עד שתהא לקיחה והבאה כאחד, והא ליכא [והרי אין כאן]. אמר ליה [לו] רב אחא בריה [בנו] של רב אויא לרב אשי: מדוע צריך להגיע לפתרון כזה? מכדי פסוקי נינהו [הלא פסוקים הם אלה] שהוא אומר בוידוי הביכורים, ליקרי [שיקרא אותם] ומה הבעיה בקריאת פסוקים מן התורה?

אמר ליה [לו] רב אשי: משום דמחזי כשיקרא [שנראה הדבר כשקר] שאומר לפני ה' דברים שאינם אמת, שמא אין זו אדמתו. רב משרשיא בריה [בנו] של רב חייא אמר: יש כאן חשש אחר, דלמא אתי לאפקועינהו [שמא יבוא להפקיעם] מתרומה ומעשר אם נוהג בהם ממש כמו בביכורים ודאיים, ומשום כך עושים בהם הבדל זה, שלא יקרא.

א שנינו במשנה שהקונה שני אילנות בשדה חבירו, אם הגדילו — לא ישפה. ועוד נאמר שם שכל היוצא מן הגזע הרי הוא של בעל האילנות, והיוצא מן השורשים של בעל הקרקע. ושואלים: היכי דמי [כיצד הוא בדיוק] מן הגזע, והיכי דמי [וכיצד הוא בדיוק] מן השרשין?

אמר ר' יוחנן: כל אותו החלק שרואה פני חמה, שנראה בגלוי מעל הקרקע — זהו נקרא "מן הגזע", ושאינו רואה פני חמה אלא טמון בקרקע — זהו "מן השרשין".

ושואלים: אם כל היוצא מן הגזע, ואפילו גבוה במעט מן הקרקע, של בעל האילנות הוא, וליחוש [ושנחשוש] דלמא מסקא ארעא [שמא תעלה הארץ] שירטון, ששטף מים יביא לשם אדמה ותכסה מעט מן הגזע, ואותם ענפים היוצאים מן הגזע ייראו כאילו הם אילנות הצומחים לעצמם, ואמר ליה [ויאמר לו] בעל האילנות לבעל השדה: תלתא זבינת [שלושה אילנות מכרת] לי ואית [ויש] לי ארעא [קרקע]! אלא אמר רב נחמן: אמנם מה שיוצא מן הגזע שייך לבעל האילנות, ואולם בכל זאת יקוץ (יקצוץ) אותו. וכן אמר ר' יוחנן עצמו: יקוץ.

אמר רב נחמן, נקיטינן [מוחזקים אנו] מרבותינו הלכה זו: דקל שקנה אדם מחבירו אין לו גזע. סבר [סבור היה] רב זביד למימר [לומר] שהכוונה היא: אין לו גזע, כלומר, מה שעולה מן הגזע לבעל דקל, ומדוע? שכיון דלמחפר [שלחפור] ולשרש קאי [הוא עומד] שאם ימות או ייקצץ הדקל שוב אין לו זכות ליטוע אילן במקומו — אסוחי מסח דעתיה [מסיח את דעתו ממנו].

מתקיף לה [מקשה על כך] רב פפא: והא [והרי] קונה שני אילנות בשדה חבירו, דלמחפר ולמשרש קיימי [שלחפור ולשרש עומדים] שהרי אם ימותו אינו רשאי לנטוע אחרים במקומם, וקתני [ושנינו] במשנתנו שיש לו מה שעולה מן הגזע! אלא אמר רב פפא: הכוונה היא שאין לו גזע לבעל דקל, ודווקא לבעל דקל, ולא לבעל אילן אחר — לפי שאין דקל מוציא גזע, כלומר, אינו מצמיח כלל ענפים מן הגזע.

ושואלים: ולרב זביד שהבין כי רב נחמן מדבר על כל אילן, קשיא מתניתין [קשה משנתנו]! ומשיבים: רב זביד מפרש שהמשנה מדברת במקרה דזבין [שקנה] את המקום לחמש שנין [שנים] והתנה שיש לו בשנים אלה זכות אף לנטוע אחר במקומו.

ב שנינו במשנה שאם קנה שלשה אילנות — קנה קרקע. ושואלים: וכמה קרקע קנה? אמר ר' חייא בר אבא אמר ר' יוחנן: הרי זה קנה את הקרקע שתחתיהן, תחת האילנות ממש, ואת השטח שביניהן, בין האילנות, וגם את השטח שחוצה להן מחוץ לאילנות וענפיהם,