ודייני גולה אמרי [אומרים]: כל אילן שהעול שעל השוורים החורשים כובשו (מכופף אותו) תוך כדי החרישה והאילן אינו מעכבו — לא הוי [אינו] שיור, שאילן שאינו חשוב הוא, כל שאין העול כובשו — הוי [הריהו] שיור. ומעירים: ולא פליגי [ואין הם חלוקים בהלכה], כי הא [זה] שאמר רב כל שעולים לו בחבל — מדובר בדיקלי [בדקלים], שאם היו גבוהים כל כך אינם נמכרים, הא [זה] שאמרו דייני הגולה — באילני [באילנות אחרים].

א ובאותו ענין ששנינו במשנתנו כי החרוב המורכב וסדן השקמה אינם נמכרים בכלל השדה, בעא מיניה [שאל אותו] רב אחא בר הונא מרב ששת: אם אמר לו מוכר השדה, לקונה: "שדי מכורה לך חוץ מחרוב מורכב פלוני", או שאמר לו "חוץ מסדן שקמה פלוני", והיו בשדה עוד חרובים מורכבים וסדני שקמה, מהו הדין בכגון זה? ותוכן השאלה: האם התכוון המוכר לומר בייתור לשונו כי אותו חרוב הוא שלא קני [קונה] הקונה, הא [אבל] את שאר החרובים קני [הוא קונה], או דלמא [שמא] את שאר החרובין נמי לא קני [גם כן אינו קונה]? אמר ליה [לו] רב ששת בתשובה: לא קנה אף את שאר החרובים.

איתיביה [הקשה לו] רב אחא על כך ממה ששנינו בברייתא: האומר "שדי מכורה לך חוץ מחרוב פלוני", או שאמר לו "שדי מכורה לך חוץ מסדן פלוני" — לא קנה; מאי לאו [האם אין] הכוונה היא שדווקא אותו חרוב הוא שלא קנה, הא [אבל] שאר חרובין קנה?

אמר ליה [לו]: לא, הכוונה היא שאפילו שאר חרובין נמי [גם כן] לא קנה. תדע שכן הוא כדבריי, שאילו אמר ליה [היה אומר לו]: "שדי מכורה לך חוץ משדה פלונית הסמוכה לזו ", האם תאמר גם כן שדווקא את השדה ההיא הוא שלא קני [קנה], הא אחרנייתא קני [אבל אחרות קונה]? והרי בפירוש אמר שמוכר לו שדה מסויימת, ולא כל שדותיו! אלא בוודאי אתה אומר שלא קנה את השדות האחרות, הכא נמי [כאן גם כן] בחרובים, לא קנה, שאין מכירת השדה כוללת כלל חרובים.

ואיכא דאמרי [ויש שאומרים] בלשון אחרת: בעא מיניה [שאל אותו] רב אחא בר הונא מרב ששת: מוכר שדה שאמר לקונה: "שדי מכורה לך חוץ מחצי חרוב פלוני", "חוץ מחצי סדן פלוני", מהו הדין? ותוכן השאלה: במקרה כזה שאר חרובין ודאי לא קני [קנה], הא [אבל] מה ששייר באותו חרוב, כלומר, המחצית שלא פירש המוכר שהוא משייר לעצמו — קני [קנה], או דלמא [שמא] אפילו מה ששייר באותו חרוב נמי [גם כן] לא קני [קנה]? אמר ליה [לו] רב ששת בתשובה: לא קני [קנה] אף את מה ששייר באותו חרוב.

איתיביה [הקשה לו] רב אחא על כך ממה ששנינו בברייתא: "חוץ מחצי חרוב פלוני", "חוץ מחצי סדן פלוני" — שאר חרובין לא קנה; מאי לאו [האם אין] הכוונה שדווקא שאר חרובין הוא שלא קנה, הא [אבל] מה ששייר באותו חרוב קנה?

אמר ליה [לו]: לא זו הכוונה, אלא אפילו מה ששייר באותו חרוב נמי [גם כן] לא קנה. תדע שכן הוא, שאילו אמר ליה [היה אומר לו]: "שדי מכורה לך חוץ מחצי שדה פלוני", וכי תאמר גם כן כי את ההוא [אותו] חצי שדה אחר הוא שלא קנה, הא אידך [אבל את החצי האחר] של אותו שדה קנה? אלא לא קני [קנה], הכא נמי [כך גם כן] לא קני [קנה].

ב בעא מיניה [שאל אותו] רב עמרם מרב חסדא: המפקיד דברים מסויימים אצל חבירו בשטר שכתוב בו בחתימת עדים שפלוני הפקיד ביד פלוני דברים אלה, ואמר לו אחר כך הנפקד למפקיד: "החזרתים לך", והשטר עדיין בידי המפקיד, מהו הדין? וצדדי השאלה: מי אמרינן [האם אנו אומרים]: מיגו דאי בעי אמר [מתוך שאם היה רוצה היה אומר] "נאנסו", נלקחו ממני באונס — מהימן [נאמן], השתא נמי מהימן [עכשיו גם כן נאמן] באומרו "החזרתים", שהרי אם רצונו לשקר — היה טוען שנלקחו ממנו באונס. או דלמא אמר ליה [שמא יכול לומר לו] המפקיד: אם אמנם החזרת לי, "שטרך בידי מאי בעי [מה הוא רוצה] "? כלומר, אם היית מחזיר, היית צריך לקחת ממני את השטר. אמר ליה [לו] רב חסדא: מהימן [נאמן] הוא, משום ה"מיגו".

ושאל אותו רב עמרם: ובכל זאת, ולימא ליה [ושיאמר לו]: "שטרך בידי מאי בעי [מה הוא רוצה] "? אמר ליה [לו]: וליטעמיך [ולטעמך, לשיטתך], וכי אמר ליה [וכאשר אומר לו] "נאנסו", מי מצי אמר ליה [האם יכול הוא לומר לו]: "שטרך בידי מאי בעי [מה הוא רוצה] "? וכיון שכך, גם אם טוען "החזרתי" — אין יכול לטעון כנגדו מדוע לא לקח את השטר. אמר ליה [לו]: