סקר
כמה לומדי דף יומי יש במשפחתך הקרובה?






 

פירוש שטיינזלץ

ומקשים: והרי יובלות שהם תלויים במעשה של תקיעה ומונה אותם! ומשיבים: כשיטת ר' ישמעאל בנו של ר' יוחנן בן ברוקא היא, שלדעתו אף היובל אינו תלוי בכך.

ורב אשי אמר הסבר אחר: אכן ישנם יותר מארבע ראשי שנים, ואלה שמנאם דבר מיוחד יש בהם. וכך אמר: ארבע ראשי השנים הם שהן חלים בארבע ראשי חדשים ואילו שאר ראשי שנים אינם חלים בראש חודש.

ומקשים: באחד בשבט הרי הוא ראש השנה רק לדעת בית שמאי, ואם כן לשיטות אחרות אינם אפילו ארבעה! ומשיבים: הכי קאמר [כך אמר]: שלשה (ראשי שנים הם החלים בראש חודש) לדברי הכל, ואילו באחד בשבטמחלוקת בית שמאי ובית הלל.

א במשנתנו שנינו שר' אלעזר ור' שמעון אומרים שראש השנה למעשר בהמה הוא באחד בתשרי. אמר ר' יוחנן: ושניהם רבי מאיר ורבי אלעזר מקרא אחד דרשו בדרכים שונות, שנאמר: "לבשו כרים הצאן ועמקים יעטפו בר יתרועעו אף ישירו" (תהלים סה, יד). ר' מאיר סבר: אימתי לבשו כרים הצאן מתי זמן הרביעה של הצאן — בזמן שעמקים יעטפו בר, כלומר, כשהעמקים מתכסים בתבואה. ואימתי עמקים יעטפו ברבאדר, אם כן מתעברות הצאן באדר ויולדות שישה חדשים אחר כך באב, ואם כן ראש השנה שלהן ראוי שיהא בראש חודש אלול שעד אז נולדו רוב בני הצאן בשנה זו.

ואילו ר' אלעזר ור' שמעון אומרים: אימתי לבשו כרים הצאן, מתי הוא זמן הרביעה הרגיל — בזמן ש"יתרועעו אף ישירו", אימתי שבלים אומרות שירה, כלומר, מתי הן מליאות והן משיקות זו עם זו ברוח ומשמיעות רחש־שירה — בניסן, ולשיטה זו מתעברות הרחלים בניסן ויולדות באלול אם כן ראוי שיהא ראש השנה שלהן באחד בתשרי.

ושואלים: ואידך נמי [והאחר גם כן] הא כתיב [הרי נאמר]: "יתרועעו אף ישירו"! ומשיבים: ההוא מדבר באפלתא רחלים אפילות, מאחרות], שמתעברות לאחר זמנן דהויין [שהן מתעברות] בניסן. ושואלים: ואידך נמי [והאחרים גם כן] רבי אלעזר ורבי שמעון הכתיב [הרי נאמר]: "ועמקים יעטפו בר" שהוא באדר! ומשיבים: ההוא מדבר בחרפייתא דאתיין [במקדימות הבאות] מאדר.

ושואלים: בשלמא [נניח] לשיטת ר' מאיר, פירושו של הפסוק הוא כדכתיב [כפי שנאמר] לפי הסדר במקרא "לבשו כרים הצאן"בזמן ש"עמקים יעטפו בר", ואיכא נמי [ויש גם כן] מקרים שבהם מתאחר הדבר עד לזמן ש"יתרועעו אף ישירו". אלא לדעת ר' אלעזר ור' שמעון איפכא מיבעי ליה [להיפך היה צריך שיהיה כתוב]: "לבשו כרים הצאן"בזמן ש"יתרועעו אף ישירו" ואיכא נמי [ויש גם כן] מקרים שמקדימים בזמן ש"עמקים יעטפו בר". ואם כן, לדעתם אין המקראות כתובים כסידרם!

אלא אמר רבא, כך צריך לפרש את המחלוקת: דכולי עלמא [לדעת הכל] "לבשו כרים הצאן" הוא בעיקר בזמן ש"עמקים יעטפו בר", כלומר, בחודש אדר, ולא בנושא זה נחלקו. אלא הכא בהאי קרא קמיפלגי [כאן בכתוב זה נחלקו]; נאמר: "עשר תעשר את כל תבואת זרעך היוצא השדה שנה שנה. ואכלת לפני ה' אלוקיך במקום אשר יבחר לשכן שמו שם מעשר דגנך תירושך ויצהרך ובכורות בקרך וצאנך למען תלמד ליראה את ה' אלוקיך כל הימים "(דברים יד, כב-כג) בשני מעשרות הכתוב מדבר, אחד מעשר בהמה ואחד מעשר דגן.

ובכך היא המחלוקת: ר' מאיר סבר, מקיש [משווה] הכתוב מעשר בהמה למעשר דגן באופן זה: מה מעשר דגןסמוך לגמרו של היבול לאחר סוף ייבושו בשדה הוא זמן עישורו, בתשרי, אף מעשר בהמה סמוך לגמרו עישורו, וגמרו הוא בסוף חודש אב, ולכן זמנו לענין מעשר בראש חודש אלול. ואילו ר' אלעזר ור' שמעון סברי [סבורים] כי מקיש [משווה] הכתוב מעשר בהמה למעשר דגן לענין התאריך, מה מעשר דגן ראש השנה שלו תשריאף מעשר בהמה ראש השנה שלו תשרי.

ב שנינו במשנה כי באחד בתשרי הוא ראש השנה לשנים. ושואלים: למאי הלכתא [למה, לאיזו הלכה] נאמר הדבר? אמר רב פפא: לשטרות. דתנן כן שנינו במשנה]: שטרי חוב המוקדמין, שהתאריך שנכתב בהם מוקדם למעשה שכתוב בהם — הרי הם פסולין, והמאוחרין, שהתאריך שנכתב בהם מאוחר מזמן המעשה — כשירין. ומאחר והזמן המופיע בשטר עשוי לקבוע את כשרותו, לכן יש לדעת מה הוא התאריך בו מתחילה כל שנה.

ותוהים: והתנן [והרי שנינו כבר במשנתנו]: באחד בניסן ראש השנה למלכים, ואמרינן [ואמרנו] בענין זה: למאי הלכתא [לאיזו הלכה] נאמר הדבר — ואמר רב חסדא שהכוונה היא לשטרות. ואם הזמן לשטרות הוא בניסן הרי אין ענין לשטרות בתשרי!

ומשיבים: לא קשיא [קשה], כאן שהתאריך בשטרות נקבע לפי מנין שנות שלטון מלכי ישראל — מונים מניסן, כאן שמונים למלכי אומות העולם — מונים מתשרי.

ושואלים: אלא הא [זו] שאמר רב חסדא בפירוש משנתנו כי לא שנו אלא למלכי ישראל אבל למלכי אומות העולם מתשרי מנינן [מונים אנו], וכי רב חסדא מתניתין אתא לאשמועינן [משנתנו בא להשמיענו] והרי לפי מה שהסברנו נאמר כבר הדבר במשנה?!

ומשיבים: לא, רב חסדא קראי אתא לאשמועינן [את פירוש הכתובים בא להשמיענו] ולא כפי שהוסברו הדברים בראש פרק זה בישוב התאריכים השונים בענייני המלכים.

ואיבעית אימא [ואם תרצה אמור] רב חסדא כשיטת ר' זירא מתני לה [שונה הוא אותה] ולדעתו ראש השנה לשנים שנאמר במשנה לא לענין שטרות נאמר, אלא לענין אחר. שר' זירא אמר: לתקופה, שאחד בתשרי הוא יום ראשון לחשבונות השנים וחשבונות תקופות החמה ומולדות הלבנה, שכולם נמנים מתשרי, וכשיטת ר' אליעזר היא, שאמר: בחודש תשרי נברא העולם. וכל החשבונות בנויים לפי תאריך יסודי זה.

רב נחמן בר יצחק אמר: מה שאמרנו שבאחד בתשרי הוא ראש השנה לשנים הוא לענין דין, שביום זה נידון העולם עבור השנה כולה, דכתיב [שנאמר]: "ארץ אשר ה' אלוהיך דורש אותה תמיד עיני ה' אלהיך בה מראשית השנה ועד אחרית שנה" (דברים יא, יב), לומר שמראשית השנה נידון מה יהא בסופה.

ושואלים: ממאי [ממה, מניין] יודעים אנו שבתשרי הוא יום הדין? דכתיב [שנאמר]: "תקעו בחדש שופר בכסה ליום חגנו" (תהלים פא, ד), ונברר איזהו חג

Talmud - Bavli - The William Davidson digital edition of the Koren No=C3=A9 Talmud
with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0)
אדם סלומון
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר