סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

קָא מַשְׁמַע לַן כֹּל שֶׁיֵּשׁ בּוֹ וְאִי אַשְׁמְעִינַן כֹּל שֶׁיֵּשׁ בּוֹ הָוֵה אָמֵינָא כֹּל שֶׁיֵּשׁ בּוֹ חֲמֵשֶׁת הַמִּינִים אִין אֲבָל אוֹרֶז וְדוֹחַן לָא מִשּׁוּם דְּעַל יְדֵי תַּעֲרוֹבֶת אֲבָל אִיתֵיהּ בְּעֵינֵיהּ נֵימָא אֲפִילּוּ אוֹרֶז וְדוֹחַן נָמֵי מְבָרְכִין עָלָיו בּוֹרֵא מִינֵי מְזוֹנוֹת קָא מַשְׁמַע לַן כֹּל שֶׁהוּא מֵחֲמֵשֶׁת הַמִּינִים הוּא דִּמְבָרְכִין עָלָיו בּוֹרֵא מִינֵי מְזוֹנוֹת לְאַפּוֹקֵי אוֹרֶז וְדוֹחַן דַּאֲפִילּוּ אִיתֵיהּ בְּעֵינֵיהּ לָא מְבָרְכִינַן בּוֹרֵא מִינֵי מְזוֹנוֹת
וְאוֹרֶז וְדוֹחַן לָא מְבָרְכִינַן בּוֹרֵא מִינֵי מְזוֹנוֹת וְהָתַנְיָא הֵבִיאוּ לְפָנָיו פַּת אוֹרֶז וּפַת דּוֹחַן מְבָרֵךְ עָלָיו תְּחִלָּה וָסוֹף כְּמַעֲשֵׂה קְדֵרָה וְגַבֵּי מַעֲשֵׂה קְדֵרָה תַּנְיָא בַּתְּחִלָּה מְבָרֵךְ עָלָיו בּוֹרֵא מִינֵי מְזוֹנוֹת וּלְבַסּוֹף מְבָרֵךְ עָלָיו בְּרָכָה אַחַת מֵעֵין שָׁלֹשׁ כְּמַעֲשֵׂה קְדֵרָה וְלָא כְּמַעֲשֵׂה קְדֵרָה כְּמַעֲשֵׂה קְדֵרָה דִּמְבָרְכִין עָלָיו תְּחִלָּה וָסוֹף וְלָא כְּמַעֲשֵׂה קְדֵרָה דְּאִילּוּ בְּמַעֲשֵׂה קְדֵרָה בַּתְּחִלָּה בּוֹרֵא מִינֵי מְזוֹנוֹת וּלְבַסּוֹף בְּרָכָה מֵעֵין שָׁלֹשׁ וְאִילּוּ הָכָא בַּתְּחִלָּה מְבָרֵךְ עָלָיו שֶׁהַכֹּל נִהְיֶה בִּדְבָרוֹ וּלְבַסּוֹף בּוֹרֵא נְפָשׁוֹת רַבּוֹת וְחֶסְרוֹנָן עַל כָּל מַה שֶּׁבָּרָאתָ
וְאוֹרֶז לָאו מַעֲשֵׂה קְדֵרָה הוּא וְהָתַנְיָא אֵלּוּ הֵן מַעֲשֵׂה קְדֵרָה חִילְקָא טַרְגִּיס סוֹלֶת זָרִיז וְעַרְסָן וְאוֹרֶז הָא מַנִּי רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי הִיא דְּתַנְיָא רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי אוֹמֵר אוֹרֶז מִין דָּגָן הוּא וְחַיָּיבִין עַל חִמּוּצוֹ כָּרֵת וְאָדָם יוֹצֵא בּוֹ יְדֵי חוֹבָתוֹ בַּפֶּסַח אֲבָל רַבָּנַן לָא וְרַבָּנַן לָא וְהָתַנְיָא הַכּוֹסֵס אֶת הַחִטָּה מְבָרֵךְ עָלֶיהָ בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה טְחָנָהּ אֲפָאָהּ וּבִשְּׁלָהּ בִּזְמַן שֶׁהַפְּרוּסוֹת קַיָּימוֹת בַּתְּחִלָּה מְבָרֵךְ עָלֶיהָ הַמּוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ וּלְבַסּוֹף מְבָרֵךְ עָלֶיהָ שָׁלֹשׁ בְּרָכוֹת אִם אֵין הַפְּרוּסוֹת קַיָּימוֹת בַּתְּחִלָּה מְבָרֵךְ עָלֶיהָ בּוֹרֵא מִינֵי מְזוֹנוֹת וּלְבַסּוֹף מְבָרֵךְ עָלֶיהָ בְּרָכָה אַחַת מֵעֵין שָׁלֹשׁ הַכּוֹסֵס אֶת הָאוֹרֶז מְבָרֵךְ עָלָיו בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה טְחָנוֹ אֲפָאוֹ וּבִשְּׁלוֹ אַף עַל פִּי שֶׁהַפְּרוּסוֹת קַיָּימוֹת בַּתְּחִלָּה מְבָרֵךְ עָלָיו בּוֹרֵא מִינֵי מְזוֹנוֹת וּלְבַסּוֹף מְבָרֵךְ עָלָיו בְּרָכָה אַחַת מֵעֵין שָׁלֹשׁ מַנִּי אִילֵּימָא רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי הִיא דְּאָמַר אוֹרֶז מִין דָּגָן הוּא הַמּוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ וְשָׁלֹשׁ בְּרָכוֹת בָּעֵי בָּרוֹכֵי אֶלָּא לָאו רַבָּנַן הִיא וּתְיוּבְתָּא דְּרַב וּשְׁמוּאֵל תְּיוּבְתָּא
אָמַר מָר הַכּוֹסֵס אֶת הַחִטָּה מְבָרֵךְ עָלֶיהָ בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה וְהָתַנְיָא בּוֹרֵא מִינֵי זְרָעִים לָא קַשְׁיָא הָא רַבִּי יְהוּדָה וְהָא רַבָּנַן דִּתְנַן וְעַל יְרָקוֹת אוֹמֵר בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר בּוֹרֵא מִינֵי דְשָׁאִים
אָמַר מָר הַכּוֹסֵס אֶת הָאוֹרֶז מְבָרֵךְ עָלָיו בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה טְחָנוֹ אֲפָאוֹ וּבִשְּׁלוֹ אַף עַל פִּי שֶׁהַפְּרוּסוֹת קַיָּימוֹת בַּתְּחִלָּה מְבָרֵךְ עָלָיו בּוֹרֵא מִינֵי מְזוֹנוֹת וּלְבַסּוֹף בְּרָכָה אַחַת מֵעֵין שָׁלֹשׁ וְהָתַנְיָא לְבַסּוֹף וְלָא כְלוּם אָמַר רַב שֵׁשֶׁת לָא קַשְׁיָא הָא רַבָּן גַּמְלִיאֵל וְהָא רַבָּנַן דְּתַנְיָא זֶה הַכְּלָל כֹּל שֶׁהוּא מִשִּׁבְעַת הַמִּינִים רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר שָׁלֹשׁ בְּרָכוֹת וַחֲכָמִים אוֹמְרִים בְּרָכָה אַחַת מֵעֵין שָׁלֹשׁ
וּמַעֲשֶׂה בְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל וְהַזְּקֵנִים שֶׁהָיוּ מְסוּבִּין בַּעֲלִיָּיה בִּירִיחוֹ וְהֵבִיאוּ לִפְנֵיהֶם כּוֹתָבוֹת וְאָכְלוּ וְנָתַן רַבָּן גַּמְלִיאֵל רְשׁוּת לְרַבִּי עֲקִיבָא לְבָרֵךְ קָפַץ וּבֵרַךְ רַבִּי עֲקִיבָא בְּרָכָה אַחַת מֵעֵין שָׁלֹשׁ אֲמַר לֵיהּ רַבָּן גַּמְלִיאֵל עֲקִיבָא עַד מָתַי אַתָּה מַכְנִיס רֹאשְׁךָ בֵּין הַמַּחֲלוֹקֶת אָמַר לוֹ רַבֵּינוּ אַף עַל פִּי שֶׁאַתָּה אוֹמֵר כֵּן וַחֲבֵרֶיךָ אוֹמְרִים כֵּן לִמַּדְתָּנוּ רַבֵּינוּ יָחִיד וְרַבִּים הֲלָכָה כָּרַבִּים
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר מִשְּׁמוֹ כֹּל שֶׁהוּא מִשִּׁבְעַת הַמִּינִים

רש"י

קמ''ל כל שהוא. דאע''ג דכולהו מחד מינא בעינן דליהוי מחמשת המינין ואי לא לא מברכינן עליה בורא מיני מזונות: אורז. מי''ל : כמעשה קדרה. ברכה שמברכין על מעשה קדרה של חמשת מינין: ברכה אחת מעין ג'. בשלהי פרקין (דף מד.) מפ' לה על המחיה כו': ואורז לאו מעשה קדרה. דקא מפקת ליה מכלל מעשה קדרה לברכה אחרת: אלו הן מעשה קדרה. לענין ברכה: חילקא טרגיס זריז וערסן. מפרש להו במועד קטן (פ''ב יג:): חילקא. חטי דמתברי באסיתא חדא לתרתי: טרגיס. חדא לתלת: זריז. חדא לארבע: ערסן. חדא לחמש: הא מני. הך מתניתא דקתני אורז כמעשה קדרה רבי יוחנן בן נורי: ה''ג אבל רבנן לא ורבנן לא והתניא כו'. ול''ג והלכתא ומהלכות גדולות הוא: הכוסס. כמות שהיא: אפאה ובשלה. לאחר שאפאה בתנור ועשאה לחם חזר ובשלה במים: שהפרוסות קיימות. שלא נמוחו בבשולן: ברכה אחת מעין ג'. על המחיה ועל הכלכלה ובשלהי פרקין (דף מד.) מפרש לה: אלא לאו רבנן היא. וקתני במ''מ ותיובתא דרב ושמואל: הא רבי יהודה כו'. הא דקתני בורא מיני זרעים ר' יהודה היא דקתני לכל מין ומין מעין ברכתו כדמפרש לקמן בפירקין (דף מ.) אליביה הלכך לירקות בורא מיני דשאים לחטין דזרעים נינהו בורא מיני זרעים ולרבנן בין זרעים בין ירקות בפה''א ולא בעינן לכל מין ומין מעין ברכתו: ולא כלום. כלומר אין טעון מברכות פירות ארץ ישראל ולא כלום אלא בורא נפשות רבות ככל מידי דליתיה משבעת המינין: כותבות. הם תמרים והם דבש האמור בשבעת המינין שהדבש זב מן התמרים: קפץ ובירך. לאחריהן: משמו. של ר''ג:

תוספות

בורא נפשות רבות וחסרונם. כמו לחם ומים שאי אפשר בלא הם ועל כל מה שברא להחיות בהם נפש כל חי כלומר על כל מה שבעולם שגם אם לא בראם יכולין העולם לחיות בלא הם שלא בראם כי אם לתענוג בעלמא כמו תפוחים וכיוצא בהן ומסיים ברוך חי העולמים ובירושלמי ברוך אתה ה' חי העולמים: אם הפרוסות קיימות. יש מפרשים דהיינו כשהלחם אינו שרוי במים כ''כ שאם יקח הפרוסה שלא ישבר: רש''י פי' אורז מי''ל. ויש מפרשים ר''יזו ולהאי פירוש יש לפרש דדוחן היינו מי''ל: תיובתא דרב ושמואל. באורז אבל אדוחן לא הוי תיובתא ואפשר דהוי הלכתא כותייהו ולא מברכינן עליה בורא מיני מזונות: הכוסס חטה צריך לברך עליה בורא פרי האדמה. שהרי אפילו בקמחא דחיטי אמרינן לעיל מברכין עליה בפה''א ולרב נחמן לא ס''ל הכי משום דאשתנו ומיהו בלאחריו יש לספק מאי מברכין אם מברכין על המחיה ועל הכלכלה ומסיים על האדמה ועל פרי האדמה דלא אשכחן ברכת על המחיה ועל הכלכלה אלא היכא דבריך עלייהו ברישא קודם אכילה בורא מיני מזונות ור''ת הגיה במחזור שלו על האדמה ועל פרי האדמה כו' וחזר בו דלא אשכחן בשום מקום הך ברכה דלקמן (דף מד.) מפרש ברכה אחת מעין ג' וקאמר בחמשת המינים על הארץ ועל המחיה ועל ז' המינים על הארץ ועל הפירות ועל האדמה ועל פרי האדמה לא הזכיר ועוד מדקאמר הכא על הכוסס את החטה מברך בורא פרי האדמה וקאמר בהדיא טחנו ואפאו פת עד אם אין הפרוסות קיימות בתחלה מברך בורא מ''מ ולבסוף ברכה אחת מעין שלש ומדלא קתני הכא גבי כוסס החטה מברך לאחריו ברכה אחת מעין שלש ש''מ דבכוסס ליכא ברכה לאחריו מעין ג' והא דקאמר כל שהוא מין דגן ולא עשאו פת וכו' וחכמים אומרים ברכה אחת מעין ג' מיירי דעבדינהו כעין דייסא דחשיבא אז אכילתו אבל הכוסס את החטה חי דלא חשיבא אכילתו כ''כ אע''ג דהיא מן חמשת המינים אינו מברך לאחריו ברכה מעין שלש אלא בורא נפשות רבות וכו' ומיהו אומר הר''י שיש לספק שמא חכמים כיילי ליה בההוא מין דגן ולא עשאו פת וכו' וחכמים אומרים ברכה אחת מעין שלש ונכון להחמיר שאין לאכול קליות או חטים שלוקות אלא בתוך הסעודה שאז ברכת המזון פוטרתן אם לא נתמעכו יפה דהוו כמו דייסא ובירושלמי יש שגם האמוראים היו מסופקים דקאמר הדין דאכיל סלת פירוש קליות מאי מברך בסופה רבי ירמיה אמר לא אכלית סלת מן יומא וכו': נתן ר''ג רשות לר' עקיבא לברך. סבור היה שיברך ג' ברכות כמו שהיה סובר וא''ת לר''ג הא קי''ל דאין מזמנין על הפירות וי''ל דר''ג היה סבור שהיה מברך על כל ז' מינין ג' ברכות שלמות וכי בירך ר''ע מעין ג' לעצמו דוקא דקי''ל אין מזמנין על הפירות ואחרים המסובין ברכו כל אחד לעצמו וא''ת לר''ג דאמר ג' ברכות שלמות וס''ל דמזמנים על ז' המינים אי ס''ל דברכה טעונה כוס א''כ יזמנו וא''כ יזמנו לעולם וי''ל דיכול להיות שלא ישתה כלל מן כוס של ברכה וא''ת מ''מ לאותו המברך שהוא טועם צריך לברך פעם אחרת וא''כ אין לדבר סוף וי''ל היכא דאינו שותה בקביעות רק מלא לוגמיו מודה ר''ג דאל''כ וכי לית ליה לר''ג ברכה אחת מעין שלש בשום מקום:
הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר