מאי [מהו שם] "פרוה" שנקראת לשכה זו? אמר רב יוסף: פרוה הוא שמו של אמגושא [מכשף פרסי] אחד שנקשר שמו ללשכה זו מפני מעשה שהיה.

ב שנינו במשנה כי "פרסו שם סדין של בוץ". ושואלים: מאי שנא [מה שונה, מדוע דווקא] של בוץ? אמר רב כהנא: כדי שיכיר הכהן הגדול ויזכור שעבודת היום בבגדי בוץ היא.

ג שנינו במשנה כי לדעת חכמים בשחר היה לובש פלוסין של שמונה עשר מנה, ובסך הכל שלושים מנה. על סיכום זה תוהים: וכי התנא מניינא אתא לאשמועינן [את החשבון בא להודיענו], ולומר לנו שהסכום הכולל של שמונה עשר ושנים עשר הוא שלושים? ומשיבים: הא קא משמע לן [דבר זה השמיע לנו] דבציר מהני [שפחות מאלה], מהסכום הכולל לבגדי השחר ולבגדי בין הערבים, לא נעביד [אין עושים], ונדייק: הא אי בציר מהני [אבל אם הפחית מאלה] של שחרית וטפי אהני [והוסיף על אלה] של הערב — לית לן בה [אין לנו בכך איסור], ויכול לחלק את העלות הכוללת לביגוד באופן שונה, כפי רצונו.

ומעירים: דכולי עלמא [לדעת הכל] בין לר' מאיר בין לחכמים מיהת [בכל אופן] בגדים של שחר עדיפי [עדיפים] ועליהם להיות משובחים ויקרים מאלו של בין הערבים, ודבר זה מנא לן [מנין לנו]? אמר רב הונא בריה [בנו של] רב עילאי: אמר קרא [הכתוב] בבגדי הלבן שלובש הכהן הגדול בשחרית: "כתונת בד קודש ילבש ומכנסי בד יהיו על בשרו ובאבנט בד יחגור ובמצנפת בד יצנוף" (ויקרא טז, ד), חזר הכתוב על לשון "בד" "בד" "בד" "בד" ארבע פעמים, ללמד כי ראוי לקחת לצורך זה מובחר שבבד.