סקר
עם סיום מסכת עירובין






 

פירוש שטיינזלץ

ואין מונין לשבתות שאין משמעות לדבר באיזה יום מימות השבוע ניטע האילן, וממילא אין זוכרים שניטע האילן בשבת.

דבר אחר, טעם אחר להבדל בין שבת לשביעית: נחשדו ישראל על השביעית לחלל אותה, ולא נחשדו על השבתות.

ושואלים: מאי [מהו] "דבר אחר", כלומר, מפני מה הוצרך לתת עוד טעם בנוסף לטעם הראשון? ומשיבים: הכי קאמר [כך אמר]: וכי תימא [ואם תאמר] בטענה כנגד הטעם הראשון: שבת נמי [גם כן] מונים לה, וזוכרים שנטע בה אילן, שכן זימנין דמיקלע [פעמים שמזדמן] יום שלשים, כלומר, שלושים יום לפני ראש השנה בשבת, דאי [שאם] נטע ההוא יומא [באותו יום] הוא דסלקא ליה שתא [שעולה לו שנה] ונחשבת כשנה שלימה לענין שנות הערלה, ואי [ואם] לא נטע ביום שלושים, אלא יום אחריו — לא סלקא ליה שתא [עולה לו שנה], ובמקרה זה יזכרו ששתל זאת בשבת, לכן מוסיפה הברייתא טעם אחר,

תא שמע [בוא ושמע] דבר אחר: נחשדו ישראל על השביעית ולכן יש לקנוס אותם, ולא נחשדו על השבתות.

ומדברי ר' יהודה, שלא קנס בשביעית אף שהיא מן התורה, על דברי ר' יהודה לא קשיא [קשה], כי באתריה [במקומו] של ר' יהודה חמירא להו [חמור היה להם] איסור שביעית ביותר.

ומביאים ראיה לדבר: מעשה דההוא אדם אחד] שאמר ליה [לו] לחבירו להעליבו: דייר בר דיירתא [גר בן גיורת]! אמר ליה [לו] כתשובה בכעס: אנא [אני] לא אכלי פירי [אוכל פירות] של שביעית כוותך [כמותך]. משמע שהיה זה נחשב במקומם כאיסור חמור ביותר, ולא סבר ר' יהודה שיש לקנוס בכך. ומביאים עוד עניינים שיש בהם סתירה לכאורה בשיטת ר' מאיר בענין קנס למי שעבר בשוגג על דבר שמדברי חכמים.

ומציעים: תא שמע [בוא ושמע] ממה ששנינו בברייתא: אם אכל תרומה טמאה שהיא ממון כהן — משלם לכהן חולין טהורין. אם שילם חולין טמאים, מהו? אמר סומכוס משום ר' מאיר: אם בשוגג אכל — תשלומיו תשלומין, אם עשה זאת במזידאין תשלומיו תשלומין, וחכמים אומרים: אחד זה ואחד זה — תשלומיו תשלומין, אבל קנסוהו חכמים וחוזר ומשלם נוסף לכך חולין טהורים.

והוינן [והיינו עוסקים] בה, בשאלה זו: במזיד אמאי [מדוע] אין תשלומיו תשלומין? תבא עליו ברכה, דאכיל מיניה מידי דלא חזי ליה הוא אוכל ממנו, מן הכהן דבר שאינו ראוי לו] אפילו בימי טומאתו, שהרי תרומה טמאה אסור לכהן לאכול אותה בין כשהוא טהור ובין כשהוא טמא, וקא משלם ליה [והוא משלם לו] חולין טמאים שהם מידי דחזי ליה [דבר שראוי לו] לאכול בימי טומאתו!

ואמר רבא, ואמרי לה כדי [ויש אומרים בלי שם]: חסורי מחסרא והכי קתני [חסרה המשנה וכך היא שנויה]: אכל תרומה טמאהמשלם כל דהו [כל דבר שהוא] ואף חולין טמאים, ואם אכל תרומה טהורהמשלם חולין טהורים. אם שילם חולין טמאין, מהו? בזה נחלקו; סומכוס אומר משום ר' מאיר: בשוגגתשלומיו תשלומין, במזידאין תשלומיו תשלומין, וחכמים אומרים: אחד זה ואחד זהתשלומיו תשלומין, וחוזר ומשלם חולין טהורין.

ואמר רב אחא בריה [בנו] של רב איקא: הכא [כאן] בשאלה של קנסו שוגג אטו [משום] מזיד איכא בינייהו [יש ביניהם] מחלוקת, שר' מאיר סבר [סבור]: לא קנסו שוגג אטו [משום] מזיד, וחכמים אומרים: קנסו, ונמצא שר' מאיר אינו קונס בשוגג בדבר שהוא מדברי סופרים, שמן התורה יכול אדם לשלם בכל דבר אם אכל תרומה. והרי זה שלא כפי שהסברנו את שיטת ר' מאיר!

ומשיבים: הכי השתא [כיצד אתה משוה]?! התם גברא לשלומי קא מיכוין [שם האיש לשלם הוא מתכוון], ולמצוה התכוון, אנן ניקום וליקנסיה [אנו נעמוד ונקנסנו]? ולכן, דווקא במקרה זה סבור ר' מאיר שאין מקום לקנוס אותו.

ומציעים: תא שמע [בוא ושמע] ממה ששנינו בברייתא: דם קרבן שנטמא וזרקו הכהן כאילו היה זה דם טהור, אם זרקו בשוגגהורצה ונתכפר לבעלים בקרבן זה, ואם זרקו במזידלא הורצה. ומכל מקום לא קנסו בשוגג משום מזיד, אף שזריקה זו של הדם אסורה רק מדברי סופרים!

ומשיבים: אמר [יכול היה לומר] ר' מאיר: הכי השתא [כיצד אתה משווה]?! התם גברא לכפורי קא מכוין, אנן ניקום ונקנסיה [שם האדם לכפר הוא מתכוון ואנו נעמוד ונקנסנו]? ולכן בזה אין קונסים שוגג משום מזיד.

תא שמע [בוא ושמע] ממה ששנינו: המעשר בשבת, שאסרו חכמים לעשר בשבת משום שנראה בכך כמתקן דבר בשבת, אם עישר בשוגגיאכל את המאכל, שהרי עישר אותו והוא ראוי לאכילה, ואם עשה זאת במזידלא יאכל. והרי לא קנסו שוגג משום מזיד בדבר שאסור מדברי סופרים! ומשיבים: הכי השתא [כיצד אתה משווה]?! התם גברא לתקוני קא מיכוין [שם האיש לתקן הוא מתכוון] שהוא רוצה לעשר, אנן ליקום וליקנסיה [אנו נעמוד ונקנסנו]?

ומביאים עוד: תא שמע [בוא ושמע] ממה ששנינו: המטביל כלים בשבת, שאסרו חכמים להטבילם משום שנראה כמתקן כלי בשבת, אם טבלם בשוגגישתמש בהן, אם במזידלא ישתמש בהן, ולא קנסו שוגג משום מזיד! ומשיבים: הכי השתא [כיצד אתה משווה]?! התם גברא לטהורי מאני קא מיכוין [שם האיש לטהר את הכלים הוא מתכוון], אנן ליקום וליקנסיה [אנו נעמוד ונקנסנו]?

ורמי [ומשליכים מראים סתירה] מדברי ר' יהודה על דברי ר' יהודה בדברים שאיסורם הוא רק בדרבנן [מדברי סופרים], דתניא [שכן שנינו בברייתא]:

Talmud - Bavli - The William Davidson digital edition of the Koren No=C3=A9 Talmud
with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0)
אדם סלומון
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר