סקר
כמה לומדי דף יומי יש במשפחתך הקרובה?






 

פירוש שטיינזלץ

בעישורייתא וחומשייתא [בעשרות וחמישיות], שיש לשער שבעל הכסף מנה עשר עשר או חמש חמש וטעה בספירה.

אמר ליה [לו] רב אחא בריה [בנו] של רבא לרב אשי: ואי [ואם] הנותן איניש תקיפא [אדם תקיף] הוא דלא יהיב [שאיננו נוהג לתת] בדרך כלל מתנה מאי [מה נאמר]? האם נניח שהיתה זאת טעות? אמר ליה [לו]: דלמא מיגזל גזליה ואבלע ליה [שמא פעם גזל ממנו ועכשיו הבליע לו] בחשבון את דמי הגזילה בלא לפרש שהוא משיב לו את גזילו. דתניא כן שנינו בברייתא]: הגוזל את חבירו והבליע לו את סכום הגזילה בחשבון של סכום אחר שחייב לו, והחזיר לו בדרך זו — יצא ידי חובת השבת הגזילה.

ושואלים: ואי איניש דאתי מעלמא, [אם היה הנותן אדם שבא מבחוץ] שלא שקיל וטרי בהדיה, מאי [נשא ונתן אתו, מה]? האין זו הוכחה שהיתה זו טעות? אמר ליה [לו]: דלמא איניש אחרינא גזליה, [שמא אדם אחר, ממכריו גזלו] ואמר ליה [לו] לאיש הזה: כי יזיף [כאשר ילוה] פלוני פשיטי מינך [מטבעות כסף ממך]אבלע ליה [הבלע לו] בחשבון, שיתכן שנקט בדרך זו של השבת הגזילה כדי שלא להתבייש בכך.

א אמר רב כהנא: הוה יתיבנא בשילהי פרקי [הייתי יושב בקצה בית המדרש] של רב, ושמעית דקאמר "קרי קרי" [ושמעתי שאמר "דלעות דלעות"] ולא ידענא מאי קאמר [ידעתי מהו אומר], שלא שמע במה היה מדובר. בתר דקם [אחר שעמד] רב ממקומו ויצא, אמרי להו [אמרתי להם] לתלמידים: מאי "קרי קרי" דקאמר [מה הן "דלעות דלעות" שאמר] רב?

אמרו לי: הכי קאמר [כך אמר] רב: האי מאן דיהיב זוזי לגינאה אקרי [מי שנתן כסף לגנן עבור דלעות], וקא אזלי עשרה קרי בני זרתא [והולכות, המחיר הרגיל שמשלמים הוא, עשר דלעות בנות אורך של זרת] בדינר ואמר ליה [לו] הגנן לקונה: אם תיתן לי עכשיו את הכסף יהבינא לך בני גרמידא [אתן לך דלעות באורך אמה] לאחר זמן באותו מחיר, במקרה זה, אם איתנהו [ישנן בידו]שרי [מותר], ואם ליתנהו [אינן בידו]אסור, שאם יתן לו דלעות גדולות לאחר זמן במחיר של דלעות קטנות יש בכך משום ריבית.

ושואלים: פשיטא [פשוט, מובן מאליו] שכן הוא, ומה חידש רב? ומשיבים: מהו דתימא [שתאמר]: כיון דממילא קא רבו [שמעצמן הן גדלות]שפיר דמי [יפה הדבר], שאין הגנן בא ומוסיף דבר חדש אלא רק ממתין לגידול הדלעות מעצמן ואינו עושה מעשה, ועל כן קא משמע לן [השמיע לנו] רב שאף זה נקרא ריבית.

ושואלים: כמאן שיטת מי] היא הלכה זו שאמר רב בענין הדלעות — כי האי תנא שיטת תנא זה]. דתניא כן שנינו בברייתא]: ההולך לחלוב את עזיו, ולגזוז את רחליו, ולרדות את כוורתו, מצאו חבירו ואמר לו החקלאי לחבר: מה שעזי חולבות מכור לך, מה שרחלי גוזזות מכור לך, מה שכוורתי רודה מכור לך, וכל זאת בעד סכום מסויים, בלא לדעת בדיוק כמה יקבל הקונה — הרי זה מותר.

אבל אם אמר לו: מה שעזי חולבות, כך וכך מכור לך, מה שרחלי גוזזות כך וכך מכור לך, מה שכוורתי רודה כך וכך מכור לךאסור, שכן הוא מוסיף על הכמות בשל הקדמת התשלום. ואף על גב דממילא קא רבו [ואף על פי שמעצמם הם גדלים], כיון דליתנהו בההיא שעתא [שאנם נמצאים באותה שעה]אסור.

איכא דאמרי [יש שאומרים] שאמר רבא: ההלכה היא כיון דממילא קא רבו [שמעצמם הם גדלים]שפיר דמי [יפה הדבר, מותר] ואין בכך משום ריבית. ומקשים: והתניא [והרי שנינו בברייתא] שאם אמר לו "מה שעיזי חולבות... כך וכך"אסור!

ומשיבים: יש לחלק, התם לאו מיניה קא רבו [שם בחלב ובצמר לא ממנו עצמו הוא גדל], שאינו נותן לו בעתיד מן החלב הנמצא כעת, דשקלי ליה להאי ואתי אחרינא בדוכתיה הרי לוקחים חלב זה ובא אחר במקומו]. הכא מיניה קא רבו [כאן, כגון בדלעות, ממנו עצמו הן גדלות], דכי שקלי ליה להאי הרי כאשר לוקחים מזה] לא אתי אחרינא בדוכתיה [בא אחר במקומו], ולכן כשמוכר לו את הפרי עכשיו הרי כל שמוסיף וגדל פרי זה — כאילו היה כל הזמן ברשות הקונה.

ב אמר אביי: שרי ליה לאיניש למימר ליה לחבריה [מותר לו לאדם לומר לו לחבירו]: הילך ארבעה זוזי אחביתא דחמרא [זוזים עבור חבית יין], אי תקפה [אם תחמיץ] — הרי היא ברשותך ואחריותך עליה, אי יקרא אי זילא [אם תתייקר או תוזל] — הרי היא ברשותי, שאני מקבל עלי את אחריות ההפסד אם יוזל המחיר. אמר ליה [לו] רב שרביא לאביי:

Talmud - Bavli - The William Davidson digital edition of the Koren No=C3=A9 Talmud
with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0)
אדם סלומון
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר