סוקלין אותה על פתח בית אביה, כלומר, בא הדבר לומר: ראו גידולים שגידלתם. באו לה עדים בבית אביה קודם נשואיה, והעידו שזינתה בבית אביה — סוקלין אותה על פתח שער העיר, כדין כל ארוסה שזינתה. סרחה (חטאה) בזנות בהיותה נערה ולבסוף בגרה — תידון בחנק כאשת איש.

ושואלים על ההלכה האחרונה: למימרא [האם לומר] שבכל היכא דאשתני גופא אישתני קטלא [מקום שהשתנה הגוף לאחר החטא השתנתה גם המיתה]? ורמינהי [ומטילים, מראים סתירה] ממה ששנינו: נערה המאורסה שזינתה, ומשבגרה הוציא עליה בעלה שם רע — הוא אינו לוקה, ואינו נותן מאה סלע, מפני שנאמר בכתוב "נערה" דווקא, והיא וזוממיה מקדימין לבית הסקילה, כלומר, הם נסקלים למרות שאין במקרה זה תשלום קנס.

ובראשונה תוהים על הלשון: היא וזוממיה סלקא דעתך [עולה על דעתך]?! כיצד ייתכן הדבר? שהרי אם יתברר שהעדים עדי אמת והיא אכן חטאה — היא לבדה נסקלת. ואם מתברר שהם עדים זוממים והיא לא חטאה — הרי הם נסקלים והיא אינה נסקלת! אלא צריך לתקן ולומר: או היא או זוממיה מקדימין לבית הסקילה. ומכל מקום משמע מכאן לענייננו שאף על פי שהשתנה גופה, מפני שבגרה, מכל מקום לא השתנתה מיתתה!

אמר רבא: מוציא שם רע קאמרת [אומר אתה]? שאני [שונה] מוציא שם רע שחידוש הוא ויש בדין זה דברים שאינם דומים להלכות הכלליות, דהא [שהרי] אשה שנכנסה לחופה ולא נבעלה עדיין, בעלמא [בדרך כלל], ואם זינתה לאחר נישואיה — נידונה בחנק, שמכניסתה לחופה נחשבת כאשה נשואה, ואילו מוציא שם רע, אף על פי שכבר נכנסה לחופה, בשעת הוצאת השם רע, אם זינתה טרם כניסתה לחופה, הריהי נידונת בסקילה, ולא השתנתה מיתתה לחנק.

אמר ליה [לו] רב הונא בריה [בנו] של רב יהושע לרבא: דלמא כי חדית רחמנא היכא [שמא כאשר חידשה תורה במוציא שם רע, הרי זה במקום] שלא אישתני גופא [השתנה הגוף שלה], שאף שנכנסה לחופה, מכל מקום נשארה כפי שהיתה נערה בתולה, אבל היכא דאישתני גופא [היכן שהשתנה גופה], בבגרות, לא חדית רחמנא [חידשה תורה], ותידון בחנק כאשת איש!

אלא אמר רב נחמן בר יצחק: שאלה זו אם אישתני [השתנה] הדין כאשר השתנה הגוף או לא אישתני [השתנה], תנאי [מחלוקת תנאים] היא, דתנן [שכן שנינו במשנה]: נאמר בתורה כי כהן גדול או מלך מביאים קרבן מיוחד על שחטאו בשגגה (ויקרא ד, ג-יב, ויקרא כב-כו), אולם אם חטאו עד שלא נתמנו, ונתמנו, ונודע להם חטאם לאחר המינוי, הרי הן כהדיוטות ומביאים כבשה או שעירה כשאר הדיוט שחטא.

ר' שמעון אומר: אם נודע להם החטא עד שלא נתמנו, אף על פי שנתמנו לפני שהביאו קרבן — חייבים להביא קרבן כהדיוט, אבל אם נודע להם משנתמנו — פטורים מקרבן לגמרי. כי מאחר שנשתנתה דרגתם ונשתנה קרבנם, בטל מהם חיוב קרבן ראשון לגמרי. הרי שר' שמעון סבור כי שינוי שחל באדם משנה את דינו למפרע בנוגע לעבירות שעבר במצב אחר. ודומה הדבר לענייננו, שישתנה דין נערה ארוסה שזינתה והתבגרה קודם שנודע הדבר.