סקר
באיזה גיל התחלת ללמוד דף יומי






 

פירוש שטיינזלץ

אלא רק בשטח של בית סאתים שזהו השיעור בו התירו חכמים את הטלטול במקום שיש לו מחיצות אבל לא הוקף מתחילה לדור בו (כמידת חצר המשכן). והרי אם קשר את הנוף עד שאיננו נע, אם כן הרי זו מחיצה גמורה ויותר הטלטול איפוא תחת כולו!

ומשיבים: משום דהוי [שהוא] אילן זה בכל אופן דירה שתשמישיה לאויר בלבד, שהרי אין זו דירה ממש לדור בתוכה ונעשתה רק לצורך החלל (אויר) שמחוץ לה, כגון לצורך שמירה, וכל דירה שתשמישיה לאויר אין מטלטלין בו אלא סאתים, שאינו חשוב כדירה גמורה.

תא שמע [בוא ושמע] ראיה ממקום אחר: שבת בתל שהוא גבוה עשרה טפחים מן השטח שסביב לו, ושטחו הוא מארבע אמות עד בית סאתים, וכן אם שבת בנקע (שקע, מקום עמוק) שהוא עמוק עשרה טפחים מסביבתו, ושטחו הוא מארבע אמות עד בית סאתים, וכן אם היה במקום שיש בו קמה קצורה ושיבולות (שבולים) מקיפות אותה והן בגובה עשרה טפחים — הרי זה כמקום דירה ומהלך את כולה ועוד חוצה לה אלפים אמה כתחום שבת ומשמע שהשיבולים משמשות כמחיצה אף על גב דאזיל ואתי [אף על פי שהולך ובא] ברוח! ודוחים: התם נמי דעביד ליה בהוצא ודפנא [שם גם כן מדובר שעשה את השיבולים קשורות זו לזו בעלי דקל ודפנה] והן איפוא מחיצה גמורה.

א משנה שלוחי מצוה ההולכים ממקום למקום לצורך מצוה — פטורין מן הסוכה. חולין ומשמשיהן (המטפלים בהם) — פטורין מן הסוכה. וכל אדם אוכלין ושותין ארעי סעודה שאינה של קבע חוץ לסוכה.

ב גמרא ושואלים: מנא הני מילי [מניין דברים אלה] שהעוסק במצוה פטור ממצות סוכה? דתנו רבנן [ששנו חכמים] בברייתא; נאמר בתורה כי יש לקרוא קריאת שמע "בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך" (דברים ו, ז). ודורשים: "בשבתך בביתך" — פרט לעוסק במצוה שאינו יושב בביתו, "ובלכתך בדרך" — פרט לחתן שהוא טרוד במצותו ואינו הולך בדרכים. מכאן אמרו: הכונס (הנושא) את הבתולהפטור מקריאת שמע בלילה הראשון לנישואיו, והכונס את האלמנה — חייב.

ושואלים: מאי משמע [מה, כיצד משמע] מתוך הפסוק הלכות אלה? אמר רב הונא: "בדרך" משמעו כדרך, מה דרך שאדם הולך בה סתם היא ענין של רשות, אף כל העוסק בענייני רשות, לאפוקי האי [להוציא את זה] החתן שבמצוה הוא עסוק.

ותוהים: הלא נאמר בכתוב בלשון סתמית "בדרך", מי לא עסקינן דקאזיל [האם אין אנו עוסקים גם כן במי שהולך] לדבר מצוה וקא אמר רחמנא ליקרי [ואמרה התורה שיקרא]! ודוחים: אם כן לימא קרא [שיאמר הכתוב] "בשבת ובלכת", מאי [מה] משמעות ההדגשה "בשבתך" "ובלכתך", לומר: בלכת (בהליכה) דידך [שלך] הוא דמחייבת [שאתה חייב] הא בלכת דמצוה פטירת [הרי בהליכה של מצוה פטור אתה].

ושואלים: אם הוא נפטר משום שהוא עסוק במצוה, אי הכי [אם כך] אפילו כונס את האלמנה נמי [גם כן] הרי מקיים הוא אותה מצוה, ומדוע חייב הוא בקריאת שמע? ומשיבים: כונס את הבתולה טריד [טרוד] במחשבה ובדאגה שמא לא תמצא בתולה, ולכן אין דעתו פנויה לכוון בקריאת שמע, אבל הכונס את האלמנה לא טריד [טרוד] בכך.

ותוהים: וכל היכא דטריד, הכי נמי [וכי כל מי שהוא מוטרד בדבר כך גם כן] תאמר שהוא פטור?! אלא מעתה מי שטבעה ספינתו בים דטריד [שהוא טרוד ומודאג], הכי נמי [כך גם כן] תאמר שהוא פטור?! וכי תימא הכי נמי [ואם תאמר כך הוא גם כן], שאכן הוא פטור והאמר [והרי אמר] ר' אבא בר זבדא אמר רב: אבל חייב בכל המצות האמורות בתורה חוץ מהנחת תפלין, שהרי נאמר בהן "פאר" ואין ראוי לאבל לפאר עצמו. משמע שאפילו אבל המודאג וטרוד באבלו, חייב בקריאת שמע!

ודוחים: אין להשוות, כי הכא [כאן] בחתן טריד [טרוד, מודאג] טירדא של מצוה, שהוא עומד לעשות, התם במי שטבעה ספינתו טריד [טרוד, מודאג] טרדא של רשות, שהרי אינו חייב לדאוג על כך, ולכן אינו נפטר מן המצווה.

ג ושואלים: ודין זה שהעוסק במצוה פטור מן המצוה מהכא נפקא [מכאן יוצא, נלמד] הדבר? והרי מהתם נפקא [משם ממקור אחר יוצא] דתניא כן שנינו בברייתא], נאמר: "ויהי אנשים אשר היו טמאים לנפש אדם ולא יכלו לעשות הפסח ביום ההוא" (במדבר ט, ו). לפני שאנו מסיימים את הדיון שואלים אנו שאלה להבהרה: אותם אנשים שנטמאו למת מי היו? ומשיבים: נושאי ארונו של יוסף שהלך עמם במדבר היו, אלו דברי ר' יוסי הגלילי.

Talmud - Bavli - The William Davidson digital edition of the Koren No=C3=A9 Talmud
with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0)
אדם סלומון
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר