סקר
ממתי אתה בדף היומי?






 

פירוש שטיינזלץ

אכל אבר מן החי מן הבהמה הטרפה החיה — ר' יוחנן אמר: הריהו חייב שתים (שני סדרות מלקות), לפי שעבר על שני איסורים שונים, ואילו ר' שמעון בן לקיש אמר: אינו חייב אלא אחת.

בשלמא [נניח] לשיטת ר' יוחנן הרי זה ניחא [נוח] מדוע הוא חייב שתי סדרות מלקות, שלשיטתו שני איסורים אלה נלמדים מכתובים שונים. אלא לר' שמעון בן לקיש האומר כי אינו חייב אלא סדרה אחת של מלקות, קשיא [קשה], שהרי שנינו למעלה כי לדברי הכל באופן זה הריהו לוקה שתיים!

אמר רב יוסף: לא קשיא [אין זה קשה], כאן — מדובר בבהמה אחת, כאן מדובר — בשתי בהמות. ומפרט רב יוסף את דבריו: האוכל אבר מן החי ובשר מן הטריפה בשתי בהמות, שאכל מאחת אבר מן החי ומן האחרת בשר מן הטריפה, הריהו מיחייב [חייב] שתים לדברי הכל. ואולם האוכל אבר מן החי ובשר מן הטריפה בבהמה אחת פליגי [חלוקים] בכך ר' יוחנן וריש לקיש.

ושואלים: ובזה האוכל את שני אלה בבהמה אחת, במאי פליגי [במה, בדיוק, הם חלוקים]? אמר אביי: כגון שנטרפה הבהמה בשעת לידתה, עם יציאת רובה ממעי אמה. ובכך נחלקו: מר סבר [חכם זה, ר' יוחנן, סבור] כי הבהמה כבר בחייה, עוד בטרם נלקח ממנה האבר, לאברים (חתיכות) היא עומדת, וחל עליה איסור אבר מן החי משעת לידתה. ובהמה זו שנטרפה באותה שעה, איסור טרפה ואיסור אבר מן החי בהדי הדדי קאתו [זה עם זה הם באים], וחלו שניהם, והתחייב האוכל בשתיים.

ומר סבר [וחכם זה, ריש לקיש, סבור] כי בהמה בחייה לאו [לא] לאברים עומדת, ואין איסור אבר מן החי חל אלא כאשר נלקח אבר ממנה, ומאחר וכבר היא אסורה באיסור טריפה, לכך לא אתי [אין בא] איסור אבר וחייל [חל] על איסור טרפה.

ואיבעית אימא [ואם תרצה אמור] באופן אחר את הסבר מחלוקת ר' יוחנן וריש לקיש: דכולי עלמא [לדעת הכל] בהמה בחייה לאו [לא] לאברים עומדת, ואין איסור אבר מן החי חל אלא משעה שנלקח האבר מגוף החי, ונמצא איפוא כי איסור טריפה קודם לאיסור אבר מן החי, ואולם במיתי [בבואו] של איסור אבר מיחל [ויחול] על איסור טרפה קא מיפלגי [הם חלוקים], שבכך נחלקו: מר סבר [חכם זה, ר' יוחנן, סבור] כי אתי [בא] איסור אבר וחייל [חל] על איסור טרפה, ולכך האוכל חייב שתיים. ואילו מר סבר [חכם זה, ריש לקיש, סבור] כי לא אתי [אין בא] איסור אבר וחייל [חל] על איסור טרפה.

איבעית אימא [אם תרצה אמור] הסבר אחר למחלוקת ר' יוחנן וריש לקיש: דכולי עלמא [לדעת הכל] בהמה בחייה לאברים עומדת, וחל איפוא איסור אבר מן החי משעת לידתה של הבהמה. ומדובר כאן כשאיסור טריפה בא לאחר מכן, וכגון שנטרפה הבהמה לאחר מכאן (לאחר לידתה). ובמיתי [ובבואו] של איסור טרפה וחייל [חל] על איסור אבר קא מיפלגי [הם חלוקים].

מר סבר [חכם זה, ר' יוחנן, סבור] כי אתי וחייל [בא איסור טריפה וחל] על איסור אבר מן החי. ומר סבר [וחכם זה, ריש לקיש, סבור] כי לא אתי וחייל [אינו בא וחל].

רבא אמר הסבר אחר למחלוקת ר' יוחנן וריש לקיש: מדובר כאן כגון שתלש ממנה אבר וטרפה בו, כלומר, בתלישה זו עשה אותה טריפה. מר סבר [חכם זה, ר' יוחנן, סבור] כי בהמה בחייה לאברים אינה עומדת, ולכן אין איסור אבר מן החי חל בה אלא משעה שנלקח האבר מגופה, ומעתה נמצא כי איסור אבר ואיסור טרפה בהדי הדדי קאתו [זה עם זה הם באים], וחלו שניהם, ולכך האוכל לוקה שתיים.

ומר סבר [וחכם זה, ריש לקיש, סבור] כי בהמה בחייה לאברים עומדת, ולכן איסור אבר מן החי כבר חל עליה, ולא אתי [ואין בא] איסור טרפה וחייל [חל] על איסור אבר מן החי.

א ועוד בדין אכילת אבר מן החי, אמר ר' חייא בר אבא, אמר ר' יוחנן: אכל חלב שנלקח מן בעל החיים החי מן הטרפה — הריהו חייב על אכילה זו שתים, שתי סדרות מלקות. שאף שיש כאן שלושה איסורי אכילה, אבר מן החי וחלב וטריפה, אינו חייב אלא על שנים. אמר ליה [לו] ר' אמי לר' חייא בר אבא: ולימא מר [ושיאמר אדוני] בשם ר' יוחנן שחייב שלש סדרות מלקות, ומשום שלושת איסורים אלה, שכן אני אומר בגירסת שמועתו של ר' יוחנן שחייב שלש. ומעירים: איתמר נמי [נאמר גם כן] כגירסתו של ר' אמי, אמר ר' אבהו, אמר ר' יוחנן: אכל חלב מן החי מן הטרפהחייב שלש.

ומסבירים: במאי קמיפלגי [במה, באיזה ענין הם, ר' חייא בר אבא ור' אמי, חלוקים], אם לחייב את האוכל חלב מן החיה מן הטריפה שתים או שלוש? כגון שנטרפה (נעשתה טריפה) עם יציאת רובה (בשעת לידתה). מאן דאמר [מי שאומר] שחייב שלש, וכשיטת ר' אמי ור' אבהו — קסבר [הוא סבור] כי בהמה כבר בחייה לבתירת אברים היא עומדת, שכל אבר ואבר שבה מוגדר כבר אז כ"אבר", ולכך איסור חלב ואיסור אבר ואיסור טרפה בהדי הדדי קאתו [זה עם זה, ביחד, הם באים], וחלים שלושתם.

ומאן דאמר [ומי שאומר] שחייב האוכל שתים בלבד, וכשיטת ר' חייא בר אבא — קסבר [הוא סבור] כי בהמה בחייה לאו [לא] לאברים עומדת, ולכן איסור חלב ואיסור טרפהאיכא [יש], אבל איסור אברלא אתי חייל [אינו בא וחל] על שני איסורים אלה, שחל רק משעה שפרש האבר מגוף הבהמה, ולכך אין לוקים עליו.

ואי בעית אימא [ואם תרצה אמור] הסבר אחר במחלוקת חכמים אלה: דכולי עלמא [לדעת הכל] בהמה בחייה לאו [לא] לאברים עומדת, ובענין מיתי [בואו] של איסור אבר וחייל [ויחול] על איסור חלב ועל איסור טרפה קא מיפלגי [הם חלוקים], מר סבר [חכם זה, ר' אמי ור' אבהו, סבור] כי אתי חייל [בא איסור אבר וחל] על איסור טריפה, ולכך לוקה אף עליו. ואילו מר סבר [חכם זה, ר' חייא בר אבא, סבור] כי לא אתי חייל [אינו בא וחל], ולכך אינו לוקה עליו, אלא לוקה שתים בלבד.

ואי בעית אימא [ואם תרצה אמור] הסבר אחר: דכולי עלמא [לדעת הכל] בהמה בחייה לאברים עומדת, ומדובר כאן כגון שנטרפה (נעשתה טריפה) לאחר מכאן, לאחר לידתה, ובמיתי [ובבואו] של איסור טרפה מיחל [ויחול] על איסור אבר קא מיפלגי [הם חלוקים],

מר סבר [חכם זה, ר' אמי ור' אבהו, סבור] כי אתי חייל [בא איסור טריפה וחל] על איסור אבר, והרי זה מידי דהוה [כמו שהוא] באיסור חלב, שכן אמר מר [החכם]: התורה אמרה, יבא איסור נבלה יחול על איסור חלב, ויבא איסור טרפה יחול על איסור חלב.

ואילו אידך [החכם האחר, ר' חייא בר אבא] אומר כי על איסור החלב הוא שחל איסור טריפה וחייב על שניהם, ומפני שהותר

Talmud - Bavli - The William Davidson digital edition of the Koren No=C3=A9 Talmud
with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0)
אדם סלומון
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר