א משנה המוכר את הבית סתם ולא פרט אלו חלקים ממנו הוא מוכר — לא מכר בכלל זה את יציע הבית שנמצא בצידו או מעליו, ואף על פי שהיא היציע פתוחה לתוכו של הבית. וכן לא מכר בכלל הבית את החדר שלפנים הימנו (ממנו) שיש לו שימוש לעצמו שאינו כשימוש הבית, ולא מכר את הגג בזמן שיש לו לגג מעקה גבוה עשרה טפחים, שגג כזה נחשב לעצמו ואינו בכלל מכירת הבית. ר' יהודה אומר: אף אם יש לו למעקה צורת פתח, כלומר, עמודים שעליהם מונחת קורה וכיוצא בה, הרי אף על פי שאינו גבוה עשרה טפחים — הגג אינו מכור.

ב גמרא שואלים: מאי [מה פירוש] "יציע"? הכא תרגימו [כאן תרגמו, הסבירו]: אפתא, מעין עלייה קטנה הבנויה בתוך הבית. רב יוסף אמר: בדקא חלילה, מבנה הצמוד לבית. ומעירים: למאן דאמר [לדעת מי שאומר] כי אפתא לא מזדבנא [אינה נמכרת], כל שכן שבדקא חלילה לא מזדבנא [נמכרת], משום שבוודאי אינה חלק מהבנין, אבל למאן דאמר [לדעת מי שאומר] שיציע הוא בדקא חלילה יש לדייק: דווקא היא איננה נמכרת, אבל אפתא מזדבנא [נמכרת].

תאני [שנה] רב יוסף, שלש שמות יש לו במקרא למבנה הקטן שצמוד לבית: "יציע", "צלע", "תא". "יציע" — דכתיב [שנאמר] בתיאור המקדש שבנה שלמה: "היציע התחתנה חמש באמה רחבה" (מלכים א' ו, ו). "צלע" — דכתיב [שנאמר] בתיאור המקדש שביחזקאל: "והצלעות צלע אל צלע שלש ושלשים פעמים" (יחזקאל מא, ו). "תא" — דכתיב [שנאמר]: "והתא קנה אחד ארך וקנה אחד רחב ובין התאים חמש אמות" (יחזקאל מ, ז). ואי בעית אימא [ואם תרצה אמור] ראיה מהכא [מכאן], ששנינו במשנה: כותל ההיכל שש אמות, והתא שש אמות, כותל התא חמש אמות. ואם כן התא עומד לעצמו לצד כותל ההיכל.

ג ולענין מה ששנינו במשנה שיציע אינו נמכר בכלל הבית, אמר מר זוטרא הלכה: והוא, דהוי [שהיציע הינו] בגודל של ארבע אמות על ארבע אמות.

אמר ליה [לו] רבינא למר זוטרא: לדידך דאמרת [לשיטה שלך שאתה אומר] עד דהוי [שהוא] ארבע אמות על ארבע אמות, אלא מעתה, גבי [אצל] בור דתנן [ששנינו במשנה]: שהמוכר את הבית לא מכר בעל הבית לא את הבור ולא את הדות (בור בנוי מאבנים), אף על פי שכתב לו שהוא מוכר לו עומקא ורומא [עומק ורום] הבית, הכי נמי אי הוו [כך גם כן, אם הם] בני ארבע אמות — אין [כן], אי [אם] לא — לא? והרי בור בוודאי אינו גדול כל כך!

אמר לו: הכי השתא [כך אתה משווה] בין בור ליציע?! התם הא תשמישתא לחוד והא תשמישתא לחוד [שם, בבור, זה הבור שימוש לחוד וזה הבית שימוש לחוד], שהרי שימושו של בור לצורך מים, ולא לדירה. הכא אידי ואידי חדא תשמישתא היא [כאן, ביציע, זה וזה יציע ובית תשמיש אחד הוא], ולפיכך אי הוי [אם הינו] ארבע אמות — הריהו חשיב [חשוב לעצמו], ואי [ואם] לא — לא חשיב [חשוב] והוא כחלק מהבית.

ד שנינו במשנה שהמוכר את הבית בסתם, בלא פירוט, אינו מוכר את היציע ולא את החדר שלפנים הימנו. ותוהים: השתא [עכשיו, הרי] יציע לא מיזדבן [אינו נמכר] יחד עם הבית, חדר מיבעיא [נצרכה לומר] שאינו נמכר?