שלישי הבא מחמת שני, ששני גופיה [עצמו] אסור בחולין — אינו דין שעושה רביעי בקודש?

וכי תימא [ואם תאמר] שלא השתמש בקל וחומר זה משום דאיכא למיפרך [שאפשר להקשות]: מה לטבול יום שכן היה מתחילה אב הטומאה — הא אייתינה [הרי ר' יוסי הביא אותה] השתמש בלימוד כזה ממחוסר כיפורים, ולא פרכיה [פרך אותו] מטעם זה, אף שמחוסר כיפורים גם הוא היה קודם לכן אב הטומאה, משמע שאיננו חושש לפירכה זו!

א אמר רב אסי אמר רב, ואמרי לה [ויש אומרים] שאמר זאת רבה בן איסי אמר רב: ר' מאיר, ור' יוסי, ור' יהושע, ור' אלעזר, ור' אליעזר — כולהו סבירא להו [כולם סבורים הם], שאין שני עושה שלישי בחולין והוא מוכיח את הדברים:

ר' מאיר — דתנן [שכן שנינו במשנה]: כל הטעון ביאת מים (טבילה) מדברי סופרים, שחכמים נתנו לו דין כשני לטומאה, מטמא את הקודש, ופוסל את התרומה, ומותר בחולין ובמעשר, אלו דברי ר' מאיר, ומכיון שלדעתו מותר בחולין ודאי שאינו עושה שלישי בחולין. וחכמים אוסרין במעשר.

ר' יוסי — הא דאמרן [זה שאמרנו] שאם איתיה [יש] צד לומר שהוא סבור ששני עושה שלישי בחולין, אם כן לייתיה [שיביא, שילמד אותו] לרביעי בתרומה מקל וחומר: ומה טבול יום שמותר בחולין פוסל בתרומה, ככר שלישי שפסול בחולין אינו דין שיעשה רביעי בתרומה. ומתוך כך לחמישי בקודש מקל וחומר: ומה מחוסר כיפורים שמותר בתרומה פסול בקודש, רביעי שפסול בתרומה אינו דין שיעשה חמישי בקודש.

ר' יהושע — דתנן [שכן שנינו במשנה] ר' אליעזר אומר: אדם האוכל אוכל ראשון לטומאה נעשה ראשון לטומאה, האוכל אוכל שני — נעשה שני, שלישי — נעשה שלישי. ר' יהושע אומר: האוכל אוכל ראשון ואוכל שני — נעשה שני, האוכל אוכל שלישי — נעשה שני בקודש שאף מאכל קודש שיגע בו יפסול את הקודש במגעו, ואין הוא נעשה שני בתרומה — לפוסלה.

וכל זה מדובר באדם שאכל חולין שנעשו על טהרת תרומה שהיו נזהרים בטהרת חולין אלה כאילו היו תרומה.

ונדייק: על טהרת התרומה — אין [כן], אבל חולין שנעשו על טהרת הקודש שנזהרו בטהרתם כאילו היו קדשים — לא, ודינם כחולין רגילים.

אלמא קסבר [מכאן שהוא סבור]: אין שני עושה שלישי בחולין.

ר' אלעזר — דתניא [שכן שנינו בברייתא], ר' אלעזר אומר: שלשתן שוין, הראשון שבקודש והראשון שבחולין והראשון שבתרומה — כל אחד מהם

מטמא שנים (שתי דרגות זו אחר זו, שני ושלישי) ופוסל אחד אחריהם, דהיינו רביעי בקודש,

מטמא אחד (שני בתרומה) ופוסל אחד

דהיינו שלישי בתרומה, ופוסל אחד בלבד בחולין, כלומר, שני מכאן שלדעתו אין שלישי לטומאה בחולין.

ר' אליעזר סבור כן, כמו דתנן [ששנינו במשנה], ר' אליעזר אומר: חלה ניטלת מן העיסה הטהורה על העיסה הטמאה, כיצד? היו שתי עיסות אחת טהורה ואחת טמאה — נוטל כדי שיעור חלה עבור שתי העיסות מעיסה טהורה שלא הורמה חלתה, ונותן פחות מכביצה ממנה, כלומר, שיעור של אוכל שאינו מטמא, באמצע בין הטמאה והטהורה כדי ליטול את החלה מן המוקף (הסמוך), כלומר, מן העיסה הטמאה הסמוכה לה.