סקר
איך הלימוד שלך בעקבת הקורונה?






 

פירוש שטיינזלץ

אמר רב יהודה מדיסקרתא: תא שמע [בוא ושמע] ממדרש הלכה זה: נאמר בטומאת שרצים "כל הנוגע בהם במותם יטמא" (ויקרא יא, לא), יכול שתהא הלכה זו דווקא בכולן, כלומר, בשרצים שלמים — תלמוד לומר: "וכל אשר יפול עליו מהם במותם יטמא" (ויקרא יא, לב) משמע שכל חלק מהם מטמא. אי [אם] אתה מדייק "מהם", יכול אף מקצתן — תלמוד לומר: "בהם", שמשמעו: בהם כולם.

הא [הרי] כיצד ניישב את שני המקראות הלו? עד שיגע אף במקצתן שהוא שיש בו שיעור ככולן. ושיערו חכמים שיעור זה בכעדשה, ומדוע? שכן החומט שנמנה בין השרצים הטמאים תחלת ברייתו בכעדשה. עד כאן מדרש ההלכה. ולענייננו שמע מינה שיעורא גמירי לה [למד מכאן ששיעור אנו למדים], בלי קשר למהותה של הברייה. ואם כן, נמלה שחסרה — אינה מטמאה עוד.

אמר רב שמעיה ודחה: כי בעינן שיעורא דבדלא הויא כעדשה [כאשר אנו צריכים שיעור שכאשר אינו כעדשה] הוא לא מטמא, הרי זה במקרה שלא נפלה בה נשמה בבריה זו, קודם שתגיע לשיעור זה של עדשה. אבל נפלה בה נשמה — לא, שבוודאי נחשב כדבר מטמא כשיש בריה כשיכולה לחיות אף שהיא חסירה. ואם כן עדיין תיבעי [תצטרך] לך, כלומר, לא נפתרה השאלה לגבי נמלה שחסרה.

א שנינו במשנה שנזיר מגלח על "השדרה והגולגולת". איבעיא להו [נשאלה להם ללומדים]: שדרה וגולגולת תנן [שנינו במשנה], שוא"ו החיבור באה לומר שמדובר בשתיהן יחד, או דלמא [שמא] הכוונה: או שדרה או גולגולת, שוא"ו זו באה לחלק, במשמעות "או"? אמר רבא: תא שמע [בוא ושמע] פתרון לשאלה זו ממה ששנינו בברייתא: שדרה שגירד והוריד רוב עילעין (צלעות) שבה ועמוד השדרה נשאר קיים — טהורה. ואם היתה בקבר, אפילו היא משוברת או מפורקת — טמאה, מפני הקבר שמצרף את כל העצמות.

ונדייק: טעמא [הטעם, דווקא] משום שגירד, הא [הרי] אם לא גירד — טמא בעצמו אף ללא גולגולת, שמע מינה [למד מכאן]: או שדרה או גולגולת קתני [שנה]. ודוחים: הא [זה] לא קתני [שנה] במפורש, שלא נאמר שאם לא גירד הריהי מטמאה לבדה, אלא הא קא משמע לן [דבר זה השמיע לנו]: דכי [שכאשר] גירד — טהורה, אידך [הענין האחר] לעצם טומאת השדרה לבדה, עדיין תיבעי [תישאל] לך.

ומציעים עוד: תא שמע [בוא ושמע] פתרון לדבר ממה ששנינו בברייתא אחרת, שר' יהודה אומר: ששה דברים היה ר' עקיבא מטמא וחכמים מטהרין, וחזר בו ר' עקיבא מדבריו. ומעשה שהביאו קופה (תיבה) מלאה עצמות לבית הכנסת של טרסיים (נפחים), והניחוה באויר במקום שאינו מקורה, שלא תטמא, ונכנס תודוס הרופא וכל הרופאים [עמו], ואמרו לאחר שבדקו: אין כאן שדרה ממת אחד.

ונדייק מכאן: טעמא דליכא שדרה דמחדא [הטעם, דווקא משום שאין פה שדרה שמ אדם אחד] אין כאן טומאה. ומכאן נלמד: האיכא [הרי אם יש], או שדרה או גולגולת דמחדא [שמ איש אחד] — נזיר מגלח עליה, שמע מינה [למד מכאן] שאו שדרה או גולגולת תנן [שנינו במשנה] שנזיר מגלח עליהם. ודוחים: בלשון לא מיבעיא קאמר [נצרכה אמר]: לא מיבעיא [נצרכה] שדרה וגולגולת שממת אחד ליכא [אין כאן], אלא אפילו או שדרה ממת אחד או גולגולת ממת אחד, ששניהם יחד מטמאים, ליכא [אין], שהיו שם שברי עצמות של שדרות וגולגולות ממתים רבים.

ומציעים עוד תא שמע ממניינא [בוא ושמע ממניין] הדברים בברייתא, ששנינו: ומה הן ששה דברים שר' עקיבא מטמא וחכמים מטהרין: על אבר מן המת שבא (מצטרף) משני מתים, ועל אבר מן החי שבא (מצטרף) משני בני אדם חיים, ועל חצי קב עצמות שבא משני מתים, ועל רביעית דם הבא משנים, ועל עצם כשעורה אפילו ממת אחד שנחלק לשנים, והשדרה והגולגולת משני מתים.

Talmud - Bavli - The William Davidson digital edition of the Koren No=C3=A9 Talmud
with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0)
אדם סלומון
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר