סקר
איך הלימוד שלך בעקבת הקורונה?






 

פירוש שטיינזלץ

הא [הרי] מעתה, שדין העמדה והערכה נאמר בבהמה טמאה עצמה, במה אני מקיים את דין העמדה והערכה האמור בפסוק "ואם כל בהמה טמאה אשר לא יקריבו ממנה קרבן לה' והעמיד את הבהמה לפני הכהן. והעריך הכהן אותה בין טוב ובין רע" (ויקרא כז, יא—יב) — בבעלי מומין שאסורים בהקרבה כטמאים, שיפדו.

ומעתה יש מקום לשאול: יכול יפדו כל בעלי מומים, ואף על מום עובר? — לכך תלמוד לומר (מלמדנו הכתוב) "בהמה טמאה אשר לא יקריבו ממנה" — דווקא בבעלת מום זו שאינה קריבה כל עיקר, כלומר, לעולם (שיש בה מום קבוע), יצתה (יצאה) זו שהיא בעלת מום עובר, שאמנם אינה קריבה היום, אלא למחר. ונסכם:

אמר רחמנא [הכתוב], עביד [עשה] לה העמדה והערכה, כפי שנאמר בפסוק "והעמיד את הבהמה לפני הכהן והעריך הכהן" וגו' (ויקרא כז,יב), ואם כן בקדשי מזבח הכתוב מדבר, שהרי בקדשי בדק הבית — אין הבחנה בין מום קבוע למום עובר, שהרי אף זו שאינה בעלת מום, גם כן נפדית. וברייתא זו שהיא מן הסיפרא (וסתם סיפרא — כשיטת ר' יהודה, החולק על ר' שמעון), כשיטת חכמים היא, ומשמע שסבורים חכמים שקדשי מזבח בכלל העמדה והערכה. וממשנתנו אנו למדים בשיטת חכמים שקדשי בדק הבית היו בכלל העמדה והערכה. הרי שלשיטת חכמים בין קדשי מזבח ובין קדשי בדק הבית בכלל העמדה והערכה היו, וכהסבר ר' יוחנן לדבריהם, ושלא כהסברו של ריש לקיש!

א ומבררים עתה את שיטת ריש לקיש. אמר רב גידל, אמר רב: מאי טעמא [מה הטעם] של ריש לקיש שאמר כי לשיטת רבנן [חכמים], קדשי בדק הבית היו בכלל העמדה והערכה, ואילו קדשי מזבח לא היו בכלל העמדה והערכה? — שכן אמר קרא [הכתוב]: "והעמיד את הבהמה לפני הכהן. והעריך הכהן אתה בין טוב ובין רע", ויש לברר:

איזהו (מהו) הדבר שאינו חלוק בדינו בין טוב לרע, כלומר, בין תם לבין בעל מום? — הוי אומר: זה קדשי בדק הבית, שבאים תמימים ובעלי מומים, ואמר קרא [הכתוב] "והעריך הכהן אתה" — והרי לשון "אותה" בא למעוטי [למעט] קדשי מזבח, שאינם בכלל הערכה והעמדה.

ושואלים: ולשיטת ר' יוחנן, הסבור שלדעת חכמים יש דין העמדה והערכה אף בקדשי מזבח, כתוב זה "אתה" למעוטי מאי [למעט את מה] הוא בא? ומשיבים: למעוטי [למעט] מכלל דין העמדה והערכה קדשי מזבח שהוא בעל מום מעיקרו.

ושואלים: ולשיטת התנא דבי [חכם בית המדרש] של לוי, שאמר שאפילו זה שהוא בעל מום מעיקרו — גם כן היה בכלל דין העמדה והערכה. דתני כן שנה] לוי: הכל היו בכלל העמדה והערכה, ואפילו בעל מום מעיקרו. וכן תני [שנה] לוי במתניתיה [במשנתו]: ואפילו חיה, ואפילו עופות וכגון אווזים, שאינם קרבים, וכולם בכלל העמדה והערכה — והכתיב [הרי נאמר] "אתה", והרי זה בא למעט, ומעתה לא הכל היו בכלל העמדה והערכה! ומסכמים: אכן קשיא [קשה].

ב ומבררים את שיטת ר' שמעון שבמשנתנו, אמר רב יהודה, אמר רב: מאי טעמא [מה הטעם] לשיטת ר' שמעון שאמר, קדשי מזבח היו בכלל העמדה והערכה (ולכן, אם מתו — יקברו), ואילו קדשי בדק הבית לא היו בכלל העמדה והערכה? — שכן אמר קרא [הכתוב] "והעמיד את הבהמה לפני הכהן. והעריך הכהן אתה בין טוב ובין רע", ויש לדון: בפירושו של פסוק זה: איזהו (מהו) הדבר שחלוק בדינו בין טוב לרע, כלומר, בין תם לבין בעל מום — הוי אומר: זה קדשי מזבח, והוסיף ואמר קרא [הכתוב] הזה "והעריך הכהן אתה" — והרי זה בא למעוטי [למעט], ומה הוא ממעט — קדשי בדק הבית, שאין דין הערכה והעמדה בהם.

ושואלים: אי הכי [אם כך], שעניינו של כתוב זה הוא בדבר שיש בו הבדל בין טוב לרע, "והעריך הכהן אותה בין טוב לרע" מיבעי ליה [נצרך לו] לומר, שכן הלשון "בין טוב ובין רע" יש בה להורות על השוואה, בעוד שהלשון "בין טוב לרע" מורה על הבדל. ומסכמים: אכן קשיא [קשה] הדבר על ר' שמעון.

ג ושבים לדון בדעותיהם של ר' יוחנן וריש לקיש. מיתיבי [מקשים] ממה שלמדנו בברייתא: קדשים שמתו, אם היו תמימין — אין הם נפדים, אלא יקברו. ואם היו בעלי מומיןיפדו. ומסייגים את הדברים: במה דברים אלה אמורים? — דווקא בקדשי מזבח, אבל בקדשי בדק הביתבין תמימין בין בעלי מומים, הרי אלו יקברו. אלה דברי חכמים.

ר' שמעון אומר: אחד קדשי מזבח ואחד קדשי בדק הבית שמתו, אם היו תמימיםיקברו, ואם היו בעלי מומיןיפדו. והרי זו איפוא תיובתא [קושיה חמורה] על ר' יוחנן האומר שלשיטת חכמים בין קדשי מזבח ובין קדשי בדק הבית היו בכלל העמדה והערכה (ולכן אם מתו — יקברו) מרישא [מתחילת הברייתא].

ומשיבים: אמר [יכול לומר] לך ר' יוחנן: הכא במאי עסקינן [כאן במה אנו עוסקים]?בזה שהיה בעל מום מעיקרו, ובזה חכמים סבורים שלא היה בכלל העמדה והערכה, ולכן אם מתו — יפדו, אבל במקרה שנפל בו מום לאחר הקדשתו ומת, סבורים חכמים שיקבר.

ומוסיפים: הכי נמי מסתברא [כך גם כן מסתבר] לומר, שכאן מדובר בבעלי מום מעיקרם, דאי תימא כן אם תאמר] שמדובר במקרה שקדם הקדישן את מומן — האם באופן זה ליפלוג [יחלוק] ר' שמעון עלה [עליה] ויאמר שיפדו, והרי ר' שמעון סבור שקדשי מזבח היו בכלל העמדה והערכה! אלא לאו שמע מינה [האם לא תלמד מכאן] — שמדובר בברייתא זו בבעל מום מעיקרו. ובכך נחלקו חכמים ור' שמעון, שחכמים סבורים שדינם של קדשי בדק הבית שמתו שיקברו, ור' שמעון סבור שיפדו.

ושואלים לצד האחר: אלא מעתה שהוכחנו מתוך דברי ר' שמעון שהברייתא עוסקת בבעל מום מעיקרו, ועל כך אמרו חכמים שקדשי מזבח בעלי מומים יפדו, אבל בבעלי מומים שקדם הקדשם למומם סבורים חכמים שיקברו לימא [תאמר] כי תיהוי תיובתיה [תהיה ברייתא זו קושיה חמורה] על הסברו של ריש לקיש שאמר שלשיטת חכמים קדשי מזבח לא היו בכלל העמדה והערכה (ולכן אם מתו — יפדו), ממה ששנינו בברייתא שאם היו תמימים יקברו?!

ומשיבים: ריש לקיש מוקים לה [מעמיד אותה, את הברייתא] בשקדם הקדישן את מומן, ודברי חכמים האמורים בה הריהם כשיטתו, שקדשי מזבח לא היו בכלל העמדה והערכה, ואם מתו — יפדו. ואשר לשאלה, אי הכי, ניפלוג [אם כך, היה מקום שיחלוק] ר' שמעון עלה [עליה] ויאמר שקדשי מזבח יקברו — יש להשיב:

ריש לקיש מיפך אפיך [הופך] את גירסת הברייתא, והכי מותיב [וכך הוא מקשה] על ר' יוחנן ממכילתא (מדרש הלכה) אחריתי [אחרת], ששנינו בה: קדשים שמתו, בין שהיו תמימין בין שהיו בעלי מומין — הרי אלו יקברו.

אלו דברי חכמים, ואילו ר' שמעון אומר: קדשי בדק הבית שמתו, תמימיםיקברו, ובעלי מומיןיפדו. הרי זו איפוא תיובתא [קושיה חמורה] על הסברו של ר' יוחנן מסיפא [מסוף] דבריהם בברייתא!

ומשיבים: אמר [יכול לומר] לך ר' יוחנן: הכא במאי עסקינן [כאן במה אנו עוסקים]?בבעל מום מעיקרו. ומעירים: הכי נמי מסתברא [כך גם כן מסתבר] לומר, משום דאי תימא [שאם תאמר] שמדובר בשקדם הקדישן את מומן, וחכמים סבורים שקדשי בדק הבית יקברו וקדשי מזבח יפדו — ניפלוג [שיחלוק] ר' שמעון עלה [עליה], בשני האופנים הללו.

ושואלים: אם כן אלא לימא תיהוי תיובתיה [תאמר שתהא זו קושיה חמורה] על ריש לקיש מדוע לא חלק ר' שמעון בקדשי מזבח! ומשיבים: אמר [יכול לומר] לך ריש לקיש: הכא במאי עסקינן [כאן במה אנו עוסקים]?בשקדם הקדישן את מומן, ואשר לשאלה ניפלוג [שיחלוק] ר' שמעון עלה [עליה]אמר [יכול לומר] לך ריש לקיש: הכי נמי דפליג [כך גם כן, אמנם כן, שחולק] ר' שמעון אף בקדשי מזבח. ואולם כיון שהברייתא עסקה בקדשי בדק הבית, התייחס ר' שמעון רק לקדשי בדק הבית.

ד ודנים עוד במחלוקת ריש לקיש ור' יוחנן. אמר ליה [לו] ר' ירמיה לר' זירא: להסברו של ריש לקיש, שאמר כי לדעת רבנן [חכמים] קדשי מזבח לא היו בכלל העמדה והערכה, וקתני [ושנינו] קדשי מזבח

Talmud - Bavli - The William Davidson digital edition of the Koren No=C3=A9 Talmud
with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0)
אדם סלומון
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר