א משנה נפל הבית עליו ועל אשתו שאין לה ילדים ממנו, ומתו שניהם, ואולם לא ידוע מי מהם מת ראשון. יורשי הבעל אומרים: האשה מתה ראשון (ראשונה) ואחר כך מת הבעל, והוא ירש אותה, ולכן הכל שלהם. ואילו יורשי אשה אומרים: הבעל מת ראשון ואחר כך מתה האשה, והיא זכתה בכתובתה, שכן זכותה לקבל כתובתה מנכסי בעלה במקרה שימות לפניה, וכן נכסים שהביאה עמה בנישואיה.

בית שמאי אומרים: יחלוקו. ובית הלל אומרים: נכסים, כלומר, נכסי "צאן ברזל", שהביאה האשה עמה בנישואיה, ואחריותם על הבעל, ישארו בחזקתן. כתובה תישאר בחזקת יורשי הבעל שהרי הכתובה היא רכוש הבעל שממנו גובה האשה. נכסים הנכנסין והיוצאין עמה, שהם נכסי מלוג, שהביאה מבית אביה, והם רכושה גם בזמן הנישואין (אף שהבעל אוכל פירותיהם), כיון שהם שלה יהיו בחזקת יורשי האב, כלומר, אבי האשה, שהוא היורשה כשאין לה ילדים.