סקר
איך הלימוד שלך בעקבת הקורונה?






 

פירוש שטיינזלץ

אם תמצי [תרצה] לומר במקרה שקיבל עליו נזירות לאחר עשרים יום וחזר וקיבל עליו נזירות מועטת של שלושים יום מעכשיו, כיון שעשרה יומין [ימים] הוא דיתרין [שנשארים] לבסוף לא סליק ליה הלין [יעלו לו אותם] עשרה אחרונים לכלל נזירות שלימה, שכן אין בהם כדי גידול שיער. ועליו לנהוג נזירות שלימה של שלושים יום לאחר הנזירות השניה, ומשום כך אין הנזירות חלה בעשרים יום הראשונים, יש לשאול: ודאי נזיר מאה יום, כיון דאית ליה [שיש לו] עוד תמנין יומין [שמונים יום] לבסוף, האם סלקין ליה [עולים לו] עשרים הימים הראשונים לכלל נזירות המאה, או לא?

ומתוך שאלה זו עולה שאלה אחרת: ואם תמצי [תרצה] לומר כי חיילי [חלים] ימי הנזירות הראשונה, ומשלימים אותם בשמונים ימים לאחר ימי נזירות שניה, יש לשאול: אם אמר "הריני נזיר לאחר עשרים יום ומעכשיו אני נזיר עולם", מהו הדין? מי חיילא עליה [האם חלה עליו] נזירות עולם באותם עשרים יום, או לא? שהרי לנזירות עולם אין כלל גבול מוגדר, שנוכל לומר שישלים את מותר ימיה לאחר הנזירות השניה, ואם כן יש לומר שאינו מקבל על עצמו נזירות באותם ימים.

אם תמצי [תרצה] לומר: הכא [כאן] במקרים שמקבל על עצמו נזירות סתם לאחר עשרים יום כיון שאפשר לאיתשולי [להישאל] על הנזירות השניה ואם כן יהיה מקום לנזירות הראשונה לחול בשלימותה — חיילא [חלה] הנזירות באותם עשרים יום, יש לשאול: אמר "הריני נזיר שמשון לאחר עשרים יום ומעכשיו אני נזיר סתם", מהו הדין? הכא [כאן] הרי לא אפשר לאיתשולי [להישאל] לנזירות שמשון, ונמצא שאין שום אפשרות להשלים את הנזירות הראשונה, ואם כן מי חיילא [האם חלה] הנזירות הראשונה, או לא? ועוד שואלים: אם אמר "הריני כמשה בשבעה באדר", מאי [מה הדין]? האם לומר שיש כאן לשון נזירות, שכשם שמשה נפטר ולא שתה עוד יין מאז, כך הוא מקבל על עצמו נזירות, או שמא אין כאן משמעות של נזירות?

ומעירים: פשוט מינייהו קדמייתא [פתור מהן, מכל השאלות הללו, לפחות את השאלה הראשונה] שהובאה בראש הסוגיה, ששנינו במפורש בברייתא: "הריני נזיר לאחר עשרים יום ומעכשיו מאה יום" — מונה עשרים יום של נזירותו מעכשיו, ואחר כך מונה שלשים יום של הנזירות שחלה אחר כך, ואחר כך מונה שמונים יום כדי להשלים את ימי הנזירות הראשונה.

א וחוזרים לנושא שדובר עליו במשנה, כשנדר נזירות כשיהיה לו בן, ונזירות סתם, שצריך להתחיל נזירותו, ואם נולד לו בן בינתיים — מתחיל למנות ימי נזירות עבור בנו, ואחר כך משלים ימי נזירותו שלו. מבואר בתורה שנזיר שנטמא תוך נזירותו סותר את נזירותו לגמרי, וחוזר ומונה מתחילה נזירות חדשה. ויש לשאול: מה יקרה אם נטמא בימי נזירותו על בנו, כלומר, לאחר שהשלים כבר את נזירותו שלו? ר' יוחנן אמר: סותר הכל, וצריך לחזור ולנהוג שתי נזירויות שלימות. ריש לקיש אמר: אינו סותר אלא נזירות שניה (שנדר עבור בנו), אבל הימים שנהג נזירות עבור עצמו נחשבים לו.

ומסבירים את השיטות: ר' יוחנן אמר: סותר, כי לדעתו חדא נזירות אריכתא [נזירות אחת ארוכה] היא, ריש לקיש אמר: אינו סותר, כי נזירות דידיה [שלו] לחוד, ודבריה [ושל בנו] לחוד.

Talmud - Bavli - The William Davidson digital edition of the Koren No=C3=A9 Talmud
with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0)
אדם סלומון
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר