לומר, שאף על פי שמקיימין אותן את שבע המצוות הללו — אין מקבלין עליהם שכר.

ושואלים: ולא? האם הגויים אינם מקבלים שכר עליהן? והתניא [והרי שנויה ברייתא], היה ר' מאיר אומר: מנין שאפילו הוא גוי ועוסק בתורה שהוא ככהן גדול? תלמוד לומר: "אשר יעשה אתם האדם וחי בהם" (ויקרא יח, ה), כהנים לוים וישראלים לא נאמר, אלא "האדם", באופן כללי, הא למדת מכאן, שאפילו גוי ועוסק בתורה — הרי הוא ככהן גדול, משמע שמקבלים שכר!

אלא לומר לך, שאין מקבלין עליהם שכר כמי שמצווה ועושה, אלא פחות מזה, כמי שאינו מצווה ועושה, כפי שאמר ר' חנינא: גדול המצווה ועושה יותר ממי שאינו מצווה ועושה. ושבים לדיון שבין הקב"ה ואומות העולם, שאמר להם הקב"ה שלא קיבלו את התורה משום שלא קיימו מה שנצטוו.

אלא כך אומרים הגוים לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם, ישראל שקיבלוה את התורה היכן קיימוה?

אמר להם הקדוש ברוך הוא: אני מעיד בהם שקיימו את התורה כולה. אומרים לפניו: רבונו של עולם, כלום יש אב שמעיד על בנו? דכתיב [שנאמר]: "בני בכורי ישראל" (שמות ד, כב), ואם כן, הקב"ה, שהוא אב לישראל, אינו יכול להעיד עליהם! אמר להם הקדוש ברוך הוא: שמים וארץ יעידו בהם שקיימו את התורה כולה.

אומרים לפניו: רבונו של עולם, שמים וארץ נוגעין בעדותן, יש להם עניין להעיד שישראל קיימו את התורה, שנאמר: "אם לא בריתי יומם ולילה חקות שמים וארץ לא שמתי" (ירמיהו לג, כה), ואמר בעניין זה ר' שמעון בן לקיש, מאי דכתיב [מהו שנאמר]: "ויהי ערב ויהי בקר יום הששי" (בראשית א, לא), בה"א הידיעה? מלמד שהתנה הקדוש ברוך הוא עם מעשה בראשית תנאי זה, ואמר: אם ישראל מקבלין את תורתי בזמן מתן תורה — מוטב, ואם לאו [לא] — אני אחזיר אתכם לתוהו ובוהו;

והיינו דאמר [וזהו שאמר] חזקיה באופן אחר: מאי דכתיב [מהו שנאמר]: "משמים השמעת דין ארץ יראה ושקטה" (תהלים עו, ט), אם יראה למה שקטה, ואם שקטה למה יראה? והרי מי שירא אינו שקט, ומי ששקט — סימן שאינו ירא! אלא בתחלה, כאשר בא הקב"ה לתת את התורה לישראל ("השמעת דין"), יראה הארץ שמא לא יקבלו ישראל את התורה, ואז תתבטל הארץ מקיומה, ולבסוף, כשקיבלוה, שקטה. ואם כן, אין השמים והארץ יכולים להעיד לישראל על התורה!

אמר להם הקדוש ברוך הוא לאומות: מכם יבאו אנשים ויעידו בהן בישראל שקיימו את התורה כולה: יבא נמרוד ויעיד באברהם שלא עבד עבודה זרה, יבא לבן ויעיד ביעקב שלא נחשד על הגזל, תבא אשת פוטיפרע ותעיד ביוסף שלא נחשד על העבירה של ניאוף,

יבא נבוכדנצר ויעיד בחנניה מישאל ועזריה שלא השתחוו לצלם, יבא דריוש ויעיד בדניאל שלא ביטל את התפלה (ראה דניאל פרק ו), יבא בלדד השוחי וצופר הנעמתי ואליפז התימני ואליהו בן ברכאל הבוזי, חבריו של איוב (ראה איוב ב, יא. איוב לב, ב), ויעידו בהם בישראל שקיימו את כל התורה כולה, שנאמר: "כל הגויים נקבצו יחדיו... יתנו עדיהם ויצדקו" (ישעיהו מג, ט). כלומר, הגוים שנאספו יתנו עדות לישראל ויראו את צדקתם.

אמרו לפניו הגוים: רבונו של עולם, תנה לנו מראש, תן לנו עתה את התורה מתחילה, ונעשנה. אמר להן הקדוש ברוך הוא: שוטים שבעולם, וכי יכולים אתם לבקש זאת? מי שטרח בערב שבת הוא יאכל בשבת, מי שלא טרח בערב שבת מהיכן יאכל בשבת? וכבר עבר הזמן שבו האדם יכול להתכונן ולעשות מצוות. אלא אף על פי כן, כדי שלא תתרעמו, מצוה קלה יש לי וסוכה שמה, לכו ועשו אותה.

ושואלים: ומי מצית אמרת הכי [והאם יכול אתה לומר כך] שאפשר לעשות מצוות לאחר ימי העולם הזה? והא [והרי] אמר ר' יהושע בן לוי, מאי דכתיב [מהו שנאמר]: "ושמרת את המצוה... אשר אנכי מצוך היום לעשותם" (דברים ז, יא)? מה צורך במלה "היום"? אלא יש בכך הדגשה: "היום", כלומר, בעולם הזה, הוא הזמן לעשותם — ולא למחר בעולם הבא לעשותם. ועוד הדגשה בעניין זה: "היום הוא הזמן לעשותם" — ולא היום ליטול שכר, אלא בעולם הבא!

אלא, בכל זאת נתן להם הקב"ה הזדמנות, לפי שאין הקדוש ברוך הוא בא בטרוניא (בעלילה) עם בריותיו, ורוצה שירגישו שדינם נעשה בצדק. ושואלים: ואמאי קרי ליה [ומדוע קורים לכך, לסוכה] "מצוה קלה"? והתשובה היא: משום דלית ביה [שאין בכך] חסרון כיס, שאין צריך להוציא על כך כסף, אלא אפשר לבנות ממה שיש בידו.

מיד כל אחד [ואחד] מן הגוים נוטל והולך ועושה סוכה בראש גגו, ומה עושה הקדוש ברוך הוא? מקדיר (מחמם) עליהם את החמה בתקופת תמוז, וכל אחד ואחד שיושב בסוכה, וכל כך חם לו עד שאינו יכול לסבול, מבעט בסוכתו ויוצא, שנאמר כאשר מתייצבים הגוים על ה': "ננתקה את מוסרותימו ונשליכה ממנו עבתימו" (תהלים ב, ג). ושואלים: מפני מה מקדיר עליהם חמה? והא [והרי] אמרת: אין הקדוש ברוך הוא בא בטרוניא, עם בריותיו! ומשיבים: אין זו עלילה סתם, משום שאצל ישראל נמי [גם כן] זימני [פעמים]