נאמר "אך את זה לא תאכלו ממעלי הגרה וממפריסי הפרסה את הגמל" וכו' (ויקרא יא, ד), ומכאן משמע כי גמל (או אחד משאר בעלי החיים הטמאים) הנולד מבהמה טהורה ("ממעלי הגרה, וממפריסי הפרסה") אסור באכילה. ומן ההדגשה "זה" יש ללמוד: זה, בעל חיים שכל סימניו כשל טמא, אי (אין) אתה אוכל כשנולד לבהמה טהורה, אבל אתה אוכל טמא הבא בסימן אחד של אמו, כלומר, שהוא דומה לה במקצת,

ואי זה הוא זה הבא בסימן אחד של אמו, שמותר באכילה? זה טמא הנולד מן הטהור ועבורו מן הטהור, שגם אביו בהמה טהורה.

יכול יהא מותר באכילה אפילו היה עבורו מן הטמא, כגון שאביו גמל? תלמוד לומר: "זאת הבהמה אשר תאכלו שה כשבים ושה עזים" (דברים יד, ד), ולשון רבים ("כשבים") באה ללמד שאינו מותר באכילה (אפילו יש בו סימן אחד של אמו) עד שיהא אביו כבש ואמו כבשה, אלו דברי ר' יהושע.

ר' אליעזר אומר: ולד שאביו ואמו טהורים הריהו מותר, ולא בא הכתוב הזה, המתיר ולד הדומה לאמו במקצת, להתיר את המותר, כשגם אמו וגם אביו טהורים, אלא להוסיף על המותר, ואיזה זה? טמא הנולד מן הטהור ועבורו מן הטמא. ויש לשאול: או אינו בא להתיר אלא דווקא כשגם עבורו מן הטהור! תלמוד לומר: "שור שה כשבים ושה עזים" (דברים יד, ד)ד והחזרה על המלה "שה" מלמדת כי הוא מותר באכילה מכל מקום, גם אם רק אמו מן הכבשים.

על כל פנים, התנא ששנה מחלוקת זו קרי ליה [קורא לו] למין טמא הנולד מן הטהורה "טמא", והוא כשיטת ר' שמעון, שאוסר גמל הנולד מן הפרה, וקאמר [והוא אומר]: אבל אתה אוכל הבא בסימן אחד, כלומר, שאם יש בו מקצת סימני אמו הריהו מותר באכילה. ומכאן שר' שמעון אינו מצריך שיהא ראשו ורובו כאמו, כדי להתירו באכילה!

ודוחים: מכאן אין ראיה, שיש לומר כי האי תנא סבר ליה כוותיה בחדא [תנא זה סבור כמותו באחת], שטהורה שילדה מין טמאה — טמא, ופליג עליה בחדא [וחולק עליו באחת], שהוא מתירו באכילה אם יש בו מקצת סימני אמו, ולדעת ר' שמעון אינו מותר באכילה עד שיהא ראשו ורובו דומה לאמו.

ומעירים: ואיכא דמקשי ומותיב [ויש מי שמקשה על הברייתא שהבאנו, ומשיב], ובדרך זו רוצה להביא תשובה לשאלתנו. וכך הוא מקשה: מה ששנינו בברייתא זו ביחס לטהורה שילדה מין טמאה: עבורו מן הטמא — מי מעברא [האם בהמה טהורה מתעברת] מן הטמא?

והאמר [והרי אמר] ר' יהושע בן לוי: לעולם אין בהמה מתעברת לא טמאה מן הטהור, כגון גמלה (נאקה) מן השור, ולא טהורה מן הטמא, כגון פרה מן הסוס, ולא בהמה גסה מן הדקה, כגון פרה מתיש, ולא דקה מן הגסה כגון רחל משור, ולא בהמה מן חיה, כגון עז מן הצבי, ולא חיה מן בהמה, כגון צביה מן התיש,

חוץ מר' אליעזר ומחלוקתו, כלומר, ומן החולקים עליו, שהיו אומרים חיה מתעברת מבהמה, שנחלקו האם חייבים על שחיטת ולד הצביה שנתעברה מן התיש משום "אותו ואת בנו"!

ובתשובה לכך אמר ר' ירמיה: מה שנאמר "עבורו מן הטמא" כוונתו דאיעבר [שנתעברה] הטהורה מקלוט (שפרסותיו קלוטות, ללא שסע) שהוא בן פרה, שפרה יכולה להתעבר ממנו, משום שהוא בן פרה. ונמצא שהתנא של הברייתא אליבא [לפי שיטתו] של ר' שמעון קאמר [הוא אומר], שטהורה שילדה מין טמאה נקרא "טמא". וקאמר [והוא אומר]: אבל אתה אוכל הבא בסימן אחד, כלומר, שכשיש בו מקצת סימני אמו הריהו מותר באכילה. ומכאן שכך סובר ר' שמעון!

ודוחים: מכאן אין להוכיח, ויש לומר כי האי תנא סבר לה כוותיה בחדא [תנא זה סבור כמותו באחת], שטמא בן טהורה קרוי טמא, ופליג עליה בחדא [וחולק עליו באחת], שלדעת תנא זה, אם יש בו מקצת סימני אמו הריהו מותר באכילה, ולדעת ר' שמעון הריהו אסור באכילה עד שיהא ראשו ורובו דומה לאמו.

א ולגופה של מחלוקת ר' אליעזר ור' יהושע שבברייתא, שואלים: למימרא [האם לומר] מתוך מחלוקת זו שר' אליעזר סבר [סבור] כי כאשר זה וזה, איסור והיתר, גורם להיווצרות של דבר — הריהו מותר, ולכן הוא מתיר באכילה ולד של טהורה שנתעברה מן הטמא, ור' יהושע האוסר סבר [סבור] כי זה וזה גורם — אסור?

והא איפכא שמעינן להו [והרי ההיפך שמענו אותם], ששנינו: ולד שנולד לטריפה, שאסורה בהקרבה על המזבח, ר' אליעזר אומר: לא יקרב לגבי מזבח, למרות שאביו כשר, ור' יהושע אומר: יקרב לגבי מזבח, למרות שהוא ולד טריפה, מכיון שיש בו גורם היתר!

ואומרים: בעלמא [בכלל] סבר [סבור] ר' אליעזר כי זה וזה גורם — אסור, ואולם שאני הכא [שונה כאן], לגבי היתר אכילה של טהורה שנתעברה מן הטמא, שאם כן שהוולד אסור — נכתוב קרא [שיכתוב המקרא]: "זאת הבהמה אשר תאכלו שה כשבים ועזים", "שה כשבים ושה עזים" למה לי? מדוע לחזור על המלה "שה"? שמע מינה [למד מכאן]: שה— מכל מקום, וגם אם רק אמו מן הכשבים הריהו מותר באכילה.

וכן מן הצד האחר, ר' יהושע אמר [יכול לומר] לך: בעלמא [בכלל] זה וזה גורם — מותר, והכא [וכאן] שונה הדבר, שאם ולד של טהורה שנתעברה מטמא מותר, אם כן לכתוב קרא [שיכתוב המקרא]: "זאת הבהמה אשר תאכלו שור כשב ועז", "שור כשבים ועזים" בלשון רבים למה לי? שמע מינה [למד מכאן] שאינו מותר באכילה עד שיהא אביו כבש ואמו כבשה.

ב ושבים לעיקר הסוגיה, האם טהורה שילדה מין טמא ויש בו מקצת סימני אמו, מותר באכילה לדעת ר' שמעון, או שמא צריך שיהא ראשו ורובו דומה לאמו, כבדין בכורה. ומציעים, תא שמע [בוא ושמע] ממה ששנינו בברייתא, ר' שמעון אומר: מה שנזכר בתורה "גמל" "גמל" שני פעמים לאיסור, בספר ויקרא (יא, ד) ובספר דברים (יד, ד), בא לאסור אחד גמל הנולד מן הגמל, ואחד גמל הנולד מן הפרה, ואם ראשו ורובו דומה לאמו הפרה — מותר באכילה.

שמע מינה [למד מכאן]: לאכילה נמי בעי [גם כן צריך] ר' שמעון ראשו ורובו, ואין די במקצת סימנים. ומסכמים: אכן, שמע מינה [למד מכאן] שכן הוא.

ג שנינו במשנה: שהיוצא מן הטמא טמא, והיוצא מן הטהור טהור. בעו מינה [שאלו אותו] מרב ששת: מי רגלים של חמור, מהו? האם הם אסורים, כמו חלב החמורה?

ושואלים: ותיבעי להו [ושתישאל להם] שאלה זו גם לגבי מי רגלים של סוסים וגמלים! ומשיבים: על של סוסים וגמלים לא מיבעיא להו [נצרכה להם] לשאול, דלא עכירי [שאינם עכורים], ולא דמו [ואינם דומים] לחלב, מיא עול מיא נפוק [מים נכנסו לגופם, מים יצאו]. כי קמיבעיא להו [כאשר נשאלה להם] השאלה, הרי זה בשל חמור, דעכירי ודמו [שהם עכורים ודומים] לחלב, מאי [מהו דינם]? מגופיה קא מימצצי ואסירי [מגופו הם מתמצים ואסורים], או דלמא [שמא]: מיא עול מיא נפוק [מים נכנסו מים יצאו], והאי דעכירי הבלא דבישרא [וזה שהם עכורים — מחום הבשר] הוא?

אמר להו [להם] רב ששת, תניתוה [שניתם אותה] במשנתנו: שהיוצא מן הטמא — טמא, והיוצא מן הטהור — טהור. ויש לדייק: "היוצא מטמא" לא קאמר [אינו אומר], כלומר, כל שיוצא מגופו של טמא, אלא: "מן

it is different from an ordinary camel and has some characteristics of its mother, perhaps it is permitted to eat it. Or perhaps there is no difference, and with regard to consumption Rabbi Shimon also requires that its head and the majority of its body resemble its mother.

The Gemara suggests: Come and hear a proof from a baraita: With regard to a kosher animal that gave birth to a non-kosher animal of sorts, the offspring is forbidden for consumption, in accordance with the opinion of Rabbi Shimon; but if its head and the majority of its body are similar to its mother, it is obligated in, i.e., subject to the obligations of, firstborn status. Learn from it that with regard to consumption, Rabbi Shimon also requires that its head and the majority of its body resemble the mother.

The Gemara rejects the proof: No, the requirement that its head and the majority of its body resemble the mother is relevant specifically with regard to firstborn status. The Gemara comments: The language of the baraita is also precise, as the tanna leaves the halakha of consumption with which he began and addresses the halakha of firstborn status. Learn from it that it is with regard to firstborn status that Rabbi Shimon requires that its head and the majority of its body resemble the mother, but with regard to consumption he does not require this, and even a partial similarity suffices.

The Gemara rejects this conclusion as well: Actually, I will say to you that with regard to the permissibility of consumption he also requires that its head and the majority of its body be similar to the mother. But it was necessary to state this condition specifically with regard to the halakha of firstborn status, as it might enter your mind to say that since it is written: “But the firstborn of an ox” (Numbers 18:17), perhaps firstborn status does not apply unless it is an ox and its firstborn is an ox, and a resemblance of the offspring’s head and the majority of its body to the mother does not suffice unless its whole body has the appearance of an ox. Therefore, the tanna teaches us that a resemblance of its head and the majority of its body to the mother do suffice.

The Gemara suggests: Come and hear a proof from a baraita: The Torah states: “Nevertheless these shall you not eat from them that only chew the cud, or from them that only have a split hoof: The camel” (Leviticus 11:4). The phrase: “From them that only chew the cud,” which is referring to animals that are forbidden for consumption, indicates that a camel or other non-kosher animal that is born to a kosher animal is forbidden. Furthermore, the word “these” teaches that concerning these animals that resemble a non-kosher animal, you may not eat them when they are born to a kosher animal, but you may eat a non-kosher animal that comes with one characteristic of its mother.

And which animal is this that comes with one characteristic of its mother? This is a non-kosher animal that is born from a kosher female animal and its impregnation came from a kosher male animal.

The baraita continues: One might have thought that even if its conception came from a non-kosher male animal it should be permitted. Therefore, the verse states: “These are the beasts which you may eat: “The ox, the sheep [seh kesavim], and goat [veseh izzim]” (Deuteronomy 14:4). The plural form of “kesavim” and “izzim” indicates that a lamb is not kosher unless its father is a male lamb and its mother is a female lamb. This is the statement of Rabbi Yehoshua.

Rabbi Eliezer says: Offspring whose father and mother are both kosher are permitted, and this verse which renders permitted an offspring that partially resembles its mother does not come to permit that which is permitted, i.e., where both parents are kosher, but it comes rather to add to that which is permitted; and which case is this? It is a case of a non-kosher animal that is born from a kosher animal and its conception came from a non-kosher animal. Or perhaps it permits only an animal whose conception came from a kosher animal? The verse states: “The ox, the sheep [seh kesavim], and goat [veseh izzim].” The repetition of the word seh indicates that it is permitted to be eaten in any case, even if only its mother was a ewe.

In any event, the tanna of this baraita refers to a non-kosher animal that was born to a kosher animal as non-kosher, in accordance with the opinion of Rabbi Shimon, who deems a camel that was born to a cow forbidden to eat, and he says: But you may eat a non-kosher animal that comes with one characteristic that is similar to its mother. Apparently, Rabbi Shimon does not require that the head and the majority of the body resemble the mother for it to be rendered fit for consumption.

The Gemara responds: No proof may be brought from here, as this tanna holds in accordance with the opinion of Rabbi Shimon with regard to one matter, where a kosher animal gave birth to a non-kosher animal, maintaining that it is forbidden, and disagrees with his opinion with regard to one other matter, where the animal has some characteristics of the mother, in which case this tanna deems it permitted to be eaten. Concerning the second matter, Rabbi Shimon deems it forbidden unless the head and majority of the body resemble the mother.

The Gemara comments that there are those who raise a difficulty with this baraita and resolve it, thereby resolving the dilemma concerning the opinion of Rabbi Shimon: The baraita states that the kosher animal’s impregnation came from a non-kosher animal. Can a kosher animal become pregnant from a non-kosher animal?

But doesn’t Rabbi Yehoshua ben Levi say: A non-kosher animal never becomes pregnant from a kosher one, e.g., a camel from an ox, nor a kosher animal from a non-kosher one, e.g., a cow from a horse, nor a large animal from a small animal, e.g., a cow from a goat, nor a small one from a large one, e.g., a ewe from an ox, nor a domesticated animal from an undomesticated animal, e.g., a goat from a deer, nor an undomesticated animal from a domesticated animal, e.g., a gazelle from a goat.

With regard to all these cases, everyone agrees that pregnancy is impossible except for Rabbi Eliezer and his disputants, who would say that an undomesticated animal can become pregnant from a domesticated animal (see Ḥullin 79b). Those Sages disagree with regard to whether slaughtering the offspring of a gazelle that became pregnant from a goat is included in the prohibition against slaughtering a mother and its offspring on the same day.

And Rabbi Yirmeya says in response to the difficulty: When the baraita discusses the case of a kosher animal that became pregnant from a non-kosher animal, the reference is to a case where the kosher animal became pregnant from an animal with closed hooves that is the offspring of a cow. A cow can become pregnant from such an animal because the mother of that animal was a cow. And the tanna of the baraita said his opinion in accordance with the opinion of Rabbi Shimon, that a non-kosher animal that was born from a kosher animal is considered non-kosher, and he says: But you may eat that which comes with one characteristic of its mother. Apparently, Rabbi Shimon does deem permitted the consumption of an animal with some characteristics similar to its mother.

The Gemara responds: This tanna holds in accordance with the opinion of Rabbi Shimon with regard to one matter, where a kosher animal gave birth to a non-kosher animal, maintaining that it is forbidden, and disagrees with his opinion with regard to one other matter, where the animal has some characteristics of the mother, in which case this tanna deems it fit for consumption. Concerning the second matter, Rabbi Shimon deems it forbidden unless the head and majority of the body resemble the mother.

§ The Gemara asks concerning the dispute between Rabbi Eliezer and Rabbi Yehoshua in the baraita: Is this to say that Rabbi Eliezer holds that when both this and that cause it, i.e., both permitted and forbidden items contribute to a result, the result is permitted, and he therefore permits the consumption of the offspring of a kosher animal that became pregnant from a non-kosher animal; and Rabbi Yehoshua holds that when both this and that cause it, it is forbidden?

But we have heard them saying the opposite: With regard to the offspring of an animal with a wound that will cause it to die within twelve months [tereifa] and is forbidden to be eaten or sacrificed as an offering upon the altar, Rabbi Eliezer says: The offspring may not be sacrificed upon the altar either, despite the fact that its father is kosher, and Rabbi Yehoshua says: The offspring may be sacrificed upon the altar despite the fact that its mother is a tereifa, since its father is kosher.

The Gemara answers: Generally, Rabbi Eliezer holds that when both this and that cause the result, it is forbidden. But it is different here in the case of a kosher animal that became pregnant from a non-kosher animal, because if it is so, i.e., that the offspring is forbidden, let the verse write: Sheep and goats [seh kesavim ve’izzim]. Why do I need the verse to repeat the term “seh” in the phrase “seh kesavim veseh izzim”? Learn from it that a seh is permitted in any case, i.e., even if only the mother is kosher it is permitted to eat the offspring.

And as for Rabbi Yehoshua, he could have said to you: Generally, if both this and that cause the result it is permitted. But here it is different, as if so, i.e., if the offspring of a kosher animal that became pregnant from a non-kosher animal is permitted, let the verse write: These are the animals that you may eat: An ox, a lamb, and a goat. Why do I need it to state: “Seh kesavim veseh izzim,” in the plural? Learn from it that the offspring may not be eaten unless its father is a male lamb and its mother is a female lamb.

§ The Gemara returns to the dilemma of whether Rabbi Shimon permits the consumption of the offspring of a kosher animal that resembles a non-kosher animal but has some of the characteristics of its mother. Come and hear a proof from a baraita: Rabbi Shimon says it is stated: “Camel” (Leviticus 11:4), “camel” (Deuteronomy 14:7), i.e., the term is written two times with regard to the prohibition against consumption. This teaches that both a camel that is born from a camel and a camel that is born from a cow are non-kosher. And if in the latter case its head and the majority of its body are similar to its mother, it is permitted for consumption.

Learn from it that not only with regard to firstborn status, but with regard to consumption as well Rabbi Shimon requires that its head and the majority of its body resemble the mother, and a partial resemblance does not suffice. The Gemara concludes: Indeed, learn from it that this is so.

§ The mishna (5b) teaches: This is because that which emerges from the non-kosher animal is non-kosher and that which emerges from the kosher animal is kosher. The Sages raised a dilemma before Rav Sheshet: With regard to the urine of a donkey, what is the halakha? Is it forbidden, like the milk of a donkey?

The Gemara asks: And should they raise the dilemma also with regard to the urine of horses and camels? The Gemara answers: With regard to the urine of horses and camels they did not raise the dilemma, as their urine is not turbid and consequently is not similar to milk. Rather, water enters their body and water exits their body. When they raised the dilemma it was concerning the urine of a donkey, which is turbid and is consequently similar to milk. What is the halakha? Does it get excreted from its body, and it is therefore forbidden, or perhaps water enters and water exits, and the fact that it is turbid is due to the heat of the flesh?

Rav Sheshet said to them: You learned the answer in the mishna: This is because that which emerges from the non-kosher animal is non-kosher and that which emerges from the kosher animal is kosher. From the fact that it does not state: That which emerges from a non-kosher animal [mittamei], meaning from the body of a non-kosher animal, but rather it says: From