הרי זה לאפוקי [להוציא] מדבעא מיניה [ממה ששאל אותו] רבא מרב נחמן, במקרה שאמר "היום אי (אין) את אשתי ולמחר את אשתי" האם יש לחשוש לתנאי זה בגט. ואף שאותה שאלה נפתרה, שכיון שגירשה — הריהי גרושה לעולם, מכל מקום כדי להוציא מן הספק קבע רבא שיאמר בנוסח זה שהוא פוטר, מגרש, אותה לעולם.

א שנינו במשנה: גופו של גט שחרור: "הרי את בת חורין, הרי את לעצמך". מסופר: אתקין [התקין] רב יהודה בשטר זביני דעבדי [מכירה של עבדים] לשון זו: "עבדא דנן [עבד זה] מוצדק (ראוי) לעבדו [לעבדות], ופטיר ועטיר מן חרורי ומן עלולי ומן ערורי מלכא ומלכתא [ופטור ומוסר משחרורים ומעלילות ומערעורים של המלך והמלכה] ורשום דאיניש לא אית עלוהי [וסימן מרות של אדם אחר אין עליו], ומנוקה מכל מום ומן שחין דנפיק [שיצא בו] עד טצהר חדת ועתיק [שנתיים, בין חדש ובין ישן].

ושואלים בדרך אגב: מאי אסותיה [מה רפואתו] של השחין? אמר אביי: גינברא ומרתכא וכבריתא [זנגביל, וסיגי כסף וגופרית], וחלא דחמרא [וחומץ יין] ומשחא דזיתא [ושמן זית] ונטפיק חיורא [לבן], ושייפי ליה בגדפא דאווזא [ומורחים אותו בנוצה של אווז].

ב משנה שלשה גיטין פסולין הם לכתחילה, ומכל מקום אם נשאת על סמך גט שכזה הוולד כשר.

ואלו הם: אם כתב את הגט כולו בכתב ידו ואין עליו עדים, או גט שיש עליו עדים ואין בו זמן (תאריך), או יש בו זמן ואין בו אלא עד אחד, הרי אלו שלשה גיטין פסולין, ואם נשאת — הולד כשר.

ר' אליעזר אומר: אף על פי שאין עליו עדים אלא שנתנו לה בפני עדים, הרי זה כשר לגמרי, וגובה האשה מכח גט זה גם מנכסים משועבדים, וטעמו — לפי שאין העדים חותמים על הגט אלא מפני תיקון העולם, שאם יהא עליו עירעור אפשר יהא לקיימו על פי חתימתם, אבל לעצם כשרות הגט אין חתימת העדים משנה, והכל תלוי בעדות המסירה.

ג גמרא על האמור במשנה ששלושה גיטין פסולים הם, שואלים: ותו ליכא [ועוד אין] גיטין פסולים אחרים? והא איכא [והרי יש] גט ישן שנתייחד עם אשתו לאחר שכתבו! ומשיבים, יש הבדל בין הדברים: התם [שם] בגט ישן לא תצא מן הבעל השני שנישאה לו מכוח גט זה, הכא [כאן] תצא.

ושואלים: הניחא למאן דאמר הכא [זה נוח לדעת מי שאומר ומפרש כאן] שלמרות שהוולד כשר, בכל זאת תצא מבעלה, אלא למאן דאמר הכא [לדעת מי שאומר כאן] לא תצא, מאי איכא למימר [מה יש לומר]? שהרי דין גט ישן כדין הגיטין המנויים במשנה, ומדוע לא שנה כאן גם גט ישן?

ומשיבים: שונה דין גט ישן שכן התם [שם] בגט ישן תינשא לכתחלה לאחר, ואילו הכא [כאן] רק דיעבד, אם נישאת לא תצא.

ומקשים: והא איכא [והרי יש] גט קרח (גט מקושר, שהיו בו קשרים יותר ממספר העדים שחתומים עליו), שגם הוא פסול! ומשיבים: התם [שם] אם נישאה על ידו הולד ממזר, הכא [כאן] הולד כשר.

ומקשים: הניחא [זה נוח] לדעת ר' מאיר, שאמר: כל המשנה ממטבע שטבעו (ממתכונת שתיקנו) חכמים בגיטין הולד ממזר, ולכן גט קרח פסול לחלוטין, ואם נישאת בו הוולד ממזר, אלא לרבנן [לשיטת חכמים] שאין הוולד ממזר, מאי איכא למימר [מה יש לומר]? מדוע לא נמנה גט קרח בין הגיטין המנויים במשנה?

ומשיבים, לשיטתם יש לחלק בדרך אחרת: התם [שם] אף שהוולד אינו ממזר מכל מקום תצא מבעלה, הכא [כאן] לא תצא.

ומקשים: הניחא למאן דאמר הכא [זה נוח לדעת מי שאומר כאן] לא תצא מבעלה, אלא למאן דאמר הכא [לדעת מי שאומר כאן] תצא, מאי איכא למימר [מה יש לומר]? ומשיבים: צריך לומר שבגט מקושר לא קא מיירי [אינו עוסק] אלא בגט פשוט, ובגט פשוט יש רק שלושה גיטין פסולים מסוג זה, שיוצאת מבעלה השני, אף שהוולד ממנו כשר.

ומקשים: והא איכא [והרי יש] גט שפסול משום שלום מלכות, שכתוב בו תאריך לפי זמן שלטונה של מלכות אחרת, ומדוע לא נמנה במשנתנו! ומשיבים: התם [שם] אין זה דומה, שכן תצא מבעלה, הכא [כאן] לא תצא.

ומקשים: הניחא למאן דאמר הכא [זה נוח לדעת מי שאומר כאן] לא תצא, אלא למאן דאמר [לדעת מי שאומר] תצא, מאי איכא למימר [מה יש לומר]? ומשיבים: התם [שם] הולד ממזר, הכא [כאן] הולד כשר.

ומקשים עוד: הניחא [זה נוח] לשיטת ר' מאיר, אלא לרבנן [לשיטת חכמים] שאין הוולד ממזר מאי איכא למימר [מה אפשר לומר]? ומשיבים: חכם זה, הסבור שבגיטין פסולים שבמשנה זו תצא אשה מבעלה, מוקים לה [מעמיד אותה, את המשנה] כדברי ר' מאיר, ולפי שיטתו יש הבדל, התם [שם] הולד ממזר, הכא [כאן] הולד כשר.

ועוד שואלים: במשנה מודגש שתי פעמים שיש שלושה גיטין פסולים, מנינא דרישא למעוטי מאי, ומנינא דסיפא למעוטי מאי [המנין שבראש המשנה למעט את מה בא, והמנין שבסוף המשנה למעט את מה]?

ומשיבים מנינא דרישא — למעוטי הני דאמרן [המנין שבראש בא למעט את אלה שאמרנו] קודם, כל המקרים שאין נמנים ברשימה זו שבמשנתנו, משום שהם חמורים יותר.

מנינא דסיפא — למעוטי הא דתניא [המנין שבסוף למעט את זו ששנינו בברייתא]: המביא גט ממדינת הים, נתנו לה ולא אמר לה "בפני נכתב ובפני נחתם" — יוציא והולד ממזר, אלו דברי ר' מאיר,

וחכמים אומרים: אין הולד ממזר, אלא כיצד יעשה? יטלנו הימנה, ויחזור ויתננו לה בפני שנים, ויאמר "בפני נכתב ובפני נחתם", וכיון שיש שם תקנה לדבר — אין למנותו בין הגיטין הפסולים שבמשנתנו.

ד שנינו במשנה: כתב בכתב ידו ואין עליו עדים — הרי זה פסול, ואולם הוולד מן הבעל השני כשר. אמר רב: "כתב ידו" שנינו.

ותוהים: אהייא [על איזו] פיסקה מן המשנה אמר רב את דבריו? אילימא ארישא [אם תאמר על ראשה] — פשיטא [פשוט, מובן מאליו] שכן הוא, שהרי "כתב ידו" קתני [שנה]!

ואלא תפרש שאמר דברים אלה על אמצעיתא [על הקטע האמצעי במשנה], בגט שאין בו תאריך — אולם למה צריך שיהא בכתב ידו? הרי יש עליו עדים! אלא יש לפרש אסיפא [על סוף] המשנה: בגט שיש בו זמן ואין בו אלא עד אחד,