|
טקסט הדף מנוקד
פַּת קִיבָּר וְשֵׁכָר חָדָשׁ וְיָרָק לָא קַשְׁיָא הָא בְּתוּמֵי וְכַרָּתֵי הָא בִּשְׁאָר יַרְקֵי כִּדְתַנְיָא שׁוּם יָרָק כְּרֵישִׁין חֲצִי יָרָק נִרְאֶה צְנוֹן נִרְאֶה סַם חַיִּים
וְהָא תַנְיָא נִרְאֶה צְנוֹן נִרְאֶה סַם הַמָּוֶת לָא קַשְׁיָא כָּאן בֶּעָלִין כָּאן בָּאִמָּהוֹת כָּאן בִּימוֹת הַחַמָּה כָּאן בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב כׇּל עִיר שֶׁיֵּשׁ בָּהּ מַעֲלוֹת וּמוֹרָדוֹת אָדָם וּבְהֵמָה שֶׁבָּהּ מֵתִים בַּחֲצִי יְמֵיהֶן מֵתִים סָלְקָא דַּעְתָּךְ אֶלָּא אֵימָא מַזְקִינִים בַּחֲצִי יְמֵיהֶן אָמַר רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ הָנֵי מוּלְיָיתָא דְּבֵי בֵירֵי וּדְבֵי נָרֶשׁ אַזְקְנוּן תָּנוּ רַבָּנַן בָּא לְרַבְּעָהּ מְרַבְּעָהּ בְּרִיבּוּעַ עוֹלָם נוֹתֵן צְפוֹנָהּ לִצְפוֹן עוֹלָם וּדְרוֹמָהּ לִדְרוֹם עוֹלָם וְסִימָנָיךְ עֲגָלָה בַּצָּפוֹן וְעַקְרָב בַּדָּרוֹם רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר אִם אֵינוֹ יוֹדֵעַ לְרַבְּעָהּ בְּרִיבּוּעַ שֶׁל עוֹלָם מְרַבְּעָהּ כְּמִין הַתְּקוּפָה כֵּיצַד חַמָּה יוֹצְאָה בְּיוֹם אָרוֹךְ וְשׁוֹקַעַת בְּיוֹם אָרוֹךְ זֶה הוּא פְּנֵי צָפוֹן חַמָּה יוֹצְאָה בְּיוֹם קָצָר וְשׁוֹקַעַת בְּיוֹם קָצָר זֶה הוּא פְּנֵי דָרוֹם תְּקוּפַת נִיסָן וּתְקוּפַת תִּשְׁרֵי חַמָּה יוֹצְאָה בַּחֲצִי מִזְרָח וְשׁוֹקַעַת בַּחֲצִי מַעֲרָב שֶׁנֶּאֱמַר הוֹלֵךְ אֶל דָּרוֹם וְסוֹבֵב אֶל צָפוֹן הוֹלֵךְ אֶל דָּרוֹם בַּיּוֹם וְסוֹבֵב אֶל צָפוֹן בַּלַּיְלָה סוֹבֵב סוֹבֵב הוֹלֵךְ הָרוּחַ אֵלּוּ פְּנֵי מִזְרָח וּפְנֵי מַעֲרָב פְּעָמִים מְהַלַּכְתָּן וּפְעָמִים מְסַבַּבְתָּן אָמַר רַב מְשַׁרְשְׁיָא לֵיתַנְהוּ לְהָנֵי כְּלָלֵי דְּתַנְיָא לֹא יָצְאָה חַמָּה מֵעוֹלָם מִקֶּרֶן מִזְרָחִית צְפוֹנִית וְשָׁקְעָה בְּקֶרֶן מַעֲרָבִית צְפוֹנִית וְלֹא יָצְאָה חַמָּה מִקֶּרֶן מִזְרָחִית דְּרוֹמִית וְשָׁקְעָה בְּקֶרֶן מַעֲרָבִית דְּרוֹמִית אָמַר שְׁמוּאֵל אֵין תְּקוּפַת נִיסָן נוֹפֶלֶת אֶלָּא בְּאַרְבָּעָה רִבְעֵי הַיּוֹם אוֹ בִּתְחִלַּת הַיּוֹם אוֹ בִּתְחִלַּת הַלַּיְלָה אוֹ בַּחֲצִי הַיּוֹם אוֹ בַּחֲצִי הַלַּיְלָה וְאֵין תְּקוּפַת תַּמּוּז נוֹפֶלֶת אֶלָּא אוֹ בְּאַחַת וּמֶחֱצָה אוֹ בְּשֶׁבַע וּמֶחֱצָה בֵּין בַּיּוֹם וּבֵין בַּלַּיְלָה וְאֵין תְּקוּפַת תִּשְׁרֵי נוֹפֶלֶת אֶלָּא אוֹ בְּשָׁלֹשׁ שָׁעוֹת אוֹ בְּתֵשַׁע שָׁעוֹת בֵּין בַּיּוֹם וּבֵין בַּלַּיְלָה וְאֵין תְּקוּפַת טֵבֵת נוֹפֶלֶת אֶלָּא אוֹ בְּאַרְבַּע וּמֶחֱצָה אוֹ בְּעֶשֶׂר וּמֶחֱצָה בֵּין בַּיּוֹם וּבֵין בַּלַּיְלָה וְאֵין בֵּין תְּקוּפָה לִתְקוּפָה אֶלָּא תִּשְׁעִים וְאֶחָד יוֹם וְשֶׁבַע שָׁעוֹת וּמֶחֱצָה וְאֵין תְּקוּפָה מוֹשֶׁכֶת מֵחֲבֶרְתָּהּ אֶלָּא חֲצִי שָׁעָה וְאָמַר שְׁמוּאֵל אֵין לְךָ תְּקוּפַת נִיסָן שֶׁנּוֹפֶלֶת בְּצֶדֶק שֶׁאֵינָהּ מְשַׁבֶּרֶת אֶת הָאִילָנוֹת וְאֵין לְךָ תְּקוּפַת טֵבֵת שֶׁנּוֹפֶלֶת בְּצֶדֶק שֶׁאֵינָהּ מְיַיבֶּשֶׁת אֶת הַזְּרָעִים וְהוּא דְּאִיתְיְלִיד לְבָנָה אוֹ בִּלְבָנָה אוֹ בְּצֶדֶק: רש"י
פת קיבר. שנודר' בלע''ז: תומי וכרתי. לא מעלו כך שמעתי. ונראה בעיני תומי וכרתי מעלי והכי תניא (ב''ק דף עב.) חמשה דברים נאמרו בשום משביע משחין ומצהיל הפנים ומרבה את הזרע והורג כינה שבמעים וכרישין נמי תניא בברכות (דף מד:) דיפין לבני מעים: שום ירק. אני שמעתי לגנאי ואני אומר לשבח: עלין. קשין אמהות יפין אמהות שרשין: בימות החמה. יפין שמצננין את הגוף בימות הגשמים קשין: מזקינין. מפני הטורח: בי בירי ובי נרש. ב' עיירות ויש בין זו לזו מעלות ומורדות והן מולייתא: אזקנון. הזקינוני: בריבוע של עולם. כדמפרש ואזיל: נותן צפונה לצפון עולם ודרומה לדרום עולם. ולא באלכסונו של עולם: וסימניך. אם אינך יודע לכוין צפון ודרום: עגלה בצפון ועקרב בדרום. מזלות הן: אם אינו יודע לרבעה בריבוע של עולם. שאינו מכיר במזלות הללו: מרבעה כמין התקופה. לפי הילוך סיבוב החמה ניכר איזו רוח דרומית ואיזו רוח צפונית: חמה יוצאה ביום ארוך. אותו רוח שאתה רואה שחמה יוצאה ביום ארוך של ימי תקופת תמוז יוצאה בצידו האחד ושוקעת באותו רוח עצמו בצידו האחר: זהו פני צפון. לפי שהחמה לעולם ביום ממזרח לדרום מהלכת כדאמר קרא (קהלת א) הולך אל דרום והליכת החמה ביום היא אבל בלילה אינו הולך אלא סובב מחוץ לכיפה וביום הארוך עומדת בקרן מזרחית צפונית ומהלכת מזרח דרום ומערב ושוקעת בקרן צפונית מערבית ובלילה סובבת פני צפון ולמחרת היום נקצר מעט ואינה יוצאה בקרן אלא נמשכת מן הקרן ולמזרח מעט ויוצאה ובערב שוקעת בתוך המערב משוך מן הקרן מעט ובלילה סובבת אותו מעט וכל הצפון ומעט במזרח יותר מליל של אמש וכן בכל יום עד שיוצאה בתקופת תשרי באמצע המזרח ושוקעת באמצע המערב לפיכך היום והלילה שוין ועדיין בכל יום נמשכת לצד דרום ויוצאה ובשקיעתה נמשכת לצד דרום ושוקעת עד שיוצאה ביום בתקופת טבת בקרן מזרחית דרומית ומהלכת דרום לבדו ושוקעת בקרן מערבית דרומית והיינו דקאמר חמה יוצאה ביום קצר ושוקעת ביום קצר זהו פני דרום: פני מזרח ומערב פעמים מהלכתן. ביום בימים הארוכין פעמים מסבבתן בלילה בימי תקופת טבת: ליתנהו להני כללי. דאמרן לעיל חמה יוצאה ביום ארוך כו' או בתחלת היום או בתחלת הלילה כו'. לפי שהמאורות נתלו בתחילת ליל רביעי בשבת ובחדש ניסן וימות החמה שס''ה ימים ושש שעות חשוב אותן כולן בשביעית וישאר בידך יום ורביע נמצאת תקופת ניסן בשנה הבאה בחצי ליל חמישי לשנה השלישית בתחלת יום ו' ובשנה הרביעית בחצי יום שבת וכן לעולם יום ורביע בין תקופת שנה לתקופת שנה הבאה ולעולם הן כלות בא' מן הרביעיות הללו: ואין תקופת תמוז נופלת אלא באחת ומחצה או בשבע ומחצה או ביום או בלילה. שכשתקופת ניסן נופלת בתחילת היום אותה של תמוז בשבעה ומחצה ביום וכשתקופת ניסן בחצי היום של תמוז בא' ומחצה בלילה לפי שז' שעות ומחצה יש בין תקופה לתקופה שבאותו יום שזו נופלת זו נופלת אלא נמשכת להלן משעה שנפלה זו ז' שעות ומחצה שהן ל' שעות לד' התקופות דהיינו יום ורביע ולפי זה החשבון אותה של תשרי נופלת או בג' או בט' אם נפלה תקופת תמוז בא' ומחצה של תשרי נופלת בט' ואם של תמוז בז' ומחצה של תשרי בג' וכן כולם וזהו סימן אזג''י ואט''ד כשתקופת ניסן בא' של תמוז בז' ומחצה ושל תשרי בג' ושל טבת בי' ומחצה ושנה שניה של ניסן בחצי היום דהיינו בו' שעות ושל תמוז בא' ומחצה ושל תשרי בט' ושל טבת בד' ומחצה ביום: ואין בין תקופה לתקופה כו'. כדפרישית חשוב צ''א יום כולן שביעיות תמימות הן וז' שעות ומחצה היא נמשכת אחריהן שימי התקופות כך הם צ''א יום וז' שעות ומחצה הם שהן רביע של שס''ה ורביע: ואין תקופה מושכת מחברתה אלא חצי שעה. סימן לחציו אז''ח גי''ח וא''ח טד''ח שמוש השעות כל''ש צמח''ן הוא סידורן והילוכן תחלת ליל א' בשבת משמש כוכב ואחריו לבנה ואחריו שבתי צדק מאדים חמה נוגה הרי ז' שעות וחוזרים חלילה נמצא שעה ראשונה ליום א' בשבת חמה ואחריו נוגה ועוד כל''ש צמח''ן תמצא סימני שעות ראשונות של ימות השבוע חל''מ כצנ''ש ימים וסימני שעות ראשונות של כל לילי השבוע כצנ''ש חל''מ ור' שבתי דטל''ו הרופא זצ''ל פירשו היטב בספר חכמוני שלו למה נסדרו הכוכבים בענין זה וכיון דאין בין תקופה לתקופה אלא ז' שעות ומחצה נמצא שאם נפלה תקופת ניסן בתחלת כוכב תקופת תמוז יפול בחצי כוכב תשרי בראש לבנה טבת בחצי לבנה וכן כולם כשתוציא ז' שעות ומחצה אחר נפילתה של זו תגיע לאותה שעה עצמה אלא שנמשכת חצי שעה לאחריה: והני מילי דאתיליד. מולד לבנה של ניסן או של טבת בשעת לבנה או בשעת צדק:
תוספות
כאן בעלין כאן באמהות כאן בימות החמה כאן בימות הגשמים. פ''ה דעלין קשין ואמהות יפין אמהות שרשין בימות החמה יפין שמצננין הגוף בימות הגשמים קשין משמע לפירושו דעלין לעולם קשין ואפי' אמהות אינן יפין אלא בימות החמה ותימה דבפרק קמא דע''ז (דף יא.) אמר גבי אנטונינוס ורבי שלא פסקו מעל שלחנם לא צנון ולא חזרת לא בימות החמה ולא בימות הגשמים ונראה לפרש דכאן בימות החמה וכאן בימות הגשמים כלומר עלין ואמהות חד מעלי בימות החמה וחד מעלי בימות הגשמים ואית ספרים דגרסי ואיבעית אימא הא והא בעלין אבל באמהות לעולם מעלו: ואין בין תקופה לתקופה אלא צ''א יום ושבע שעות ומחצה. וקשה לר''י דאם יש לעולם בין ביום קצר ובין ביום ארוך י''ב שעות ביום וי''ב שעות בלילה אם כן אין התקופות שוות ולעולם האחת ארוכה מהאחרת שאם תפול תקופת ניסן בתחלת ליל ד' תפול תקופת תמוז בז' שעות ומחצה בלילה ותקופת תשרי בג' שעות ביום הרי במקום ז' שעות ומחצה הקטנות שבליל תמוז שלא נפלה תקופת תמוז בתחלת לילה אנו משלימין לה צ''א יום וז' שעות ומחצה בלילי תשרי שהן בינוניות וגם בז' ומחצה שבסוף תקופת ניסן העודפות על צ''א היו קצרות ובתקופת תמוז היו בינוניות ואם נאמר שהשעות לעולם שוות וביום ארוך ובלילה ארוך י''ח שעות ובלילה קצר ו' או להפך לא משכחת הא דאמרת אין תקופת ניסן נופלת אלא כו' אין תקופת תמוז נופלת אלא כו' [וכן שארי התקופות כולן] וגם לא משכחת הא דאמרינן בפרק מפנין בסופו (שבת דף קכט:) דבתלתא בשבתא ובמעלי שבתא קאי מאדים בזוגי ובשאר יומי לא קאי ולפי זה משכחת לה נמי דבשאר יומי קאי ובהאי לא קאי:
הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי
דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג
CC BY-NC
|