סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 

פירוש שטיינזלץ

בימות החמה ובין בימות הגשמים, ולא בית כינוס העצים. ואם אמר לו: "בית המרחץ וכל תשמישיו אני מוכר לך"כולן מכורין.

מסופר: ההוא [אדם אחד] שאמר ליה לחבריה [לו לחבירו]: "בית הבד וכל תשמישיו אני מוכר לך", הויא הנהו חנואתא אבראי דהוו שטחו בהו שומשמי [היו שם אותן חנויות מבחוץ שבנוסף לשימושן הרגיל היו שוטחים בהן שומשומים] לייבשם, לפני שיפיקו מהם שמן, ונחלקו המוכר והקונה אם החנויות הללו הן בכלל המכר או לא. אתא לקמיה [בא הקונה לפני] רב יוסף בתביעה,

אמר ליה [לו] רב יוסף: תנינא [שנינו], אם אמר: "בית המרחץ וכל תשמישיו אני מוכר לך"הרי כולן מכורין, משמע שגם זה נמכר. אמר ליה [לו] אביי לרב יוסף, והא תני [והרי שנה] ר' חייא: אין כולן מכורין! אלא יש לסכם ענין זה כמו שאמר רב אשי: חזינן [רואים אנו], אי [אם] אמר ליה [לו]: "בית הבד וכל תשמישיו ואלין מצרנהא [ואלה גבולותיו] ", וכלל בתוכם גם את שטח החנויות — קני [קנה] את החנויות, ואי [ואם] לאלא קני [קנה], משום שהן בעצם אינן שייכות לבית הבד.

א משנה המוכר את העירמכר בכלל זה בתים, בורות שיחין ומערות, מרחצאות ושובכות, בית הבדין ובית השלחין שיש בה, אבל לא את המטלטלין שבה. ובזמן שאמר לו: "היא וכל מה שבתוכה", אפילו היו בה בהמה ועבדיםהרי כולן מכורין. רבן שמעון בן גמליאל אומר: המוכר את העירמכר גם את הסנטר יחד איתה. ובגמרא דנים מהו סנטר זה.

ב גמרא אמר ליה [לו] רב אחא בריה [בנו] של רב אויא לרב אשי: שמעת מינה [לומד אתה מכאן] כי עבדא כמטלטלא דמי [עבד כדבר מיטלטל הוא נחשב], דאי כמקרקע דמי [שאם כקרקע הוא נחשב], אם כן ניזדבן [שיימכר] אגב מתא [העיר]. והקשה לו: ואלא מאי [מה] אתה אומר, שעבדא כמטלטלא דמי [העבד כמיטלטל הוא נחשב], אם כן מאי [מה] פירוש "מכר אפילו בהמה ועבדים"? מה חידוש נוסף בכך? והרי עבד בכלל המיטלטלים!

אלא מאי אית [מה יש] לך למימר [לומר]? שאני [יש שוני] בין מטלטלא [מיטלטל] שנייד ממטלטלא [ממיטלטל] שלא נייד, שכן היה מקום לומר שדין שונה להם, למרות שהם מיטלטלים. כמו כן אפילו תימא [תאמר] שעבדא כמקרקע דמי [העבד כקרקע הוא נחשב], שאני [שונה] יש להבחין לענין זה בין מקרקע שנייד, כלומר, עבד, למקרקע שלא נייד.

ג שנינו במשנה שרבן שמעון בן גמליאל אומר: המוכר את העירמכר את הסנטר. ושואלים: מאי [מה] פירוש "סנטר"? הכא תרגימו [כאן תרגמו, פירשו]: בר מחווניתא, כלומר, האיש הצופה, השומר את העיר. שמעון בן אבטולמוס אומר: הכוונה היא באגי השדות שסביב. ומעירים: מאן דאמר [מי שאומר] שסנטר הוא בר מחווניתא, מסביר שרבן שמעון בן גמליאל סבור כי כל שכן באגי [שדות] נמכרים עם העיר, ואולם מאן דאמר באגי [מי שאומר שסנטר הוא שדות] סבור: אבל בר מחווניתא לא מיזדבן [נמכר]. ומנסים להביא ראיה לאחת מן הדעות.

תנן [שנינו במשנתנו]: בית הבדים ובית השלחין נמכרים עם העיר; סברוה [חשבו לומר בהלכה זו]: מאי [מה] פירוש "שלחין"באגי [שדות] של שלחין, שדות הצריכים להשקאה נוספת, ולא די להם במי הגשמים, דכתיב [שנאמר]: "הנותן מטר על פני ארץ ושלח מים על פני חוצות" (איוב ה, ו); ומעתה, בשלמא למאן דאמר [נניח לדעת מי שאומר] שסנטר הוא בר מחווניתא, לפי זה אמר התנא קמא [הראשון] במשנתנו: באגי מיזדבני [השדות נמכרים], בר מחווניתא לא מיזדבן [נמכר], ואתא [ובא] רבן שמעון בן גמליאל למימר [לומר] שאפילו בר מחווניתא נמי מיזדבן [גם כן נמכר], אלא למאן דאמר דעת מי שאומר] שסנטר הוא באגי [שדות], התנא קמא נמי הכי קאמר [הראשון גם כן כך אמר] שנמכרים, ובמה חולק רבן שמעון?

ודוחים: מי סברת מאי [האם סבור אותה שמה פירוש] "שלחין"באגי [שדות]? לא, מאי [מהם] "שלחין" — הכוונה היא גינונייתא [גינות] המצויות בתוך העיר, שנאמר: "שלחיך פרדס רמונים" (שיר השירים ד, י), אבל באגי לא מיזדבני [שדות אינם נמכרים]. ואתא [ובא] רבן שמעון בן גמליאל למימר [לומר] כי אפילו באגי נמי מזדבני [שדות גם כן נמכרים]. זו היתה לשון אחת של הדיון.

איכא דאמרי [יש שאומרים] זאת בלשון אחרת: סברוה [היו סבורים לומר בהלכה זו]: מאי [מה] פירוש "שלחין"גינוניאתא [גינות]; ומעתה, בשלמא למאן דאמר באגי [נניח לדעת מי שאומר שסנטר הוא שדות], אמר התנא קמא [הראשון]: גנונייתא מיזדבן, באגי לא מיזדבני [הגינות נמכרות, השדות אינם נמכרים], ואתא [ובא] רבן שמעון בן גמליאל למימר [לומר] כי אפילו באגי מיזדבני [שדות נמכרים] יחד עם העיר,

Talmud - Bavli - The William Davidson digital edition of the Koren No=C3=A9 Talmud
with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0)
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר