סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 

פירוש שטיינזלץ

אם אמר בלשון "יהנה בהן", מהי ההלכה? האם כוונתו דניהוי כולהו [שיהיו כולם] מתנה קאמר [הוא אומר], או דלמא ליתהני מינייהו מידי קאמר [שמא שייהנה מהם משהו הוא אומר]? וכן אם אמר לשון "יראה בהן", מהו? או לשון "יעמוד בהן", מהו? או לשון "ישען בהן", מהו? לאף אחת מן השאלות הללו לא נמצאה תשובה, ולכן תיקו [תעמוד] במקומה.

א במשנתנו דובר על מתנת שכיב מרע בכל נכסיו שאם עמד חוזר ממנה. איבעיא להו [נשאלה להם ללומדים]: שכיב מרע שמכר כל נכסיו, מהו הדין בכגון זה? אמר רב יהודה אמר רב: אם עמד והבריא מחוליו אינו חוזר במכר זה. וזימנין [ופעמים] שאמר רב יהודה אמר רב: אם עמד חוזר. ומעירים: ולא פליגי [ואין הדברים חלוקים]: הא [זה] שאמר שהרי זה חוזר בו, מדובר באופן דאיתנהו לזוזי בעינייהו [שנמצאים הכספים בעינם], הא [זה] שאמר שאינו חוזר בו — דפרעינהו [שפרע אותם] בחובו, שיש לומר שלשם כך מכר — כדי שיוכל לפרוע את חובו.

ב ועוד איבעיא להו [נשאלה להם ללומדים]: שכיב מרע שהודה שהוא חייב ממון לאדם מסויים (גם אם אינו חייב לו באמת), מהו הדין? היש בכך ממש, והאם יש לה דין של מתנת שכיב מרע? ומשיבים: תא שמע [בוא ושמע] ממעשה שהיה, שאיסור גיורא [הגר] אביו של רב מרי הוה ליה תריסר אלפי זוזי בי [היו לו שנים עשר אלף זוזים בבית] רבא. רב מרי בריה [בנו] של איסור, הורתו היתה שלא בקדושה, שאמו הרתה אותו לאיסור קודם שנתגייר, ולידתו בקדושה הואי [היתה] לאחר שהתגייר איסור אביו, ובי רב הוה [ובבית המדרש היה] ולא באותו מקום.

כאשר היה איסור חולה אמר רבא, שהכסף היה מופקד אצלו, וסבור היה שיזכה בו : היכי ניקנינהו [איך יקנה] רב מרי להני זוזי [את הכספים הללו]? ובוחן היה את האפשרויות השונות: אי [אם] בירושהלאו בר [לא בן] ירושה הוא, שכיון שלא היתה הורתו בקדושה אינו נחשב כבנו, אלא כגר שנתגייר לבדו, שאין לו קשר משפחתי עם אביו; אי [אם] במתנה יתן לו, כשכיב מרע — הלא מתנת שכיב מרע כירושה שויוה רבנן [עשו אותה חכמים], ולפיכך כל היכא דאיתיה [מקום שישנו] בירושהאיתיה [ישנו] במתנה, כל היכא דליתיה [מקום שאינו] בירושהליתיה [אינו] גם במתנה.

אי [אם] לקנות את הכספים הללו בקנין משיכה — הלא ליתנהו גביה [אינם בידו] של רב מרי, שיוכל לקנותם. אי [אם] תאמר שיקנה אותם איסור לרב מרי בקנין חליפין, שיגביה איסור חפץ כלשהו, ועל ידי כך יקנה לרב מרי את הכספים — הלא אין מטבע נקנה בחליפין. אי [אם] תאמר שיקנה לו את הכספים הללו בקנין אגב קרקעלית ליה ארעא [אין לו לאיסור קרקע]. והוסיף רבא (שהמעות היו מופקדות אצלו): אי [אם] תאמר שיקנה אותם לרב מרי במעמד שלשתן שיצווה עלי בפני רב מרי לתת לו את הכסף, ודי בכך להקנות לו — אי שלח [אם ישלח] לי לבוא אליו לא אזילנא [אבוא]. ונמצא שלאחר מותו יישאר הכסף בידי.

מתקיף לה [מקשה על כך] רב איקא בריה [בנו] של רב אמי: אמאי [מדוע] סבור אתה שאין לו דרך להקנותו לרב מרי? ולודי [ושיודה] איסור דהלין זוזי [שזוזים, כספים אלה] של רב מרי נינהו [הם], וליקנינהו [ויקנה אותם] לרב מרי באודיתא [בהודאה]! אדהכי [בינתיים] עד שהיו דנים בנושא זה, נפק אודיתא מבי [יצאה הודאה מביתו] של איסור הגר, שהכסף שייך לרב מרי. איקפד [הקפיד] רבא על כך, אמר: קא מגמרי טענתא לאינשי ומפסדי לי [מלמדים הם טענות לאנשים וגורמים לי הפסד]. ועל כל פנים, מכאן ראיה שהודאת שכיב מרע יפה כוחה להקנות למקבל.

Talmud - Bavli - The William Davidson digital edition of the Koren No=C3=A9 Talmud
with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0)
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר