סקר
איך הלימוד שלך בעקבת הקורונה?






 

פירוש שטיינזלץ

ואמר ליה [לו] ר' אושעיא: ר' יוסי קאי כותיך [עומד בשיטתך] דאמר [שאומר] גם הוא מכאן ולהבא מטמא, ולכן אין טומאה לאחר תחילת יום השביעי סותרת. ולכאורה קשה על ר' אושעיא: והא [והרי] ר' יוסי למפרע הוא דאמר [שאומר] כמו שהבאנו קודם! אלא ודאי יש לפרש שר' אושעיא סבור: מאי [מה] למפרע שאמר ר' יוסי — כוונתו רק מדרבנן [מדברי סופרים] ולא מן התורה.

על עצם שיטתו של ר' יוסי שואלים: ור' יוסי, מכדי סבר [הרי סבור] הוא מקצת היום ככולו, אם כן זבה גמורה דמייתא [שמביאה] קרבן היכי משכחת לה [איך אתה מוצא אותה]? שהרי כיון דחזיא בפלגיה דיומא [שהיא רואה דם בחצי היום], אם מקצת היום ככולו, אם כן אידך פלגיה דיומא סליק [חצי היום האחר הולך] לה לשימור, שהרי בכל פעם אנחנו רואים את מקצת היום ככולו! ומשיבים: איבעית אימא [אם תרצה אמור] דקא שפעה היא שופעת דם] בלי הפסק תלתא תלתא יומי בהדי הדדי [שלושה ימים יחד, רצופים]. ואיבעית אימא [ואם תרצה אמור]: דחזיא תלתא יומי [שרואה דם שלושה ימים] סמוך לשקיעת החמה ונמצא שנטמאת בכל יום בסוף היום ובראשית היום הבא שלא הואי [היתה] לה שהות ביום הבא להיטהר דסליק ליה למניינא [שתעלה לה למנין] של יום טהרה כנגד יום הטומאה.

א משנה מי שאמר "הריני נזיר" סתם, ולא פירש כמה ימים יהיה נזיר — מגלח את שערו ביום שלשים ואחד לתחילת הנזירות, ואם גילח ליום שלשים — יצא. אם אמר במפורש "הריני נזיר שלשים יום" — אם גילח ליום שלשים לא יצא, אלא חייב להשלים שלושים יום בנזירות ולגלח ביום שלושים ואחד.

מי שנזר שתי נזירות שקיבל על עצמו בנדר לנהוג שתי נזירויות — מגלח את שערו על הנזירות הראשונה ביום שלשים ואחד, ואת השניה ביום ששים ואחד שכיון שנזירותו החלה כבר ביום השלושים ואחד לאחר שגילח, נמצא מגלח לאחר שלושים יום. ואם גילח את הראשונה ביום שלשים — מגלח את השניה ביום ששים (שהוא יום שלושים ואחד לתחילת הנזירות השניה), ואם גילח את השניה ביום ששים חסר אחד — גם הוא יצא, שהרי בדיעבד אם גילח ביום שלושים לנזירות — יצא.

וזו עדות העיד ר' פפייס, שקיבל מרבותיו על מי שנזר שתי נזירות, שאם גילח את הראשונה ביום שלשים מגלח את השניה ליום ששים, ואם גילח את השניה ליום ששים חסר אחד יצא, משום שיום של שלשים של מנין ראשון עולה לו מן המנין לנזירות השניה.

ב מי שאמר "הריני נזיר" סתם, אם נטמא ביום שלשים — סותר את הכל, וצריך לחזור ולנהוג נזירות שלימה מתחילה. ר' אליעזר אומר: אינו סותר אלא שבעה ימים, וצריך למנות שבעה ימים אחרים עד שיטהר, ויביא קרבנותיו לאחר מכן. אמר "הריני נזיר שלשים יום", שבמקרה כזה אם גילח ביום שלושים לא יצא כמבואר לעיל, אם נטמא יום שלשים לכל הדעות סותר את הכל. אמר "הריני נזיר מאה יום", אם נטמא ביום מאה — סותר את הכל. ר' אליעזר אומר: אינו סותר אלא שלשים יום, שצריך לחזור ולמנות שלושים יום בלבד. אם נטמא ביום מאה ואחד אבל עדיין לא הביא את קרבנותיו — סותר רק שלשים יום ולא את כל זמן נזירותו. ר' אליעזר אומר: אינו סותר אלא שבעה.

ג גמרא שנינו במשנה: מי שאמר "הריני נזיר" ונטמא ביום השלשים — סותר את הכל, ר' אליעזר אומר: אינו סותר אלא שבעה.

Talmud - Bavli - The William Davidson digital edition of the Koren No=C3=A9 Talmud
with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0)
אדם סלומון
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר