|
טקסט הדף מנוקד
אַחְוִי בִּידֵיהּ אִי גַּדְיָא יָאֵי יִסַּק לִתְמִידָא אֲמַר מַלְכָּא הוֹאִיל וְלָא הֲוֵי לֵיהּ אֵימְתָא דְמַלְכוּתָא נִיפְסְקוּ לְיַמִּינֵיהּ יְהַב שׁוֹחַד וּפַסְקֵיהּ לִשְׂמָאלֵיהּ שְׁמַע מַלְכָּא וּפַסְקֵיהּ לְיַמִּינֵיהּ אָמַר רַב יוֹסֵף בְּרִיךְ רַחֲמָנָא דְּאַשְׁקְלֵיהּ לְיִשָּׂשׂכָר אִישׁ כְּפַר בַּרְקַאי לְמִיטְרַפְסֵיהּ מִינֵּיהּ בְּהַאי עָלְמָא
אָמַר רַב אָשֵׁי יִשָּׂשׂכָר אִישׁ כְּפַר בַּרְקַאי לָא תְּנָא מַתְנִיתִין דִּתְנַן רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר כְּבָשִׂים קוֹדְמִים לָעִזִּים בְּכׇל מָקוֹם יָכוֹל מִפְּנֵי שֶׁמּוּבְחָרִין בְּמִינָן תַּלְמוּד לוֹמַר אִם כֶּבֶשׂ יָבִיא קׇרְבָּנוֹ מְלַמֵּד שֶׁשְּׁנֵיהֶן שְׁקוּלִין כְּאֶחָד רָבִינָא אָמַר אֲפִילּוּ מִקְרָא נָמֵי לָא קְרָא דִּכְתִיב אִם כֶּבֶשׂ אִם עֵז אִי בָּעֵי כֶּבֶשׂ לַיְיתֵיהּ אִי בָּעֵי עֵז לַיְיתֵיהּ: הַדְרָן עֲלָךְ מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ וּסְלִיקָא לַהּ פֶּסַח רִאשׁוֹן רש"יאחוי בידיה. בלשון צחוק: אימתא דמלכותא. לא דיו שלא אמר כמותי אלא שאמר אף בלשון צחוק: דאשקליה. שהשיא עונו וגמולו: למיטרפסיה. גמולו: לא תנא. לא שנה משנה וברייתא: כבשים קודמין לעזים. בכ''מ כתב כבש תחלה: אם כבש יביא לחטאת. כאן הקדים שעירה לכבשה דכתיב בפרשה עליונה והביא את קרבנו שעירת עזים וגו' והדר אם כבש יביא וגו': אם כבש אם עז. גבי שלמים מדלא הראה לך הכתוב רמז מובחר בזה מזה שמעת מינה ששניהן שוין: תוספותאין תוס' לעמוד זה הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי
דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג
CC BY-NC
|