|
טקסט הדף מנוקד
מֵיתִיבִי אָמַר רַבִּי יְהוּדָה הַסַּבָּר לֹא נֶחְלְקוּ בֵּית שַׁמַּאי וּבֵית הִלֵּל עַל מְחִיצוֹת הַמַּגִּיעוֹת לַתִּקְרָה שֶׁצְּרִיכִין עֵירוּב לְכׇל חֲבוּרָה וַחֲבוּרָה עַל מָה נֶחְלְקוּ עַל מְחִיצוֹת שֶׁאֵין מַגִּיעוֹת לַתִּקְרָה שֶׁבֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים עֵירוּב לְכׇל חֲבוּרָה וַחֲבוּרָה וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים עֵירוּב אֶחָד לְכוּלָּן
לְמַאן דְּאָמַר בִּמְחִיצוֹת הַמַּגִּיעוֹת לַתִּקְרָה מַחְלוֹקֶת תְּיוּבְתָּא וּלְמַאן דְּאָמַר בִּמְחִיצוֹת שֶׁאֵין מַגִּיעוֹת לַתִּקְרָה מַחְלוֹקֶת סִיַּיעְתָּא לְהַךְ לִישָּׁנָא דְּאָמַר רַב נַחְמָן מַחְלוֹקֶת בִּמְסִיפָס תְּיוּבְתָּא לְהַךְ לִישָּׁנָא דְּאָמַר רַב נַחְמָן אַף בִּמְסִיפָס מַחְלוֹקֶת לֵימָא תִּהְוֵי תְּיוּבְתָּא אָמַר לְךָ רַב נַחְמָן פְּלִיגִי בִּמְחִיצָה וְהוּא הַדִּין בִּמְסִיפָס וְהַאי דְּקָא מִיפַּלְגִי בִּמְחִיצָה לְהוֹדִיעֲךָ כֹּחָן דְּבֵית הִלֵּל וְלִיפְלְגִי בִּמְסִיפָס לְהוֹדִיעֲךָ כֹּחָן דְּבֵית שַׁמַּאי כֹּחַ דְּהֶיתֵּרָא עָדִיף אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַב הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה הַסַּבָּר אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק מַתְנִיתִין נָמֵי דַּיְקָא דְּקָתָנֵי וּמוֹדִים בִּזְמַן שֶׁמִּקְצָתָן שְׁרוּיִין בַּחֲדָרִים וּבַעֲלִיּוֹת שֶׁצְּרִיכִין עֵירוּב לְכׇל חֲבוּרָה וַחֲבוּרָה מַאי חֲדָרִים וּמַאי עֲלִיּוֹת אִילֵּימָא חֲדָרִים חֲדָרִים מַמָּשׁ וַעֲלִיּוֹת עֲלִיּוֹת מַמָּשׁ פְּשִׁיטָא אֶלָּא לָאו כְּעֵין חֲדָרִים כְּעֵין עֲלִיּוֹת וּמַאי נִיהוּ מְחִיצוֹת הַמַּגִּיעוֹת לַתִּקְרָה שְׁמַע מִינַּהּ תָּנָא בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים כְּשֶׁמּוֹלִיכִין אֶת עֵירוּבָן לְמָקוֹם אַחֵר אֲבָל אִם הָיָה עֵירוּבָן בָּא אֶצְלָן דִּבְרֵי הַכֹּל עֵירוּב אֶחָד לְכוּלָּן כְּמַאן אָזְלָא הָא דְּתַנְיָא חֲמִשָּׁה שֶׁגָּבוּ אֶת עֵירוּבָן כְּשֶׁמּוֹלִיכִין אֶת עֵירוּבָן לְמָקוֹם אַחֵר עֵירוּב אֶחָד לְכוּלָּן כְּמַאן כְּבֵית הִלֵּל וְאִיכָּא דְּאָמְרִי בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים כְּשֶׁהָיָה עֵירוּב בָּא אֶצְלָן אֲבָל אִם הָיוּ מוֹלִיכִין אֶת עֵירוּבָן לְמָקוֹם אַחֵר דִּבְרֵי הַכֹּל צְרִיכִין עֵירוּב לְכׇל חֲבוּרָה וַחֲבוּרָה כְּמַאן אָזְלָא הָא דְּתַנְיָא חֲמִשָּׁה שֶׁגָּבוּ אֶת עֵירוּבָן כְּשֶׁמּוֹלִיכִין אֶת עֵירוּבָן לְמָקוֹם אַחֵר עֵירוּב אֶחָד לְכוּלָּן כְּמַאן דְּלָא כְּחַד: מַתְנִי' הָאַחִין שֶׁהָיוּ אוֹכְלִין עַל שֻׁלְחָן אֲבִיהֶם וִישֵׁנִים בְּבָתֵּיהֶם צְרִיכִין עֵירוּב לְכׇל אֶחָד וְאֶחָד לְפִיכָךְ אִם שָׁכַח אֶחָד מֵהֶם וְלֹא עֵירַב מְבַטֵּל אֶת רְשׁוּתוֹ אֵימָתַי בִּזְמַן שֶׁמּוֹלִיכִין עֵירוּבָן בִּמְקוֹם אַחֵר אֲבָל אִם הָיָה עֵירוּב בָּא אֶצְלָן אוֹ שֶׁאֵין עִמָּהֶן דָּיוֹרִין בֶּחָצֵר אֵינָן צְרִיכִין לְעָרֵב: גמ' שְׁמַע מִינַּהּ מְקוֹם לִינָה גּוֹרֵם אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב בִּמְקַבְּלֵי פְרָס שָׁנוּ תָּנוּ רַבָּנַן מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ בֵּית שַׁעַר אַכְסַדְרָה וּמִרְפֶּסֶת בַּחֲצַר חֲבֵירוֹ הֲרֵי זֶה אֵין אוֹסֵר עָלָיו (אֶת) בֵּית הַתֶּבֶן (וְאֶת) בֵּית הַבָּקָר בֵּית הָעֵצִים וּבֵית הָאוֹצָרוֹת הֲרֵי זֶה אוֹסֵר עָלָיו רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אֵינוֹ אוֹסֵר אֶלָּא מְקוֹם דִּירָה בִּלְבַד אָמַר רַבִּי יְהוּדָה מַעֲשֶׂה בְּבָן נַפָּחָא שֶׁהָיוּ לוֹ חָמֵשׁ חֲצֵרוֹת בְּאוּשָׁא וּבָא מַעֲשֶׂה לִפְנֵי חֲכָמִים וְאָמְרוּ אֵינוֹ אוֹסֵר אֶלָּא בֵּית דִּירָה בִּלְבַד בֵּית דִּירָה סָלְקָא דַּעְתָּךְ אֶלָּא אֵימָא מְקוֹם דִּירָה מַאי מְקוֹם דִּירָה רַב אָמַר רש"יהסבר. על שם חורפיה קרי ליה הכי: להך לישנא דאמר רב נחמן מחלוקת במסיפס. אבל במחיצות מודו ב''ה תיובתא דהא בהדיא קתני דבמחיצות שרו: אלא ללישנא בתרא דקאמר דבמסיפס נמי אסרי ב''ש מי לימא דתהוי הא תיובתיה דקתני במחיצות הוא דפליגי הא במסיפס מודו: הלכה כרבי יהודה. דבמחיצות המגיעות לתקרה מודו: חדרים ממש. שלא היו מחוברין מעולם: במה דברים אמורים. דאסרי ב''ש כשהם מוליכין העירוב באחד משאר בתי החצר: אבל אם היו. שאר בני החצר מביאין פיתן לטרקלין. דברי הכל כו' והאי תנא מדקא מפליג בין מקום אחר לבא אצלן סבירא ליה טעמייהו דב''ש ובית הלל לאו במחיצות פליגי אלא אפי' לבית שמאי נמי טרקלין מחברן ואין צריך עירוב בינייהו והוו להו כחמשה שגבו את עירובן וסבירא להו דחמשה שעירבו את חצירן ובאין לערב עם חצר אחרת אם מוליכין שם את עירובן אין א' מהן שליח לכולן אלא כולן צריכין ליתן פת ואם עירוב בא בבית א' מהן כולן שוין שם והנך דטרקלין נמי כיון דרשות אחת היא להני דמו דאי לבית שמאי רשויות חלוקות הן והן לא עירבו כי עירוב בא אצלן מאי הוי: שגבו את עירובן. שדרין בחצר ועירבו את חצירן: ואיכא דאמרי כו'. ובהא פליגי דב''ש סברי אע''פ שרשות אחת היא ודמי לחמשה שעירבו ועירוב בא אצלן אפילו הכי כולהו בעי לערובי וב''ה סברי כיון דעירוב בא אצלן לא: מתני' השותפין לא גרסינן: וישנים בבתיהם. והם ואביהם ואחרים דרין בחצר אחת: שצריכין עירוב לכל אחד ואחד. אם רוצין לערב עם שאר בני החצר וטעמא מפרש בגמרא: מבטל את רשותו. צריך לבטל את רשותו: אימתי בזמן שמוליכין את עירובן. לתתו באחד מבתי שאר בני החצר דהואיל והוזקקו לעירוב אמרינן בגמרא מגו דשאר דיורין אסרי אינהו נמי אסרי וצריכין כולן ליתן פת הואיל וחלוקין דיוריהן בלינה ומקבלי פרס הן כדמוקי בגמ' שאין אוכלין בבית אביהן ממש: אבל אם היה. עירוב כל החצר בא לבית אביהן שלא הוזקקו לעירוב דאמרינן במי שהוציאוהו (לעיל דף מט.) בית שמניחין בו עירוב אין צריך ליתן את הפת והם כולם נמשכין בו: או שאין עמהן דיורין אחרים. שאין דיורין מזקיקין אותו לעירוב: אין צריכין לערב. דכיחידים הן: גמ' שמעת מינה מקום לינה גורם. דאי הוו ישנים בבית אביהן אפילו מוליכין עירובן למקום אחר לא הוו צריכין לערובי אלא אביהם ונימא תיהוי תיובתיה דרב דאמר לקמן בשמעתין מקום פיתא גורם והרי אלו אוכלין בבית אביהם וחשבינן להו חלוקין: במקבלי פרס. הוצאה מבית אביהם ואין אוכלין על שולחנו ממש: תוספותרבי יהודה הסבר. רבינו חננאל גריס הסבך פירוש גדיל לסבכה כעין מצנפת וכובע כמו שבכים מעשה שבכה (מלכים א ז) א''נ על שם עירו דבספר יהושע (טו) כמו כן כתיב מדין וסבכה: כח דהיתרא עדיף ליה. לא שייך הכא למיפרך ליפלגו בתרוייהו כדפריך בריש ביצה (דף ב:) דהתם כדי להודיע כחן דבית הלל דאוסרין הוה ליה לאשמעי' בתרוייהו משום דכח דהיתרא עדיף דב''ש לא חשיבי ליה כ''כ דב''ש במקום ב''ה אינה משנה: אמר ר''נ אמר רב הלכה כרבי יהודה. אע''ג דאותבי' מינה לל''ק דר''נ אתיא כלישנא בתרא: אבל אם היה עירוב בא אצלן דברי הכל עירוב אחד לכולן. וא''ת טעמא דב''ש אתא לאשמעינן דלב''ה לא איצטריך דאפילו מוליכין עירובן אמר עירוב אחד לכולן וכי האי גוונא פריך במס' שבת בפ' ר''א דמילה (ד' קלה.) וי''ל דלב''ה נמי נפקא מינה דכעין חדרים ועליות דדווקא במוליכין עירובן קאמר דמודו שצריכין עירוב לכל חבורה וחבורה אבל בעירוב בא אצלן עירוב אחד לכולן דכעין חדרים ועליות לב''ה כמו מחיצות שאין מגיעות לתקרה לב''ש ומיהו בחדרים ועליות ממש אין נראה לחלק בין מוליכין עירובן לעירוב בא אצלן מדפשיט ליה כ''כ להש''ס דקאמר אילימא חדרים ועליות ממש פשיטא: כמאן כבית הלל. וליכא למימר דאתיא כב''ש וברייתא באין עמהם דיורין כדאוקמינן לה לקמן אבל במתניתין כשיש עמהן דיורין דמיגו דהני אסרי אהדדי הני נמי אסרי דהיכי דמי הני דיורין אי בחצר קיימי מ''מ כל הטרקלין חשיב כחדא ומטלטלין זה עם זה בכל הטרקלין בלא עירוב כשיש דיורין בחצר כמו שאין דיורין בחצר ואי בעו ביניהם עירוב כשיש עמהן דיורין בחצר הכי נמי ליבעי כשאין עמהן דיורין דמה ענין דיורין בחצר לגבי הטרקלין ומיהו ה''מ למימר כגון שיש בטרקלין דמתניתין חדרים ועליות גמורין שאין להם פתח בחצר אלא יוצאין דרך טרקלין דמיגו דהני אסרי הנך ה' חבורות נמי אסרי אבל לא משמע ליה לאוקמי מתניתין בהכי ועוד דדילמא בהא הוו מודו ב''ה: במקבלי פרס שנו. ואע''פ דמקום פיתא ולינה בבתיהם אהני מה שאוכלים משל אביהם דאם היה עירוב בא אצלם או שאין עמהם דיורין אין צריכין לערב: מי שיש לו בית שער אינו אוסר עליו. אע''פ שדרין בו כדתנן לקמן בפרק כיצד משתתפין (דף פה:) ואם תאמר אי בבית שער דבית תיפוק ליה משום בית דאסר על בני החצר אע''פ שאין דרין בו מידי דהוה אבית התבן וי''ל כגון שנתן בעל הבית עירובו וקמ''ל דהדר בבית שער לא בעי לערב דלא אסר: הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי
דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג
CC BY-NC
|