סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

דִּמְסוֹכַר וְלָא מָשֵׁי יְדֵיהּ מְפַחֵיד שִׁבְעָה יוֹמֵי דְּשָׁקֵיל מַזְיֵיהּ וְלָא מָשֵׁי יְדֵיהּ מְפַחֵיד תְּלָתָא יוֹמֵי דְּשָׁקֵיל טוּפְרֵיהּ וְלָא מָשֵׁי יְדֵיהּ מְפַחֵיד חַד יוֹמָא וְלָא יָדַע מַאי קָא מְפַחֵיד יְדָא אַאוּסְיָא דַּרְגָּא לְפַחְדָּא יְדָא אַפּוּתָא דַּרְגָּא לְשִׁינְתָּא
תָּנָא אוֹכָלִין וּמַשְׁקִין תַּחַת הַמִּטָּה אֲפִילּוּ מְחוּפִּין בִּכְלִי בַּרְזֶל רוּחַ רָעָה שׁוֹרָה עֲלֵיהֶן תָּנוּ רַבָּנַן לֹא יִשְׁתֶּה אָדָם מַיִם לֹא בְּלֵילֵי רְבִיעִיּוֹת וְלֹא בְּלֵילֵי שַׁבָּתוֹת וְאִם שָׁתָה דָּמוֹ בְּרֹאשׁוֹ מִפְּנֵי סַכָּנָה מַאי סַכָּנָה רוּחַ רָעָה
וְאִם צָחֵי מַאי תַּקַּנְתֵּיהּ (נֵימָא) שִׁבְעָה קוֹלוֹת שֶׁאָמַר דָּוִד עַל הַמַּיִם וַהֲדַר נִישְׁתֵּי שֶׁנֶּאֱמַר קוֹל ה' עַל הַמָּיִם אֵל הַכָּבוֹד הִרְעִים ה' עַל מַיִם רַבִּים קוֹל ה' בַּכֹּחַ קוֹל ה' בֶּהָדָר קוֹל ה' שׁוֹבֵר אֲרָזִים וַיְשַׁבֵּר ה' אֶת אַרְזֵי הַלְּבָנוֹן קוֹל ה' חוֹצֵב לַהֲבוֹת אֵשׁ קוֹל ה' יָחִיל מִדְבָּר יָחִיל ה' מִדְבַּר קָדֵשׁ קוֹל ה' יְחוֹלֵל אַיָּלוֹת וַיֶּחֱשׂוֹף יְעָרוֹת וּבְהֵיכָלוֹ כּוּלּוֹ אוֹמֵר כָּבוֹד
וְאִי לָא (נֵימָא) הָכִי לוּל שָׁפָן אֲנִיגְרוֹן אֲנִירָדְפִין בֵּין כּוֹכְבֵי יָתֵיבְנָא בֵּין בְּלִיעִי שַׁמִּינֵי אָזֵילְנָא וְאִי לָא אִי אִיכָּא אִינִישׁ בַּהֲדֵיהּ נַיתְעֲרֵיהּ וְלֵימָא לֵיהּ פְּלָנְיָא בַּר פְּלָנִתָא צָחֵינָא מַיָּא וַהֲדַר נִישְׁתֵּי וְאִי לָא מְקַרְקֵשׁ נִכְתְּמָא אַחַצְבָּא וַהֲדַר נִישְׁתֵּי וְאִי לָא נִישְׁדֵּי בַּהּ מִידֵּי וַהֲדַר נִישְׁתֵּי
תָּנוּ רַבָּנַן לֹא יִשְׁתֶּה אָדָם מַיִם לֹא מִן הַנְּהָרוֹת וְלֹא מִן הָאֲגַמִּים בַּלַּיְלָה וְאִם שָׁתָה דָּמוֹ בְּרֹאשׁוֹ מִפְּנֵי הַסַּכָּנָה מַאי סַכָּנָה סַכָּנַת שַׁבְרִירֵי וְאִי צַחֵי מַאי תַּקַּנְתֵּיהּ אִי אִיכָּא אִינִישׁ בַּהֲדֵיהּ לֵימָא לֵיהּ פְּלָנְיָא בַּר פְּלָנִתָא צָחֵינָא מַיָּא וְאִי לָא (נֵימָא) אִיהוּ לְנַפְשֵׁיהּ פְּלָנְיָא אֲמַרָה לִי אִימִּי אִיזְדְּהַר מִשַּׁבְרִירֵי שַׁבְרִירֵי בְּרִירֵי רִירֵי יְרֵי רֵי צָחֵינָא מַיָּא בְּכָסֵי חִיוָּרֵי:
וַאֲפִילּוּ מִן הַתַּמְחוּי וְכוּ': פְּשִׁיטָא
לֹא נִצְרְכָא אֶלָּא אֲפִילּוּ לְרַבִּי עֲקִיבָא דְּאָמַר עֲשֵׂה שַׁבַּתְּךָ חוֹל וְאַל תִּצְטָרֵךְ לַבְּרִיּוֹת הָכָא מִשּׁוּם פַּרְסוֹמֵי נִיסָּא (מוֹדֵי)
תָּנָא דְּבֵי אֵלִיָּהוּ אַף עַל פִּי שֶׁאָמַר רַבִּי עֲקִיבָא עֲשֵׂה שַׁבַּתְּךָ חוֹל וְאַל תִּצְטָרֵךְ לַבְּרִיּוֹת אֲבָל עוֹשֶׂה הוּא דָּבָר מוּעָט בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ מַאי נִינְהוּ אָמַר רַב פָּפָּא כָּסָא דְהַרְסָנָא כְּדִתְנַן רַבִּי יְהוּדָה בֶּן תֵּימָא אוֹמֵר הֱוֵי עַז כַּנָּמֵר וְקַל כַּנֶּשֶׁר רָץ כַּצְּבִי וְגִבּוֹר כָּאֲרִי לַעֲשׂוֹת רְצוֹן אָבִיךָ שֶׁבַּשָּׁמַיִם
תָּנוּ רַבָּנַן שִׁבְעָה דְּבָרִים צִוָּה רַבִּי עֲקִיבָא אֶת רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בְּנוֹ בְּנִי אַל תֵּשֵׁב בְּגוֹבְהָהּ שֶׁל עִיר וְתִשְׁנֶה וְאַל תָּדוּר בְּעִיר שֶׁרָאשֶׁיהָ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים
וְאַל תִּכָּנֵס לְבֵיתְךָ פִּתְאוֹם כׇּל שֶׁכֵּן לְבֵית חֲבֵירְךָ וְאַל תִּמְנַע מִנְעָלִים מֵרַגְלֶיךָ הַשְׁכֵּם וֶאֱכוֹל בַּקַּיִץ מִפְּנֵי הַחַמָּה וּבַחוֹרֶף מִפְּנֵי הַצִּינָּה וַעֲשֵׂה שַׁבַּתְּךָ חוֹל וְאַל תִּצְטָרֵךְ לַבְּרִיּוֹת וֶהֱוֵי מִשְׁתַּדֵּל עִם אָדָם שֶׁהַשָּׁעָה מְשַׂחֶקֶת לוֹ
אָמַר רַב פָּפָּא לָא לְמִיזְבַּן מִינֵּיהּ וְלָא לְזַבּוֹנֵי לֵיהּ אֶלָּא לְמֶעְבַּד שׁוּתָּפוּת בַּהֲדֵיהּ וְהַשְׁתָּא דְּאָמַר רַב שְׁמוּאֵל בַּר יִצְחָק מַאי דִּכְתִיב מַעֲשֵׂה יָדָיו בֵּרַכְתָּ כׇּל הַנּוֹטֵל פְּרוּטָה מֵאִיּוֹב מִתְבָּרֵךְ אֲפִילּוּ לְמִיזְבַּן מִינֵּיהּ וּלְזַבּוֹנֵי לֵיהּ שַׁפִּיר דָּמֵי
חֲמִשָּׁה דְּבָרִים צִוָּה רַבִּי עֲקִיבָא אֶת רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי כְּשֶׁהָיָה חָבוּשׁ בְּבֵית הָאֲסוּרִין אָמַר לוֹ רַבִּי לַמְּדֵנִי תּוֹרָה אָמַר אֵינִי מְלַמְּדֶךָ אָמַר לוֹ אִם אֵין אַתָּה מְלַמְּדֵנִי אֲנִי אוֹמֵר לְיוֹחַי אַבָּא וּמוֹסֶרְךָ לַמַּלְכוּת אָמַר לוֹ בְּנִי יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהָעֵגֶל רוֹצֶה לִינַק פָּרָה רוֹצֶה לְהָנִיק אָמַר לוֹ וּמִי בְּסַכָּנָה וַהֲלֹא עֵגֶל בְּסַכָּנָה
אָמַר לוֹ אִם בִּקַּשְׁתָּ לֵיחָנֵק הִיתָּלֵה בְּאִילָן גָּדוֹל וּכְשֶׁאַתָּה מְלַמֵּד אֶת בִּנְךָ לַמְּדֵהוּ בְּסֵפֶר מוּגָּהּ מַאי הִיא אָמַר רָבָא וְאִיתֵּימָא רַב מְשַׁרְשְׁיָא בְּחַדְתָּא שַׁבֶּשְׁתָּא כֵּיוָן דְּעָל עָל
לֹא תְּבַשֵּׁל בִּקְדֵירָה שֶׁבִּישֵּׁל בָּהּ חֲבֵירֶךָ מַאי נִיהוּ גְּרוּשָׁה בְּחַיֵּי בַּעְלָהּ דְּאָמַר מָר גָּרוּשׁ שֶׁנָּשָׂא גְּרוּשָׁהּ אַרְבַּע דֵּעוֹת בַּמִּטָּה וְאִי בָּעֵית אֵימָא אֲפִילּוּ בְּאַלְמָנָה לְפִי

רש"י

דמסוכר. מקיז דם מן הכתפיים לשון סיכורי: ידא אאוסיא. שרגיל להניח ידו אצל נחיריו על שפתיו: דרגא לפחדא. דרך הוא להביא לו פחד רוח רעה: לול שפן אניגרון אנירדפי. לחש הוא: בי בליעי ושמיני. הנה סביבותי אנשים כחושים ושמנים ותניחוני: ונימא ליה. צחינא מיא: הוי עז. התחזק במצוה יותר משיכולת בידך: אל תשב בגובהה של עיר ותשנה. מקום שבני העיר עוברים ושבין שמא כשהן עוברין ושבין יבטלוך ויפסיקוך ממשנתך: ואל תדור בעיר שראשיה תלמידי חכמים. דטרוד בגרסיה ולא במילי דציבורא: לא למיזבן מיניה ולא לזבוני ליה. דאיידי דעדיף מזליה נצח וזכי ליה להאי: אמר ליה ר''ש בן יוחי ומי בסכנה. והלא העגל בסכנה ומה לך בכך: אם בקשת ליחנק. לומר דבר שיהיה נשמע לבריות ויקבלו ממך: היתלה באילן גדול. אמור בשם אדם גדול: בחדתא. כשהתינוק למד בחדש כשהוא מתחיל ללמוד:

רשב"ם
דמסוכר. מקיז דם מן הכתפיים: ידא אאוסיא. שרגיל להניח ידו על שפתו אצל נחיריו: דרגא לפחדא. סולם ודרך הוא לעלות עליו פחד רוח רעה: אפותא. מצח: בלילי רביעיות. בלא נר: לול שפן אניגרון. לחש הוא: בי בליעי ושמיני. הנה סביבותי אנשים כחושים ושמינים בחרו וקחו לכם והניחוני: שברירי. סנורים (בראשית יט) מתרגמינן כן: לימא ליה צחינא מיא בכסי חיורי. ממונה על כוסות של חרס: הוי עז כנמר. התחזק במצות יותר משהיכולת בידך: ר' יהושע בן קרחה. הוא בן ר''ע שרבי עקיבא קרח היה כדאמרי' במסכת [בכורות] (דף נח.) כל חכמי ישראל דומין לפני כקליפת השום חוץ מן הקרח הזה: אל תשב בגובהה של עיר ותשנה. מקום שבני העיר עוברין ושבין ויבטלוך ויפסיקוך ממשנתך: ואל תדור בעיר שראשיה ת''ח. דטריד בגירסא ולא טריד במילי דציבורא: ולא תכנס בביתך פתאום. אלא השמע את קולך להם קודם בואך דילמא עבדי מילתא דצניעותא [בויקרא רבה] (פכ''א) ר' יוחנן כי הוה עייל לביתא מנענע משום שנאמר ונשמע קולו בבואו אל הקודש: ואל תמנע מנעלים מרגליך. שגנאי הדבר לתלמיד חכם שילך יחף כדאמרינן התם (שבת דף קכט.) ימכור אדם כל מה שיש לו ויקח מנעלים לרגליו: השכם ואכול כו'. מקראי נפקא לן בבא קמא (דף צב:) לא ירעבו ולא יצמאו ולא יכם שרב ושמש אי נמי מדכתיב וברך את לחמך ואת מימיך והדר והסירותי מחלה מקרבך: לא למיזבן מיניה ולא לזבוני ליה. דאיידי דהעדיף מזליה נצח וזכי ליה להאי: כשהיה חבוש בבית האסורין. כדאיתא בברכות (דף סא:): איני מלמדך. שלפי שהיה עסוק בתורה נתפש כדאמרינן בברכות (שם): אמר לו רבי שמעון בן יוחי ומי בסכנה. והלא עגל בסכנה ומה לך בכך: ואם בקשת ליחנק היתלה באילן גדול. לומר דבר שישמע לבריות ויקבלו ממך ומשום דנקט לישנא דחניקה נקט היתלה באילן למוד בפני רב ואמור שמועותיו משמו: בחדתא. כשהתינוק מתחיל ללמוד מחדש: ארבע דיעות. בשעת תשמיש זה לבו לאשתו ראשונה וזאת לבעלה הראשון ותניא לא ישמש אדם עם אשתו ויתן עיניו באשה אחרת ויהיו בניו קרובין לממזירין הנקראין בני גרושת הלב במסכת נדרים (דף כ:):

תוספות

צוה רבי עקיבא את רבי יהושע בנו. פירש רשב''ם דהוא ר' יהושע בן קרחה דר''ע קרח היה כדאמרינן [בבכורות] (דף נח.) שהיה בן עזאי אומר כל חכמי ישראל דומין לפני כקליפת השום חוץ מן הקרח הזה ואין נראה שיהיה הגמרא קורא אותו בן קרחה דרך גנאי שהרי נענשו הנערים שקראו לאלישע עלה קרח (מלכים ב ב) ובן עזאי קראו כן דרך בדיחותא: שבשתא דעל על. תימה דרבא גופא אית ליה בלא יחפור (ב''ב דף כא.) שבשתא ממילא נפקא ויש לומר דהיינו כשלומד קמי דגריס ולא דייק שיכול להבין מעצמו כשיגדל אבל כאן דאיירי בספר שאינו מוגה סומך על ספרו ואינו יוצא מידי טעותו:
הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר