אמר ליה לחבריה [לו לחבירו]: כל נכסי דבי [הנכסים של בית] משפחת בר סיסין שיש בידי מזבינא [מוכר אני] לך. הואי ההיא ארעא דהוה מיקרי [היתה לו למוכר גם קרקע אחת שהיתה נקראת] "דבי [של בית] בר סיסין". אמר ליה [לו]: הא לאו דבי [קרקע זו לא של בית] בר סיסין היא, ואיקרויי הוא דמיקריא "דבי [ורק נקראת היא של בית] בר סיסין", ואין היא בכלל מה שהוסכם בינינו. אתו לקמיה [באו לפני] רב נחמן לדין, אוקמא [והעמיד] רב נחמן את הקרקע בידא [ביד] הלוקח (הקונה). אמר ליה [לו] רבא: וכי דינא הכי [הדין כך הוא]? והלא המוציא מחבירו עליו הראיה וצריכה הקרקע להישאר ביד המוכר!

ואם כן קשיא [קשה] מדברי רבא על דברי רבא, שכאן הוא סבור שבעל הקרקע הראשון הוא הנחשב מוחזק, ובמקרה הקודם הוא סבור שהקונה נחשב המוחזק. וכן קשיא [קשה] מדברי רב נחמן על דברי רב נחמן באותו ענין, ולהיפך.

ומתרצים: מדברי רבא על דברי רבא לא קשיא [קשה], התם [שם] ב"נכסי בר סיסין", המוכר קאי בנכסיה [עומד, מוחזק בנכסיו], הכא [כאן] ב"שיכוני גואי", הלוקח קאי בניכסיה [עומד, מוחזק, בנכסיו] ולכן חובת ההוכחה היא על המוכר הבא להוציא ממנו. וכן מדברי רב

נחמן על דברי רב נחמן נמי לא קשיא [גם כן אינו קשה], כיון שאמר ליה [לו] שמוכר לו את כל הנכסים דבי [של בית] בר סיסין, ומיקריא [ונקראת] בפי הכל "דבי [של בית] בר סיסין", ולכן עליה דידיה רמיא לגלויי דלאו דבי [עליו עצמו מוטל לגלות שלא של בית] בר סיסין היא, אבל הכא [כאן] ב"שכוני גואי", לא יהא הקונה אלא כמי דנקיט שטרא [שמחזיק שטר] — מי לא אמרינן ליה [האם אין אנו אומרים לו]: קיים את שטרך בפני בית דין וקום בניכסי [ואז תעמוד, תחזיק בנכסים]?

ואף כאן, כיון שזכותו וחזקתו מחמת השימוש, במקום שטר היא — צריך לברר בעדים שאכן כך היה הדבר. מסופר: ההוא דאמר ליה לחבריה [אדם אחד שאמר לו לחבירו]: מאי בעית בהאי ביתא [מה אתה מבקש, עושה, בבית זה]? כלומר, באיזו רשות אתה מתגורר בו, והרי הוא שלי! אמר ליה [לו]: מינך זבנתיה [ממך קניתיו] ואכלתיה שני חזקה. אמר ליה [לו]: בשוקי בראי הואי [בשווקים חיצוניים הייתי], כלומר, הייתי במקומות הרחוקים ולא ידעתי שאתה יושב בבית. אמר ליה [לו]: והא אית [והרי יש] לי סהדי [עדים] שכל שתא הוה אתית תלתין יומי [שנה היית בא לכאן לשלושים יום] ובכל זאת לא מחית בידי באותם שלושים יום? אמר ליה [לו]: תלתין יומי בשוקאי הוה טרידנא [שלושים יום אלה בשוקי הייתי עסוק] למכור את הסחורות שקניתי במקומות אחרים. אמר רבא: הדין עימו, שכן עביד איניש [עשוי אדם] שכל תלתין יומי טריד בשוקא [שלושים יום יהיה טרוד בשוק] ולא יהיה לו זמן לברר מי משתמש בביתו.

מסופר: ההוא דאמר ליה לחבריה [אדם אחד שאמר לו לחבירו]: מאי בעית בהאי ארעא [מה אתה מבקש, עושה, בקרקע זו] שאתה יושב עליה? שלי היא! אמר ליה [לו]: מפלניא זבינתה [מפלוני קניתיה] שאמר לי דזבנה מינך [שקנה אותה ממך]. אמר ליה [לו] בעל הקרקע הראשון: את לאו קא מודית [האם אתה אינך מודה]