סקר
באיזה גיל התחלת ללמוד דף יומי






 

פירוש שטיינזלץ

מיקל, שהוא סבור שאין הנותנים מקפידים בכך. אם כן, משמע שרבן שמעון בן גמליאל איננו מקפיד על שינוי דעת כשאין בכך נזק.

אמר אביי: טעמא [הטעם] של רבן שמעון בן גמליאל הוא כדמר דברי האדון, כלומר, רבו רבה]. שאמר מר [הרב, רבה]: האי מאן דניחא ליה דתתבור ארעיה [מי שרוצה שתהיה בורה בקרקעו], כלומר, שיגדל בה תבואה, ובכל זאת תיחשב כאילו הניחה בורה ולא ניצלה — ליזרעה שתא חטי ושתא שערי [שיזרע אותה שנה אחת חטים ושנה אחת שעורים], שתא [שנה אחת] שתי ושתא [ושנה אחת] ערב, שעל ידי כך לא יתקלקל השדה לגמרי.

ומעירים: ולא אמרן [אמרנו] שזריעת שדה שנה אחר שנה מזיקה, אלא רק באופן דלא כריב ותני [שאינו חורש ושונה], אבל אם הוא כריב ותני [חורש ושונה]לית לן [אין לנו] בה חשש זה. וטעמו של רבן שמעון בן גמליאל הוא איפוא שהחלפת היבולים שלא בשעתה יכולה לגרום נזק לשדה.

א שנינו במשנה שאם קיבל לזרוע בה תבואהלא יזרענה קטנית. מתני ליה [[היה משנה לו, מלמדו] רב יהודה לרבין: אם קבלה לגדל תבואהיזרענה קטנית. אמר ליה [לו]: והא אנן תנן [והרי אנו שנינו במשנה]: תבואהלא יזרענה קטנית! אמר ליה [לו]: לא קשיא [אינו קשה]; הא לן והא להו [זה לנו וזה להם], כלומר, תלוי הדבר במקומות, שבארץ ישראל שהאדמה כחושה — יש לחשוש לנזק, ובבבל אין לחשוש לכך.

אמר ליה [לו] רב יהודה לרבין בר רב נחמן: רבין אחי, הני תחלי דבי כתנא [אותם שחלים הגדלים בתוך הפשתה] אין בהן משום גזל, שמותר לתלוש ולקחת מהן, שבסופו של דבר הריהו כמנכש את השדה, אבל אם עומדות על גבוליןיש בהן משום גזל, שמן הסתם זרעום הבעלים בשולי השדה, כדי שיהיו להם גם מעט שחלים.

ואם הוקשו לזרע, שכבר גדלו השחלים עד שהתקשו ויש בהם זרע — אפילו היו דבי כתנא נמי [בתוך הפשתן גם כן] יש בהם משום גזל. מאי טעמא [מה טעם] הדבר? מאי דאפסיד [מה שהפסידו, גרמו הפסד] — כבר אפסיד [הפסידו] והזיקו לגידול הפשתן, ואם ליקטם עכשיו אינו מועיל לשדה ורק לוקח דבר מבעליו.

אמר ליה [לו] רב יהודה לרבין בר רב נחמן: רבין אחי, הני דילי [אלה שלי]די לך [שלך הם], ודי לך [ושלך]דילי [שלי הם], כי לרבין בר רב נחמן ולרב יהודה היו שדות סמוכים, והיו האילנות נוטים משדה לשדה, ואמר לו: יכול להיות שפירות אילנות שלי יהיו שלך, ולהיפך. כי נהוג בני מצרא [נוהגים אנשים ששדותיהם על אותו מיצר זה על יד זה] שאילן הנוטה לכאן, לצד זה של השדה — פירותיו שייכים לכאן, לאותו צד, והנוטה לכאן, לצד האחר — לכאן. ואין מקפידים מקרקעו של מי צמח.

דאיתמר [ששמר] שחלקו אמוראים בבעיה זו: אילן העומד על המיצר, אמר רב: הנוטה לכאןלכאן. והנוטה לכאןלכאן, ושמואל אמר: חולקין שני בעלי השדות בכל הפירות.

מיתיבי [מקשים] על כך ממה ששנינו בברייתא: אילן העומד על המיצריחלוקו, והרי זו תיובתא [קושיה חמורה] על שיטת רב! ומעירים, תרגמא [הסביר אותה] שמואל אליבא [לפי שיטתו] של רב, שכן מדובר באופן שממלא האילן את כל המיצר כולו ונמצא ששייך לשניהם.

ומקשים: אי הכי, מאי למימרא [אם כך שהוא ממלא את כל המיצר, מה יש לומר], מה חידש בכך רב, הלא אז מובן מעצמו שכר הוא! ומשיבים: לא צריכא [נצרכה] אלא לאופן דתלי טוניה לחד גיסא [שתלוי נופו יותר לצד אחד]. ושואלים: ואכתי מאי למימרא [ועדיין מה בא לומר], מה החידוש בכך? ומשיבים: מהו דתימא [שתאמר] שאמר ליה [לו]: פלוג הכי [בא נחלק כך], שכל אחד יקבל לפי הפירות שצומחים בחלקו, על כן קא משמע לן דאמר ליה [השמיע לנו שיכול לומר לו]: מאי חזית דפלגת הכי [מה ראית לחלק כך]פלוג הכי [חלוק כך] לרוחב האילן, ואז חלקינו שוים זה לזה.

ב אמר ליה [לו] רב יהודה לרבין בר רב נחמן: רבין אחי, לא תזבין ארעא דסמיכא למתא [אל תקנה קרקע הסמוכה לעיר], שאמר ר' אבהו אמר רב הונא אמר רב: אסור לו לאדם שיעמוד על שדה חבירו בשעה שעומדת בקמותיה, כלומר, כשיש קמה בשדה, משום שיכול לגרום לה על ידי כך לנזק בעין הרע.

ושואלים: איני [וכי כן הוא]? והא אשכחינהו [והרי מצאם] ר' אבא לתלמידיה [את תלמידיו] של רב ואמר להו [להם]: מאי [מה] אמר רב בהני קראי פירוש הפסוקים הללו] של הברכות "ברוך אתה בעיר וברוך אתה בשדה" (דברים כח, ג), "ברוך אתה בבאך וברוך אתה בצאתך" (שם ו)?

ואמרו ליה [לו]: הכי [כך] אמר רב לפרש: "ברוך אתה בעיר"שיהא ביתך סמוך לבית הכנסת. "ברוך אתה בשדה"שיהו נכסיך קרובים לעיר. "ברוך אתה בבאך"שלא תמצא אשתך כשהיא ספק נדה בשעת ביאתך מן הדרך ומחמת הספק אסורה היא עליך. "ברוך אתה בצאתך"שיהו צאצאי מעיך כמותך.

ואמר להו [להם] ר' אבא: ר' יוחנן לא אמר לפרש הכי [כך], אלא כך אמר: "ברוך אתה בעיר"שיהא בית הכסא סמוך לשולחנך, אבל את ענין בית הכנסת לא הזכיר. ומסבירים: ור' יוחנן לטעמיה [לטעמו, לשיטתו] שאמר: שכר פסיעות יש, שאדם מקבל שכר עבור הפסיעות שהוא פוסע למקום מצווה, ואם בית הכנסת סמוך לו — נמצא שאינו מקבל שכר על כך.

"ברוך אתה בשדה"שיהו נכסיך משולשין, מחולקין לשלושה חלקים: שליש בתבואה, שליש בזיתים ושליש בגפנים. "ברוך אתה בבאך וברוך אתה בצאתך"שתהא יציאתך מן העולם כביאתך לעולם; מה ביאתך לעולם בלא חטאאף יציאתך מן העולם תהא בלא חטא.

Talmud - Bavli - The William Davidson digital edition of the Koren No=C3=A9 Talmud
with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0)
אדם סלומון
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר