סקר
מסכת בבא קמא:





 

פירוש שטיינזלץ

ודוחים: אפשר לומר כי גם התנא הראשון סבור כר' אלעזר שעדי מסירה הם עיקר תוקפו של הגט, ומכל מקום איכא בינייהו [יש ביניהם הבדל למעשה] כשהיו החתימות שבגט שמות מובהקין של גויים. שהתנא הראשון סבור שלמרות שמעיקר הדין כשר הגט אם יימסר בעדים כשרים, מכל מקום יש לחשוש שמא ימסרנו בפני אותם עדים גויים שחתמו עליו, ולכן פסל אותו, בגזירה מדברי חכמים. ואילו ר' שמעון סבור שאם היו בו שמות מובהקים של גויים, אין מקום לגזירה זו, שכיון שיודעים שאין הם עדים כשרים בודאי ימסרו את הגט בפני עדים כשרים, ויהא הגט כשר אם נמסר כדין.

ומקשים עוד: והא [והרי] דין חזרה, שלדעת ר' מאיר יכול לחזור הבעל מן הגט או האדון מן השחרור ובטלה השליחות ואין הם חלים — הוא דאורייתא [מן התורה], וקתני [ושנה] אותו בין הדברים ששוו בהם גיטין ושחרורים, משמע שאינו מחלק בין דברים שהם מן התורה או מדברי סופרים!

אלא, צריך לחזור מן ההסבר שאמרנו, ולומר באופן אחר: כי קתני [כאשר שנה] דברים שווים — שנה מילתא דליתא [דבר שאינו] קיים גם בדיני קידושין, ואולם מילתא דאיתא [דבר שישנו] בקידושיןלא קתני [שנה].

ומקשים: והא [והרי] חזרה גופה [עצמה] גם כן איתא [ישנה] בקידושין, שאם שלח שליח ובידו שטר אירוסין עבור אשה, יכול לחזור בו! ואומרים: מדובר כאן בשליחות בעל כורחה, ששלח לעשות דבר שאין המקבל רוצה בו, כגון שמקדש אשה בעל כורחה, או משחרר העבד שלא ברצונו שבגירושין איתא [ישנו] דבר זה, שאין הגט צריך להינתן מרצונה של האשה, ובקידושין ליתא [אינו], שאין אשה מתקדשת אלא מדעתה.

א משנה כל גט שיש עליו עד כותי (שומרוני) — פסול, חוץ מגיטי נשים ושחרורי עבדים. מעשה שהביאו לפני רבן גמליאל לכפר עותנאי גט אשה, והיו עדיו עדי כותים, והכשיר.

ב גמרא ושואלים: מני מתניתין [כדעת מי היא משנתנו זו]? הרי אינה לא כדעת התנא קמא [הראשון], ולא כדעת ר' אלעזר, ולא כדעת רבן שמעון בן גמליאל, בברייתא המובאת להלן.

דתניא כן שנינו בברייתא]: מצת כותימותרת באכילה בפסח ואין בה חשש חמץ, ואדם מישראל אפילו יוצא בה ידי חובתו של אכילת מצת מצוה בפסח. ר' אלעזר אוסר מצת כותי, לפי שאין הכותים בקיאין בדקדוקי מצות. רבן שמעון בן גמליאל אומר: כל מצוה שהחזיקו בה כותים אין לחשוש שאינם בקיאים בה, אלא להיפך הם הרבה מדקדקין בה, ואפילו יותר מישראל.

ומעתה נברר: משנתנו מני [כדעת מי היא]? אי [אם] כדעת התנא קמא [הראשון] שבברייתא, אם כן אפילו שאר שטרות נמי [גם כן] כשרים בעד כותי, שהרי אם הוא מתיר מצת כותים משמע שהוא מחשיב את הכותים כישראל, ואם כן יש לחשבם כישראל גם לגבי עדות בשטרות מכל סוג! אי [אם] כדעת ר' אלעזר שהוא חושש שאין הכותים בקיאים בדקדוקי מצוות, אם כן אפילו גט אשה נמי [גם כן] לא יכשיר בעדות כותי!

ואי [ואם] כשיטת רבן שמעון בן גמליאל, יש לברר: אי דאחזוק [אם שהחזיקו] במצוה זו ומקיימים אותה — אפילו בשאר שטרות נמי [גם כן] אפשר יהיה לסמוך עליהם, אי [אם] שלא אחזוק [החזיקו] בה, אם כן אפילו גט אשה נמי [גם כן] לא נכשיר בעדותם!

וכי תימא [ואם תאמר] כי משנתנו שיטת רבן שמעון בן גמליאל היא, ואולם מדובר באופן דאחזוק בהא [שהחזיקו בזה], בגיטי נשים, ולא אחזוק בהא [החזיקו בזה], בשאר שטרות, אולם אי הכי [אם כך] שהחזיקו בגיטי נשים ומדקדקים בהם, אם כן, מאי איריא חד [מדוע דווקא כשר רק עד אחד] כותי? אפילו תרי נמי [שניים גם כן]! אלמה [ומדוע] אמר ר' אלעזר: לא הכשירו בו, בגט אשה, אלא עד אחד כותי בלבד?

ומשיבים: לעולם תפרש שמשנתנו כדעת ר' אלעזר היא, שבדרך כלל אין סומכים על כותי, ואולם במשנתנו מדובר כגון דחתים [שחתום] ישראל לבסוף,

Talmud - Bavli - The William Davidson digital edition of the Koren No=C3=A9 Talmud
with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0)
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר