אלא לאו שמע מינה [האם לא תלמד מכאן] כפי שהסברנו בראשונה, כי מסכת מדות כשיטת ר' אליעזר בן יעקב היא, ומסכמים: אכן, שמע מינה [למד ממנה] שכן הוא.

א רב אדא בריה [בנו] של רב יצחק אמר תירוץ אחר לסתירה בדבר מקומה של לשכת הטלאים: האי לשכה אקצויי מקציא [לשכה זו מובדלת היתה] מן הפינה, שלא עמדה ממש בקרן בית המוקד אלא באמצעה לצד מערב, ומשום כך דאתי [מי שבא] מצד צפון מתחזיא ליה [נראית לו] לשכה זו סמוכה לצד דרום ואילו דאתי [מי שבא] מצד דרום מתחזיא ליה [נראית לו] בצד צפון.

ומעירים: על כל פנים מסתברא [מסתבר] כי לשכה זו סמוכה יותר לצד מערבית דרומית הואי [היתה]. ממאי [ממה, מהיכן] לומדים אנו את זו — מדרמינן [ממה שאנו משליכים, מראים סתירה] ממשנה אחת במסכת תמיד בה נאמר כי לשכת לחם הפנים היתה בקרן מזרחית צפונית על משנה אחרת במסכת מדות, בה נאמר כי לשכת לחם הפנים היתה דרומית מזרחית,

ומשנינן [ומתרצים אנו] ממה שאמר רב הונא בריה [בנו] של רב יהושע כדי לישב את הסתירה: מר [חכם זה] של מסכת מדות קא חשיב [חושב] דרך ימין, והריהו פונה איפוא מדרום למזרח ומשם לצפון ומשם למערב, ומר [וחכם זה] של מסכת תמיד קא חשיב [חשב] ומנה את הלשכות לכיון ההפוך דרך שמאל, מדרום למערב ומשם לצפון ולמזרח. ולכן, ודאי לדברי הכל לשכת לחם הפנים אכן מצויה באותו מקום ואין כאן איפוא חילוקי דעות.