אלא איכא למיפרך הכי ואיכא למיפרך הכי [אפשר לדון כך ואפשר לדון כך], וכיון שהלימודים הללו מתחלפים וסותרים זה את זה, אם כן כל חדא וחדא תיקו בדוכתיה [אחד ואחד מן הדינים יעמוד במקומו], ונשאיר את ההלכה כמות שהיא, בלי להוסיף דינים חדשים על סמך קל וחומר.

א שנינו במשנה שטבול יום כלומר, טמא שטבל מטומאתו בו ביום, ועדיין לא נטהר לגמרי עד הערב, פוסל. ושואלים: מנלן [מנין לנו הלכה זו]? דתניא [ששנויה ברייתא], ר' סימאי אומר: רמז לטבול יום שאם עבד במקדש חילל מנין? תלמוד לומר ביחס לכהנים: "קדשים יהיו לאלהיהם ולא יחללו" (ויקרא כא, ו),

אם אינו ענין לטמא ממש, דנפיק [שיוצא דבר זה] מהפסוק "וינזרו מקדשי בני ישראל" (ויקרא כב, ב), תנהו ענין לטבול יום. ומקשים: ומדוע תתנהו ענין דווקא לזה?

אימא [אמור]: תנהו ענין לקורח קרחה בראשו או למשחית פאת זקן, הכתובים סמוך לפסוק "ולא יחללו"!

ומשיבים: כיוון שיש לנו לימוד אחר מפסוק זה לגבי טבול יום, שטבול יום שאם עבד שדינו במיתה מנא לן [מנין לנו]? דגמר [שלמד] בגזירה שווה "חילול" האמור כאן מ"חילול" מתרומה, שם נאמר "ומתו בו כי יחללוהו" (ויקרא כב, ט), מכאן יש ללמוד כי גם לענין חילול עבודה האמור בפסוק זה דפסיל [מי שפוסל] בתרומה כלומר, טבול יום, הוא מחיל [מחלל] את העבודה, ומי דלא פסיל [שאינו פוסל] בתרומה לא מחיל [אינו מחלל] עבודה.

ב אמר רבה: למה לי דכתב רחמנא [שכתבה התורה] מקורות נפרדים לגבי טמא וטבול יום ומחוסר כפורים שמחללים עבודה?

ומשיב: צריכי [צריכים הם], דאי כתב רחמנא [שאם היתה כותבת התורה] רק טמא הייתי אומר שאין ללמוד ממנו לטבול יום ומחוסר כיפורים, שכן הוא מטמא שהופך את מה שנגע בו לטמא, מה שאין כן טבול יום ומחוסר כיפורים, שאף שלא נטהרו לגמרי — אינם מטמאים, אלא רק פוסלים את התרומה (בטבול יום) או את הקדשים (במחוסר כיפורים). ואם היתה התורה כותבת בטבול יום שהוא מחלל עבודה, מחוסר כפורים לא אתי מיניה [אינו יכול לבוא להילמד ממנו] שכן טבול יום חמור יותר, שהוא פסול בתרומה. ואם היתה התורה כותבת רק במחוסר כפורים — טבול יום לא אתי מיניה [אינו יכול לבוא ממנו] שכן מחוסר כיפורים חמור יותר, שהוא מחוסר מעשה שצריך להביא קרבן להשלמת טהרתו. מה שאין כן טבול יום, שטהרתו באה מעצמה עם שקיעת השמש.

ושואלים: מחדא לא אתי [מדבר אחד מהם אי אפשר ללמוד], תיתי חדא מתרתי [שתבוא, תילמד אחת משתים האחרות]!

ושואלים: בהי [באיזו מהם] לא לכתוב רחמנא [תכתוב התורה]? שלא לכתוב [תכתוב] במחוסר כפורים ותיתי מהנך [ותילמד מאלה] מטמא ומטבול יום — אפשר לדחות: מה להנך [לאלה] שכן פסולים בתרומה, ולכן מחללים עבודה!

אלא לא לכתוב רחמנא [תכתוב התורה] בטבול יום ותיתי מהנך [ותלמד מאלה] מטמא וממחוסר כיפורים, דמאי פרכת [שמה אתה מקשה]? מה להנך [לאלה] שכן מחוסרים מעשה, שטמא צריך טבילה לטהרתו, ומחוסר כיפורים צריך קרבן לגמר טהרתו — סוף סוף למרות שמחוסרי כיפורים צריכים קרבן להשלמת טהרתם, מכל מקום קלישא לה [קלושה היא] טומאתן יותר מטבול יום, ואם כן אינם נחשבים מחוסרי מעשה ביחס אליו!