סקר
כמה לומדי דף יומי יש במשפחתך הקרובה?






 

פירוש שטיינזלץ

על פי נביא נאכלת ועל פי נביא נשרפת, שהנביאים שהיו בזמן הקמת הבית השני הם שאמרו כיצד לעשות, ואין טעם בדבר.

א שנינו במשנה: כל תוספת שלא נעשית בכל אלו אין הנכנס לשם כשהוא טמא חייב עליה, שאין קדושתה קדושה גמורה. איתמר [נאמר] שחלקו אמוראים בדבר, רב הונא אמר: "בכל אלו" תנן [שנינו], שאם לא נעשה אחד מכל אלה אין זה מועיל לקדש, עד שייעשו כולם. רב נחמן אמר: "באחת מכל אלו" תנן [שנינו], שדי באחד מן הדברים כדי לקדש קידוש גמור. ומפרטים את השיטות.

רב הונא אמר: "בכל אלו" תנן [שנינו], קסבר [סבור הוא] שקדושה ראשונה של המקדש בימי דוד ושלמה קידשה לשעתה וקידשה לעתיד לבא, וממילא היה מקום המקדש מקודש גם בימי בית שני, ועזרא שקידש שוב את העיר — זכר לקידוש ראשון בעלמא [בלבד] הוא דעבד [שעשה]. ולכן אף שלא היו שם אורים ותומים ומלך, מכל מקום השטח כולו קדוש בשלימות. אבל בזמן שרוצים להוסיף שטח חדש שלא היה קדוש מקדושה ראשונה מתחילה — יש צורך בכל אלו ואין להחסיר אחד מהם.

ואילו רב נחמן אמר: "באחת מכל אלו" תנן [שנינו], קסבר [סבור הוא]: קדושה ראשונה קידשה לשעתה ולא קידשה לעתיד לבא, ועזרא קדושי קדיש [קידש] את המקדש והעזרות אף על גב [אף על פי] שלא הוו [היו] אורים ותומים. ומכאן, שאן צורך בכל הדברים כדי לקדש.

איתיביה [הקשה לו] רבא לרב נחמן, הרי שנינו במשנתנו במפורש: "כל שלא נעשית בכל אלו". אמר לו, תני [שנה] ותקן: "באחת מכל אלו".

ומביאים ראיה, תא שמע [בוא ושמע], אבא שאול אומר: שני ביצעין (ביצות) היו בהר המשחה (הר הזיתים), תחתונה ועליונה, תחתונה נתקדשה בכל אלו האמורים במשנתנו, בימי הבית הראשון, ויש בה קדושת ירושלים לכל דבר. עליונה לא נתקדשה בכל אלו, אלא בעולי גולה (בבל), שלא במלך ושלא באורים ותומים.

תחתונה שהיתה קדושתה גמורהעמי הארץ נכנסין לשם, ואוכלין שם קדשים קלים שנאכלים בכל ירושלים, אבל לא היו אוכלים שם מעשר שני, שהיו נוהגים חומרה בדבר זה. וחברים (תלמידי חכמים) אוכלים שם גם קדשים קלים וגם מעשר שני.

עליונה שלא היתה קדושתה גמורהעמי הארץ היו נכנסין שם, ואוכלין שם קדשים קלים אבל לא מעשר שני, וחברים אין אוכלין שם לא קדשים קלים ולא מעשר שני. ומפני מה לא קידשוה, את הביצה העליונה? שאין מוסיפין על העיר ועל העזרות אלא במלך ונביא, ואורים ותומים, ובסנהדרין של שבעים ואחד, ובשתי תודות ובשיר.

ושואלים: כיון שלא יכלו לעשות הכל כראוי ולמה קידשוה? ותוהים על השאלה: למה קידשוה?! הא [הרי] אמרת שלא קידשוה! אלא כך יש לשאול: למה הכניסוה לתוך החומה של העיר? ומשיבים: מפני שמקום תורפה (חולשה) של ירושלים היתה הפינה הזו, ונוחה היא ליכבש משם, ולכן היו צריכים להקיפה בחומה. והרי מכאן מוכח בפירוש שלא כדברי רב נחמן, שאמר שדי באחת מכל אלו כדי לקדש!

ומשיבים: תנאי [מחלוקת תנאים] היא בענין זה האם קדושה ראשונה של ירושלים והמקדש קיימת לדורות, ואבא שאול סבור שבטלה הקדושה, וממילא היה צורך בכל אלו. ומה היא אותה מחלוקת? דתניא [ששנויה ברייתא], אמר ר' אליעזר: שמעתי במסורת, כשהיו בונין בהיכל בימי עזרא, עשו תחילה קלעים (יריעות) כמחיצות להיכל, קודם שבנו שם את הבנין מאבנים, וגם עשו קלעים לעזרות, אלא שבהיכל היו בונין מבחוץ מחוץ לקלעים, ובעזרות היו בונין מבפנים לקלעים.

אמר ר' יהושע: שמעתי, שמקריבין על המזבח אף על פי שאין בית בנוי, ואוכלין קדשי קדשים אף על פי שאין קלעים לעזרה, וכן אוכלים קדשים קלים ומעשר שני בירושלים אף על פי שאין חומה, והטעם: מפני שקדושה ראשונה קידשה לשעתה וקידשה לעתיד לבא. ונדייק מכאן: לאו [האם אין] ללמוד אתה מכלל הדברים שר' אליעזר שאמר שהיו שם קלעים סבר [סבור]: לא קידשה לעתיד לבא? ואם כן מחלוקת תנאים היא.

אמר ליה [לו] רבינא לרב אשי: ממאי [ממה] אתה מוכיח זאת? דלמא דכולי עלמא [שמא לדעת הכל] קדושה ראשונה קידשה לשעתה וקידשה לעתיד לבא, וגם ר' אליעזר סבור כך, ואולם מר מאי דשמיע ליה קאמר [חכם זה מה ששמע במסורת אמר], ומר מאי דשמיע ליה קאמר [וחכם זה מה ששמע אמר]! וכי תימא [ואם תאמר]: קלעים לר' אליעזר למה לי, אם קדושה ראשונה נתקדשה גם לעתיד? לצניעותא בעלמא [לצניעות בלבד] שאין זה נאה שמקום ההיכל והעזרות יהיו בלא מחיצות!

אלא יש לומר שנחלקו בענין זה של קדושה ראשונה הני תנאי [תנאים אלה], דתניא [ששנויה ברייתא], בענין הערים המוקפות חומה, שנימנו במשנה במסכת ערכין (לב,א), אמר ר' ישמעאל בר' יוסי: למה מנו חכמים דווקא את אלו במשנה? שכשעלו בני הגולה בימי עזרא מצאו את אלו וקידשום, אבל ראשונות בטלו מקדושתם משבטלה הארץ בחורבן הבית ובגלות; אלמא קסבר [מכאן שהוא סבור] שקדושה ראשונה קידשה לשעתה ולא קידשה לעתיד לבא.

ורמינהי [ומשליכים, מראים סתירה] ממה ששנינו בברייתא, אמר ר' ישמעאל בר' יוסי: וכי אלו שנמנו במשנה בלבד היו? והלא כבר נאמר: "ששים עיר כל חבל ארגב ממלכת עוג בבשן כל אלה ערים בצרות חומה גבהה" (דברים ג, ד— ה), משמע שהיו הרבה ערים מוקפות חומה בימי יהושע! אלא למה מנו חכמים את אלו? שכשעלו בני הגולה, מצאו אלו וקידשום.

ותוהים: קידשום השתא [עכשיו]? הא אמרינן לקמן דלא צריכא לקדושי [הרי אומרים אנו בהמשך הברייתא שאין צריך לקדש]! אלא, צריך לתקן: מצאו אלו ומנאום.

וממשיכה הברייתא: ולא אלו בלבד, אלא כל עיר שתעלה בידך מסורת מאבותיך שהיתה מוקפת חומה מימות יהושע בן נוןכל מצו‍ת אלו של ערי חומה נוהגות בה, מפני שקדושה ראשונה קידשה לשעתה וקידשה לעתיד לבא. ואם כן, קשיא [קשה] מדברי ר' ישמעאל בר יוסי על דברי ר' ישמעאל בר יוסי, שדבריו בשתי הברייתות סותרים אלה את אלה!

ומשיבים: איבעית אימא [אם תרצה אמור]: תרי תנאי אליבא [שני תנאים שנחלקו לפי שיטתו] של ר' ישמעאל בר יוסי. איבעית אימא [אם תרצה אמור] תירוץ אחר: חדא מינייהו [ברייתא אחת מהן] ר' אלעזר בר יוסי אמרה, ולא ר' ישמעאל אחיו. דתניא [ששנויה ברייתא], ר' אלעזר בר יוסי אומר: הכתוב בענין בתי ערי חומה "אשר לוא חמה" (ויקרא כה, ל), שכתוב בו "לא" בא', וקוראים "לו" בו', בא ללמד: אף על פי שאין לו עכשיו חומה והיה לו קודם לכן, שלדעתו אף על פי שאין חומה עכשיו קדושה ראשונה לא בטלה. ומסתבר שהברייתא האחרונה — כשיטתו היא.

Talmud - Bavli - The William Davidson digital edition of the Koren No=C3=A9 Talmud
with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0)
אדם סלומון
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר