בין שאין בהן רביעית, ובלבד שיהו כלים אלה כלי שרת, משמע שאין צורך בשיעור גדול כל כך!

אמר רב אדא בר אחא: כאן מדובר בקודח בתוכו שעושה חור בדופן הכיור ומכניס בתוכו כלי קטן, ואליו מגיעים מים מן הכיור. ומכלי כזה יכול לקדש גם אם אין בו רביעית מים, כל עוד בכיור עצמו היה השיעור הראוי לארבעה כהנים.

ומקשים: והא [והרי] "ורחצו ממנו" (שמות מ, לא) אמר רחמנא [אמרה התורה], ולא מכלי אחר! ומשיבים: נאמר שם שוב "ירחצו" (שמות מ, לב) לומר, בכל אופן לרבות בכל כלי שרת.

ומקשים: אי הכי [אם כך], אם יש ריבוי, בכלי חול נמי [גם כן] יקדשו! אמר אביי: כלי חול לא מצית אמרת [אינך יכול לומר], ודבר זה נלמד מקל וחומר מכנו בסיסו של הכיור: ומה כנו של הכיור, אף על פי שנמשח עמו (שמות מ, יא) ונתקדש ככלי שרת — אינו מקדש ממנו ידים ורגלים, כלי חול שאינו נמשח עמו — אינו דין שאינו מקדש?

ושואלים: וכנו מנלן [מנין לנו] שאין מקדשים ממנו? דתניא [ששנויה ברייתא], ר' יהודה אומר: יכול יהא כנו של הכיור מקדש לרחיצת ידים ורגלים כדרך שהכיור מקדש? תלמוד לומר: "ועשית כיור נחשת וכנו נחשת" (שמות ל, יח), לומר: לנחשת הקשתיו שבזה הוא דומה לכיור, ולא לדבר אחר שאינו משמש לרחיצה כמותו.

אמר ליה [לו] מר זוטרא בריה [בנו] של רב מרי לרבינא: כיצד אפשר להוכיח מכנו של כיור? מה לכנו שמתחילה אין עשוי להשתמש בתוכו, אלא להניח עליו את הכיור, תאמר בכלי חול שעשוי לתוכו! אלא צריך לומר כך: נאמר "ממנו" למעוטי [למעט] כלי חול.

ומקשים: אי הכי [אם כך] שנאמר "ממנו" למעט, כלי שרת נמי [גם כן] נמעט! ומשיבים: הא רבי רחמנא [הרי ריבתה התורה] "ירחצו".

ושואלים: ומה ראית לומר למעט זה לרבות זה? ומשיבים: זה כלי שרת טעון משיחה כמוהו כמו הכיור, כפי שנצטוה משה בהקמת המשכן (שמות פרק מ), וזה כלי חול אין טעון משיחה כמוהו.

א אמר ריש לקיש: כל המשלים למי מקוה כלומר, כל נוזל שאינו מים, שמצטרף למי המקוה להשלים את שיעור המים שבו לארבעים סאה — משלים גם למי כיור, לענין שיעור המים שבו, שצריך שיהא בהם כדי לקדש ידיהם ורגליהם של ארבעה כהנים. אבל לענין רביעית של נטילת ידים אינו משלים.

ושואלים: למעוטי מאי [למעט את מה]? מה הוא המשלים למקוה שאינו ראוי לנטילת ידים? אילימא למעוטי [אם תאמר שבא למעט] טיט הנדוק טיט שנעשה דליל כל כך עד שאפשר לשפוך אותו — לא ניתן להסביר כך, שכן היכי דמי [כיצד מדובר בדיוק]? אי [אם] זה טיט שפרה שוחה (מתכופפת) ושותה ממנו, הרי הוא כמים ממש, ואפילו לרביעית נמי [גם כן] יוכשר! ואי [ואם] אין פרה שוחה ושותה ממנו, אפילו למקוה נמי [גם כן] אין משלים!

אלא תאמר שבא למעוטי [למעט] יבחושין אדומין שנוצרים וגדלים במים — אלה אפילו בעינייהו נמי [בעינם, בפני עצמם, גם כן] כשרים למקוה, ולא רק כהשלמה למים, דהא תניא [שהרי שנויה ברייתא], רבן שמעון בן גמליאל אומר: כל דבר שתחילת ברייתו מן המים — מטבילין בו, שדינו כמים. וכן אמר רב יצחק בר אבדימי: מטבילין אפילו בעינו של דג שנימוקה ונעשתה נוזלית, אם היא גדולה מספיק!

אמר רב פפא: בא הדבר למעוטי [למעט] מקרה שנתן לתוך המקוה סאה של מי פירות ונטל סאה ממימיו. וכפי דתנן [ששנינו במשנה]: מקוה שיש בו ארבעים סאה מכוונות (בדיוק), שהוא שיעור מקוה כשר, נתן בתוכו סאה של מי פירות ונטל ממנו סאה אחרת — הרי זה כשר, שאנו אומרים שמה שנכנס למקוה בטל בו, והמקוה נשאר כשר. ואמר רב יהודה בר שילא אמר רב אסי אמר ר' יוחנן: וכך הוא יכול לעשות עד שמי הפירות הללו נעשים רובו של מקוה. מה שאין כן לענין נטילת ידים, אין רביעית מים מבטלת מי פירות שנפלו לתוכה, ואם חזר ונטל מן הרביעית כשיעור מי הפירות שנפלו לתוכה — שוב אינו יכול ליטול בהם ידים.

ועוד דמיון בין מי כיור ומי מקוה, אמר רב פפא: אם קדח בו חור בכותל מקוה, ועשה בו חלל כדי שיעור רביעית — מטבילין בו בחלל הזה כלים קטנים, כגון מחטין וצינוריות, למרות שהמים עומדים שם לעצמם, הואיל ואותה רביעית מהכשירה של מקוה אתיא [באה], וכדרך שנאמר לעיל בענין כיור.

ב ועוד בענין מי מקוה ומי כיור, אמר ר' ירמיה אמר ריש לקיש: מי מקוה כשירים למי כיור.

ושואלים: למימרא [האם לומר] שמי הכיור לא מים חיים נינהו [הם]? שאין צורך למלא הכיור ממי מעין? והתניא [והרי שנויה ברייתא], נאמר לגבי עבודת הקרבן: "וקרבו וכרעיו ירחץ במים" (ויקרא א, ט) וכוונתו להדגיש: "במים" — ולא ביין, "במים" — ולא ביין מזוג, "במים" — לרבות שאר מים שאינם מים חיים, וקל וחומר למי כיור שהם ראויים לרחיצת קרבי הקרבן. מאי [מהו] הקל וחומר למי כיור? לאו [האם לא] משום שמים חיים נינהו [הם]?

ודוחים: לא, הקל וחומר מבוסס על כך שהם מים דקדיש [שקדשו] בכיור לשם עבודה. ותוהים: וקדישי מעליותא היא [ומה שהם קדושים, שהמים קרויים מי כיור, עילוי הוא] במקום שהצריכה התורה מים? והא תנא [והרי שנה] ר' שמואל: "מים" שהוזכרו בכתוב הם מים שאין להם שם לווי, כלומר שהם נקראים רק מים,