קא פריק לה [שהוא פודה אותה] בארבעה זוזי [זוזים] לשנה, אף שהפירות שווים יותר, הכא נמי לא שנא [כאן גם כן אינו שונה], שכיון שקבע סכום קצוב לניכוי ואינו בטוח אם יקבלנו, מותר לו, אף אם מרוויח בכך.

ומאן דאסר [ומי שאסר] — אמר [יכול היה לומר] לך: שדה אחוזה בעצם הקדש היא, ורחמנא אוקמיה והתורה העמידה אותו בפדיון, וקבעו חכמים קיצבה לפרעונו הגמור כסכום זה. ואילו הכא [כאן] — הלואה היא ומיחזי [ונראית] כרבית.

אמר רב אשי: אמרו לי סבי דמתא [זקני העיר] מחסיא: סתם משכנתא — שתא [שנה]. ושואלים: למאי נפקא מינה [מה יוצא מזה]? ומסבירים: הכוונה היא דאי אכיל לה שתא [שאם אכל ממנה במשך שנה] — מצי מסלק ליה [יכול לסלק אותו], ואי [ואם] לא — לא מצי מסלק ליה [אינו יכול לסלק אותו], שסתם משכנתא אינה פחות מזמן זה.

ואמר רב אשי: אמרו לי סבי דמתא [זקני העיר] מחסיא: מאי [מה לשון] "משכנתא" — דשכונה גביה [שהיא שוכנת אצלו]. ושואלים: למאי נפקא מינה [מה יוצא מזה], מה למדנו מדבר זה להלכה? ומשיבים: לדינא דבר מצרא [לענין דין בר־מיצר] שכיון שהמשכנתא נחשבת כשוכנת אצלו, הרי היא במידת מה כרכושו, ומשום כך נחשב הוא בר־מיצר לגבי כל שדה סמוך — שיש לו זכות קדימה לקנותו לפני אדם אחר שאין שדהו סמוך.

א כסיכום לכמה מההלכות הללו שלא סוכמו במקומן אמר רבא: לית הלכתא [אין הלכה] לא כטרשי פפונאי [כטרשא של רב פפא], ולא כשטרי מחוזנאי [בני העיר מחוזא], ולא כחכירי נרשאי [כחכירות של נרש].

ומסבירים: כטרשי פפונאי [כטרשא של רב פפא] — כטרשי של רב פפא שנתן שכר וקיבל תשלום גבוה יותר, אף שהוא לא הרויח בכך.

שטרי מחוזנאי מה הם — שהיו מלוים כסף לעיסקה משותפת, שהלווה עומד לסחור בה — דזקפי ליה לרווחא אקרנא, וכתבי ליה בשטרא [שהיו זוקפים את הרווח ומוסיפים לקרן כאילו כבר נגמרה המכירה והיו כותבים בשטר] את הסכום השלם, והטעם שאין עושים כן — מי יימר דהוה רווחא [מי יאמר שיהיה רווח]? ושמא יפסיד הלקוח בעיסקה, או שירויח פחות, ונמצא משלם ריבית.

אמר ליה [לו] מר בר אמימר לרב אשי: אבא עביד הכי [עושה ככה], שבעיסקה הוא מוסיף את הרווח לסכום ההלוואה, וכי אתו לקמיה מהימן להו [וכאשר באים לפניו ואומרים לו שלא הרוויחו מאמין הוא להם] ומנכה כדי מה שהרויחו בפועל. אמר ליה [לו] רב אשי: תינח היכא דאיתיה לדידיה [זה נוח במקום שהוא עדיין נמצא], אבל אי שכיב ונפל שטרא קמי יתמי [אם ימות ויפול השטר לפני היתומים], מאי [מה]? הרי הם אינם יודעים שבשטר נוסף הרווח, ויבואו לגבות את השטר במלואו, ויש בכך משום ריבית. ומעירים: הוי [היה] הדבר שאמר רב אשי לפי תומו "כשגגה שיצא מלפני השליט" (קהלת י, ה) ונח נפשיה [ונחה נפשו, נפטר] אמימר מיד לאחר מכן.

מה הם חכירי נרשאי [חכירות של נרש] — דכתבי הכי [שכותבים כך]: משכן ליה פלניא ארעיה לפלניא והדר [לו פלוני, הלווה את קרקעו לפלוני המלוה, וחזר] וחכרה מיניה [ממנו] בסכום מסויים. וסכום זה הוא כתוספת לתשלום ההלוואה. והפגם שיש בנושא זה: אימת [אימתי] קנאה המלוה דאקנייה נהליה [שיוכל להקנות אותה לו] ללווה? וכיון שכך הרי זו ריבית.

ומעירים: והאידנא דקא כתבי הכי [ועכשיו בימינו שכותבים בנוסח זה]: "קנינא מיניה ושהינא [קנינו ממנו ושהינו] כמה עידני [זמנים], והדר [וחזר] וחכרה" והלווה בסכום מסויים, ועל ידי נוסח זה שבו מודיעים שהמלוה קנה את השדה הרי הוא יכול מעתה להחכירו, ונעשה הדבר כדי שלא תנעול דלת בפני לווין — שפיר דמי [טוב הדבר], שכאן אין נראה כהלוואה בריבית. ומסכמים: ואף על פי כן ולאו מלתא היא [ואין זה דבר] נכון, שאפילו השהה השדה ברשותו, כיון שלא קנאו קנין גמור הרי זו כריבית.

ב משנה אין מושיבין חנוני למחצית שכר שאסור לתת פירות לחנווני והחנווני מוכר בחנות, ומשלם למלוה בעד מחצית הרווחים, שאם קצב הנותן את מחיר הפירות מתחילה (שסכום זה יחזיר החנווני בכל מקרה) הרי זה כמלוה לו כסף בריבית. וכן לא יתן מעות ליקח (לקנות) בהן פירות שימכרם החנווני למחצית שכר, אלא אם כן נותן לו המלוה לחנווני שכרו (שכר עבודתו) שהוא עובד במכירת הפירות כפועל, ולאחר ניכוי הוצאה זו מתחלקים ברווחים.

וכן אין מושיבין תרנגולין לדגור על הביצים למחצה, שנותן אדם לחבירו ביצים שידגיר אותן, וימכרו אפרוחים ויתחלקו ברווחים. שכיון שיש כאן צד הלוואה, יש בו חשש ריבית. ואין שמין עגלין וסייחין למחצה, שאסור לתת לאדם שיגדל אותם על חשבונו, ואחר כך יקבל מחצית מן הרווחים שעלו אלה בשוויים כשגדלו, אלא אם כן נותן לו למגדל שכר עמלו ומזונו שמאכיל את בעלי החיים. וכל זה אמרו כשקוצב הנותן את מה שנתן במחיר קבוע ועומד על תשלום זה.

אבל מקבלין עגלין וסייחין למחצה כעיסקה גמורה שבה כל צד משתתף בדבר מסויים, האחד בעגל והשני בעבודה ומזונות, ומגדלין אותן עד שיהו משולשין (שיגיעו לשליש גדולם) ויימכרו אז. וכן מגדלים חמור עד שתהא טוענת, שיגדל החמור עד כדי שיוכל לטעון עליו משא.

ב גמרא תנא [שנה החכם] מה שאמרו שנותן לו שכרו כפועל — כוונתו כפועל בטל. ושואלים: מאי [מה פירוש] "כפועל בטל"?