סקר
באיזה גיל התחלת ללמוד דף יומי






 

פירוש שטיינזלץ

והנחת תפילין שאין מצוותה בלילה ולא בשבתות ובימים טובים.

ואיזוהי מצות עשה שלא הזמן גרמא — כגון קביעת מזוזה, עשיית מעקה לגג, השבת אבידה, ושילוח הקן (שמצוה לשלח ציפור כשמצאה רובצת על אפרוחים או ביצים).

ושואלים: וכללא האם כלל] הוא זה החל על כל מצוות עשה שהזמן גרמן? והרי מצות אכילת מצה בפסח, מצות שמחה ברגל, מצות הקהל בחג הסוכות שלאחר שנת השמיטה, שהכל באים ואף נשים, כמפורש בתורה, שכולן מצות עשה שהזמן גרמא הן, ונשים חייבות בהן! ותו [ועוד] מצד אחר: והרי מצות תלמוד תורה, ופריה ורביה, ופדיון הבן דלאו [שלא] מצות עשה שהזמן גרמא הואובכל זאת נשים פטורות מהן!

אמר ר' יוחנן: אין למדין הלכה למעשה מן הכללות, ואפילו במקום שנאמר בו "חוץ מדבר מסויים

", שאף שנראה בכך שהחכם קובע כלל מדוייק. בכל זאת אין סומכים על הכלל. וראיה לדבר ממה דתנן [ששנינו במשנה]: בכל מערבין עירובי תחומין ומשתתפין בשיתופי מבואות חוץ מן המים ומלח, ולכאורה יש כאן כלל מדוייק הקובע מיהם היוצאים מן הכלל הזה, ובאמת ותו ליכא [ויותר אין שאין מערבים בהם]? והאיכא [והרי יש] כמהין ופטריות שאין מערבים בהן! אלא מכאן שאין למדין מן הכללות, ואפילו במקום שנאמר בו "חוץ".

א ומעתה באים לברר את מקורותיו של כלל זה. מה ששנינו שכל מצות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות" מנלן [מניין לנו]?גמר [למד] דבר זה בהיקש מתפילין; מה תפילין נשים פטורותאף כל מצות עשה אחרות שהזמן גרמא נשים פטורות. ומהיכן יודעים שנשים פטורות מתפילין?גמר לה [למד אותה] מתלמוד תורה, מה תלמוד תורה נשים פטורותאף תפילין נשים פטורות, שהרי נאמרו הדברים בתורה בסמיכות זה לזה.

ומקשים: ולמה לא נאמר להיפך, ונקיש [ונשווה] תפילין למזוזה, שאף היא נזכרת באותה פרשה, ובה גם נשים חייבות ונחייב את הנשים גם בתפילין! ומשיבים: תפילין לתלמוד תורה איתקיש [נסמך, הושווה] בין בפרשה ראשונה בין בפרשה שניה של קריאת שמע, ואילו תפילין למזוזה בפרשה שניה לא איתקיש [הוקש], ולפיכך עדיף ההיקש מתלמוד תורה לתפילין.

ואומרים: אם כן ונקיש [ונשווה] מזוזה לתלמוד תורה ונאמר שנשים פטורות אף ממזוזה! ודוחים: לא סלקא דעתך [יעלה על דעתך] לומר כן, דכתיב כן נאמר] במצות מזוזה: "למען ירבו ימיכם" (דברים יא, כא), וכי גברי בעי חיי, נשי לא בעי חיי [גברים צריכים חיים ואילו נשים אינן צריכות חיים]?! ומכאן שהמזוזה היא מצוה לכל.

ומקשים עוד: והרי מצות ישיבה בסוכה שמצות עשה שהזמן גרמא היא, דכתיב [שנאמר] "בסכת תשבו שבעת ימים" (ויקרא כג, מב) ומצוה זו חלה רק בזמן מסויים בשנה, ובכל זאת טעמא [הטעם] דווקא לפטור את הנשים ממצוה זו משום דכתב רחמנא [שכתבה התורה] באותו ענין "כל האזרח בישראל ישבו בסוכות" ולמדו מן הכתוב להוציא (למעט) את הנשים, הא לאו הכי [הרי לולא כן] היינו סבורים כי נשים חייבות, משמע שלא כל מצות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות ממנה!

אמר אביי: לענין סוכה איצטריך [הוצרך] מקרא מיוחד זה לפטור נשים ממצות ישיבה בסוכה, שאילמלא הוא סלקא דעתך אמינא [היה עולה על דעתך לומר]: הואיל דכתיב [שנאמר] "בסכת תשבו" היינו למדים שלכל ענין "תשבו" כעין תדורו, שישיבה זו בסוכה צריכה להיות כדרך שאדם נמצא בדירתו, ונאמר: מה דירה דרים בה יחד איש ואשתואף סוכה יהיו חייבים בה איש ואשתו יחד, על כן בא "האזרח" כדי למעט את האשה מחיוב זה.

ורבא אמר:

Talmud - Bavli - The William Davidson digital edition of the Koren No=C3=A9 Talmud
with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0)
אדם סלומון
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר