חדא [חזקה אחת] במקום תרתי [שתיים] שעומדות כנגדה, וחדא במקום תרתי לא אמרינן [ואחת שתקבע במקום שתיים אין אנו אומרים]. אבל אם הביא הבעל ראיה שעד שלא תתארס (נתארסה) היו בה כבר מומים — העמד הגוף על חזקתו לא איכא למימר [אין לומר]; כי מאי איכא [מה יש] כאן לטובת האשה? רק חזקה שאין אדם שותה בכוס אלא אם כן בודקו, והאי [וזה, הבעל] ראה וניפייס [והתפייס] הוא — אם כן אפשר לומר אדרבה (להיפך): חזקה אין אדם מיפייס [מתפייס] במומין, וממילא העמד ממון על חזקתו ולא נחייב את הבעל בכתובתה.

רב אשי אמר: את הסתירה בין ראשה וסופה של המשנה אפשר ליישב כך: רישא [בראשה] הרי זה כמקרה של טענה שמישהו טוען לחבירו: "מנה לאבא (של אבא) נמצא בידך ואתה חייב לשלם לו ", שהרי באותה שעה כאשר נמצאו המומים עדיין לא נשאה, וכסף כתובתה אינו בא לידי האשה אלא לידי אביה. וסיפא [ובסוף] מדובר כשנישאת שאז כסף הכתובה מגיע לה, והרי זו כאילו טוענת "מנה לי בידך" וחזקת גופו של אדם מסייעת רק לו להוציא ממון מחבירו, ולא לאדם אחר.

איתיביה [הקשה לו] רב אחא בריה [בנו] של רב אויא לרב אשי ממה ששנינו בברייתא: מודה ר' מאיר במומין הראויין לבא עמה מבית אביה, שאינם נראים כמומים חדשים שנוצרו לאחר הנישואין, שעל האב להביא ראיה שלא היו בה קודם ואף על פי שכבר נישאה. ואמאי [ומדוע] הוא מודה? הלא "מנה לי בידך" הוא בצירוף חזקת הגוף, ועל הבעל להביא ראיה!

ומשיבים: הכא במאי עסקינן [כאן במה אנו עוסקים] בשיש לה אצבע יתירת (נוספת) ברגלה שודאי הוא מום מלידה. ותוהים: אם מדובר באצבע יתירת, מאי [מה] ראיה מייתי [מביא] האב, וכי יכול לומר שצמחה בה אצבע זו לאחר האירוסין? ומשיבים: האב מביא ראיה שהבעל ראה אצבע יתירה זו וניפייס [והתפייס] הוא.

א אמר רב יהודה אמר שמואל: המחליף פרה בחמור שלא היו במקום אחד, אלא שאחד האנשים משך בהמה אחת ונקנית השניה לחבירו בקנין חליפין על ידי משיכה זו, ומשך בעל החמור את הפרה, ולא הספיק גם בעל הפרה למשוך את החמור, עד שמת החמור. וטוען בעל הפרה שהחמור מת עוד לפני משיכת הפרה כשהוא עדיין ברשות בעליו הראשון ואם כן לא חל כאן קנין חליפין כלל — במקרה כזה על בעל החמור להביא ראיה שהיה חמורו קיים בשעת משיכת פרה, ואם אינו יכול להביא ראיה — הפרה נשארת ברשות בעליה.

ומוסיף רב יהודה: ותנא תונא [ושנה התנא שלנו] ורמז הלכה זו ממש בדין כלה, שמשם למד שמואל הלכה זו לענין קנין חליפין. ומבררים: הי [איזו] כלה, כלומר, מאיזו הלכה בכלה מביא שמואל ראיה? אילימא [אם תאמר]