סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 

פירוש שטיינזלץ

ומתוך ששינו מעשיהם לרעה שינה הקדוש ברוך הוא עליהם מעשה בראשית, והעלה מזל כימה ביום, ונטל שני כוכבים ממנה והביא מבול לעולם.

ושואלים: בשלמא [נניח] לשיטת ר' יהושע הסובר כי המבול החל בחודש אייר — היינו דכתיב [זה שנאמר]: "החודש השני", שמפורש בתורה במקום אחר שהוא חודש אייר, אלא לר' אלעזר מאי [מה] עניינו של "שני" זה שנאמר? הלא לדבריו לא היה זה בחודש השני! ומשיבים: שני לדין שהרי יום הדין הוא ראש השנה.

ועוד שואלים: בשלמא [נניח] לשיטת ר' יהושע הסובר כי המבול החל בחודש אייר, היינו [זהו] ששינה מעשה בראשית, אלא לר' אליעזר מאי [במה] שינה?

ומשיבים: אף לדעת ר' אליעזר שינה, כשיטתו של רב חסדא, שאמר רב חסדא: ברותחין קלקלו ברותחין נידונו. ברותחין קלקלובעבירה, שהיו פרוצים בעריות וקלקלו בשכבת זרע (שהיא חמה) וברותחין נידונו — שגשמי המבול היו רותחים. ומנין למדים זאת — כתיב הכא [נאמר כאן] בענין המבול: "וישכו המים" (בראשית ח, א) וכתיב התם [ונאמר שם] באחשורוש : "וחמת המלך שככה" (אסתר ז, י), ומכאן ששיכוך זה פירושו הצטננות מן החום.

תנו רבנן [שנו חכמים] בברייתא: חכמי ישראל מונין ומפרשים למבול ולמנין שנות העולם כשיטת ר' אליעזר — מתשרי, ואת חשבון התקופה, לענין חשבון תקופת החמה, מונים הם כשיטת ר' יהושע — מניסן, ואילו חכמי אומות העולם מונין אף למבול ולענין סדר הדורות כשיטת ר' יהושע — מניסן.

א שנינו במשנה שאחד בתשרי הוא ראש השנה לירקות. תנא [שנה החכם בתוספתא]: לירקות ולמעשרות ולנדרים. ושואלים: לירקות מאי נינהו [מה הם] מה עניינו? הרי הכוונה היא למעשר ירק, שאין תורמים ומעשרים מירק שנלקט בערב ראש השנה על זה שנלקט לאחר ראש השנה,

ואם כן היינו [הרי הוא] מעשרות ומדוע חילק ביניהם בברייתא? ומשיבים: תנא דרבנן וקתני דאורייתא [שנה את הדבר שהוא מדברי סופרים, ושנה את הדבר שהוא מן התורה], שמעשר דגן ויצהר הוא מן התורה וזמנו הוא באחד בתשרי, וירק שמצות עישורו היא מדברי סופרים, אף זמנו בתשרי.

ושואלים: אם כן, וליתני דאורייתא ברישא [ושישנה את הדבר שהוא מן התורה בראשונה]! ומשיבים: איידי דחביבא ליה אקדמה [כיון שחביבה לו ההלכה הקדים אותה], שמקדימים תחילה דבר שיש בו חידוש, ולכך שנה תחילה ירקות שאין מצות עישורם אלא מדברי סופרים, ואחר כך שנה מעשרות. ושואלים: והתנא דידן [שלנו], במשנתנו שלא שנה מעשרות מה טעמו? ומסבירים: הוא תנא דרבנן [שנה מעשר ירק שהוא מדברי סופרים] וכל שכן מעשרות דאורייתא [שמן התורה].

ושואלים שוב על התוספתא: וליתני [ושישנה] "מעשר" בלשון יחיד, ומדוע שנה בלשון רבים "מעשרות"? ומשיבים: הוא סבור אחד מעשר בהמה ואחד מעשר דגן. ושואלים עוד: מדוע שנה "ירקות" בלשון רבים, וליתני [ושישנה] "ירק"! ומשיבים: תרי גווני [שני מיני] ירק נרמזו בכך, דתנן כן שנינו במשנה]: ירק הנאגד, כלומר, מין ירק שדרך לאגוד אותו באגודות טרם מכירתו — הזמן שחלה עליו חובת מעשר הוא משיאגד, ושאינו נאגד — לא חלה עליו חובת מעשר אלא משימלא את הכלי שאליו לוקט אותו.

תנו רבנן [שנו חכמים בתוספתא]: ליקט ירק ערב ראש השנה עד שלא תבא השמש, לפני ששקעה החמה, ובאשר על כן שייך הוא עדיין לשנה הקודמת, וחזר וליקט

Talmud - Bavli - The William Davidson digital edition of the Koren No=C3=A9 Talmud
with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0)
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר