אין שנים מביאין אשם אחד, שאין עושים תנאי בקרבנות הבאים על חטא.

א היו לפניו חתיכת חלב וחתיכת חולין, אכל אחת מהן ואינו יודע איזה מהן אכל — מביא אשם תלוי, שמא אכל את החלב. אכל גם את השניה, שאז ודאי לו שחלב אכל — מביא חטאת. אכל אחד את הראשונה ובא אחר ואכל את השניה — זה מביא אשם תלוי וזה מביא אשם תלוי, אלו דברי ר' עקיבא. ר' שמעון אומר: שניהם מביאין חטאת אחת, ומתנים שאם זה אכל את החלב — החטאת שלו, ואם האחר — הריהי של האחר. ר' יוסי אומר: אין שנים מביאין חטאת אחת, לפי שאין מביאים קרבן כזה על תנאי.

ב היו לפניו חתיכת חלב וחתיכת שומן של קודש, אכל אחת מהן ואינו יודע איזה מהן אכל — מביא אשם תלוי, שמא אכל את החלב. אכל את השניה — מביא חטאת על החלב, ואשם ודאי (אשם מעילות) על שאכל מן הקודש. אכל אחד את הראשונה ובא אחר ואכל את השניה — זה מביא אשם תלוי וזה מביא אשם תלוי. ר' שמעון אומר: שניהן מביאין יחד חטאת ואשם, ומתנים. ר' יוסי אומר: אין שנים מביאין חטאת ואשם אחד, שאין עושים תנאי בקרבן הבא על חטא.

ג היו לפניו חתיכת חלב וחתיכת חלב קודש, אכל אחת מהן ואין יודע איזו מהן אכל — מביא חטאת, שהרי בוודאי אכל חלב, ר' עקיבא אומר: אף אשם תלוי מביא, שמא אכל מן הקודש, ולשיטתו מביא על ספק מעילות אשם תלוי. אכל גם את השניה — מביא שני חטאות, משום שאכל שתי חתיכות חלב, ואשם ודאי, משום שאכל קודש.

אכל אחד את הראשונה ובא אחר ואכל את השניה — זה מביא חטאת וזה מביא חטאת. ר' עקיבא אומר: זה וזה מביאין גם אשם תלוי, שהרי אינם יודעים מי מהם אכל מן הקודש. ר' שמעון אומר: זה מביא חטאת וזה מביא חטאת, ששניהם אכלו בוודאות חלב, ושניהן מביאין אשם אחד בשותפות על המעילה, ומתנים. ר' יוסי אומר: אין שניהן מביאין אשם אחד.

ד היו שם חתיכת חלב וחתיכת חלב נותר, מקרבן שעבר זמן אכילתו (שחייבים על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת), אכל אחת מהן ואין יודע איזה מהן אכל — מביא חטאת, שהרי בוודאי אכל חלב, ואשם תלוי, שמא אכל מן הנותר. אכל את השניה — מביא שלש חטאות, שתים משום חלב, ואחת משום נותר.

אכל אחד את הראשונה ובא אחר ואכל את השניה — זה מביא חטאת ואשם תלוי, שבוודאי אכל חלב, ושמא אכל נותר, וזה מביא חטאת ואשם תלוי. ר' שמעון אומר: זה מביא חטאת וזה מביא חטאת, ושניהן מביאין חטאת אחת ומתנים ביניהם. ר' יוסי אומר כלל הוא: כל חטאת שהיא באה על חטא — אין שנים מביאין אותה.

ה גמרא שנינו כי במקרה של חתיכת חלב וחתיכת חולין, ואכל אחד את הראשונה ובא אחר ואכל את השניה, לדעת ר' שמעון מביאים שניהם חטאת אחת על תנאי, ואילו ר' יוסי אומר: אין שניים מביאים חטאת אחת. אמר ליה [לו] רבא לרב נחמן: לר' י וסי חטאת הוא דלא מייתו [שאין מביאים] שניהן, הא [אבל] אשם תלוי מייתו [מביאים] שניהם? אם כן, היינו תנא קמא [הרי זו שיטת התנא הראשון] שאמר במפורש: זה מביא אשם תלוי וזה מביא אשם תלוי!

וכי תימא [ואם תאמר]: בענין חתיכה משתי חתיכות איכא בינייהו [יש ביניהם] הבדל, שלדעת ר' יוסי, רק הראשון, שיש לו ספק באחת משתי חתיכות — מביא אשם תלוי, אבל השני שעמדה לפניו חתיכה אחת שיש בה ספק — אינו מביא אשם תלוי, והתניא [והרי שנויה ברייתא], ר' יוסי אומר: זה מביא אשם תלוי וזה מביא אשם תלוי! אמר ליה [לו]: הא קא משמע לן [זה משמיע לנו], דמאן תנא קמא [שמי הוא התנא הראשון] — ר' יוסי.

ו שנינו במשנה: חתיכת חלב וחתיכת קודש כו', חתיכת חלב וחתיכת חלב קודש כו'. ועוד שנינו: חתיכת חלב וחתיכת חלב נותר, אכל אחת מהן וחזר ואכל את השניה — מביא שלוש חטאות, שתים משום חלב ואחת משום נותר. אמר ליה [לו] רבא לרב נחמן: וליתי נמי [ויביא גם כן] אשם ודאי של מעילה, שהרי נותר של קדש הוא, ואכל מן הקודש בשגגה! אמר ליה [לו]: מדובר כאן דלית ביה [שאין בו] שוה פרוטה, ואין מועלים בפחות משווה פרוטה.

הקשה לו רבא: והא מעיקרא [מתחילה] בדינים הקודמים במשנה זו, במקרה דאית ביה [שיש בו] שוה פרוטה עסקינן [אנו עוסקים], דקתני [שהוא שונה] שאם אכל חתיכה של חלב וחתיכה של קודש מביא אשם ודאי על אכילת הקודש! אמר ליה [לו]: ההיא [אותה] חתיכה של קודש שלא נותר היא, והיא שויא [שווה] פרוטה, אבל חתיכת נותר אין בה שווה פרוטה, שכבר עבר עליה זמן, ואנשים נמנעים מלאוכלה.

הקשה לו רבא, והא [והרי] במשנה ששנינו לעיל: יש אוכל אכילה אחת, דקתני ביה [שהוא שונה בו] גם נותר, וקתני [והוא שונה]: מביא ארבע חטאות ואשם אחד (משום מעילה) בנותר, משמע שיש בנותר כדי שווה פרוטה!

אמר ליה [לו] רב נחמן: ההיא בגסה, שאכל אכילה מרובה, שיש בה שווה פרוטה, וההיא במשנה שלנו מדובר בדקה, שאכל חתיכה קטנה, שאין בה שווה פרוטה, ולא קשיא [ולא קשה] הדבר. ועוד יש לומר: ההיא שחייב על נותר, עוסקת בנותר בימות הגשמים, שאינו מתקלקל מהר, ויש בו שווה פרוטה, הכא [כאן] מדובר בימות החמה, שהנותר מתקלקל, ואינו שווה פרוטה.

ז שנינו במשנה בענין חתיכה של חלב וחתיכה של חלב נותר, שאם אכל אחד את הראשונה ובא אחר ואכל את השניה וכו' ר' שמעון אומר: זה מביא חטאת וזה מביא חטאת (על אכילת חלב) ושניהם מביאים חטאת אחת על הנותר. אמר ליה [לו] רבא לרב נחמן: מכאן עולה שאיסור נותר חל על איסור החלב שכבר היה בחתיכה זו. ויש לשאול: ומי [והאם] אמר ר' שמעון איסור חל על איסור?

והא תניא [והרי שנויה ברייתא], ר' שמעון אומר: האוכל נבלה ביום הכיפורים — פטור משום אכילה ביום הכיפורים, משום שאין איסור יום הכיפורים חל על איסור נבילה!

אמר רב ששת בריה [בנו] של רב אידי: מדובר כאן כגון שאכל כוליא בחלבה [כליה עם החלב שלה], שעל חלבה חייב משום חלב, ועל הכליה שלא נאסרה מתחילה — חייב משום נותר. ושואלים: וכוליא בחלבה נמי [גם כן], הא קאי עלה [הרי עומד עליה] באיסור עולין, שחייב להעלותה למזבח, ומשום כך אסורה באכילה, ואם כן היכי אתי [כיצד בא] איסור נותר חייל עלה [וחל עליה]!

וכי תימא [ואם תאמר]: סבירא ליה [סבור הוא] לר' שמעון שאיסור נותר איסור חמור הוא, וחייל [וחל] על איסור קל של עולין — אין אתה יכול לומר כן, והא [והרי] איסור נבלה שאיסור קל הוא לפי הערך, שאינו אלא בעונש מלקות, ויום הכיפורים שאיסור חמור הוא, שעונשו כרת, ומכל מקום, לדעת ר' שמעון לא קאתי [בא] איסור אכילה ביום כיפורים שחמור הוא, וחייל [וחל] על נבלה שאיסור קל הוא!

אלא צריך לומר כך: דווקא בקדשים גלי רחמנא [גילתה התורה] דאתי [שבא] איסור חל על איסור,