סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

מַאי שְׁנָא מֵהָא דְּתַנְיָא שְׁתֵּי נָשִׁים שֶׁנִּתְעַסְּקוּ בְּצִפּוֹר אֶחָד וְאֵין בּוֹ אֶלָּא כְּסֶלַע דָּם וְנִמְצָא כְּסֶלַע עַל זוֹ וּכְסֶלַע עַל זוֹ שְׁתֵּיהֶן טְמֵאוֹת שָׁאנֵי הָתָם דְּאִיכָּא סֶלַע יַתִּירָא
תָּנוּ רַבָּנַן לָבְשָׁה שְׁלֹשָׁה חֲלוּקוֹת הַבְּדוּקִין לָהּ אִם יְכוֹלָה לִתְלוֹת תּוֹלָה וַאֲפִילּוּ בַּתַּחְתּוֹן אֵין יְכוֹלָה לִתְלוֹת אֵינָהּ תּוֹלָה וַאֲפִילּוּ בָּעֶלְיוֹן
כֵּיצַד עָבְרָה בְּשׁוּק שֶׁל טַבָּחִים תּוֹלָה אֲפִילּוּ בַּתַּחְתּוֹן לֹא עָבְרָה בְּשׁוּק שֶׁל טַבָּחִים אַף בָּעֶלְיוֹן אֵינָהּ תּוֹלָה
מַתְנִי' וְתוֹלָה בְּכׇל דָּבָר שֶׁהִיא יְכוֹלָה לִתְלוֹת שָׁחֲטָה בְּהֵמָה חַיָּה וָעוֹף נִתְעַסְּקָה בִּכְתָמִים אוֹ שֶׁיָּשְׁבָה בְּצַד הָעֲסוּקִין בָּהֶן הָרְגָה מַאֲכוֹלֶת הֲרֵי זוֹ תּוֹלָה בָּהּ
עַד כַּמָּה תּוֹלָה רַבִּי חֲנִינָא בֶּן אַנְטִיגְנוֹס אוֹמֵר עַד כִּגְרִיס שֶׁל פּוֹל וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הָרְגָה וְתוֹלָה בִּבְנָהּ אוֹ בְּבַעְלָהּ אִם יֵשׁ בָּהּ מַכָּה וְהִיא יְכוֹלָה לְהִגָּלֵעַ וּלְהוֹצִיא דָּם הֲרֵי זוֹ תּוֹלָה
מַעֲשֶׂה בְּאִשָּׁה אַחַת שֶׁבָּאת לִפְנֵי רַבִּי עֲקִיבָא אָמְרָה לוֹ רָאִיתִי כֶּתֶם אָמַר לָהּ שֶׁמָּא מַכָּה הָיְתָה בִּיךְ אָמְרָה לוֹ הֵן וְחָיְתָה אָמַר לָהּ שֶׁמָּא יְכוֹלָה לְהִגָּלֵעַ וּלְהוֹצִיא דָּם אָמְרָה לוֹ הֵן וְטִהֲרָהּ רַבִּי עֲקִיבָא
רָאָה תַּלְמִידָיו מִסְתַּכְּלִין זֶה בָּזֶה אָמַר לָהֶם מָה הַדָּבָר קָשֶׁה בְּעֵינֵיכֶם שֶׁלֹּא אָמְרוּ חֲכָמִים הַדָּבָר לְהַחְמִיר אֶלָּא לְהָקֵל שֶׁנֶּאֱמַר וְאִשָּׁה כִּי תִהְיֶה זָבָה דָּם יִהְיֶה זֹבָהּ בִּבְשָׂרָהּ דָּם וְלֹא כֶּתֶם
עֵד שֶׁהוּא נָתוּן תַּחַת הַכַּר וְנִמְצָא עָלָיו דָּם עָגוֹל טָהוֹר מָשׁוּךְ טָמֵא דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּרַבִּי צָדוֹק
גְּמָ' תְּנֵינָא לְהָא דְּתָנוּ רַבָּנַן מַעֲשֶׂה וְתָלָה רַבִּי מֵאִיר בְּקִילוֹר וְרַבִּי תָּלָה בִּשְׂרַף שִׁקְמָה
אוֹ שֶׁיָּשְׁבָה יָשְׁבָה אִין לֹא יָשְׁבָה לָא
תְּנֵינָא לְהָא דְּתָנוּ רַבָּנַן עָבְרָה בְּשׁוּק שֶׁל טַבָּחִים סָפֵק נִיתַּז עָלֶיהָ סָפֵק לֹא נִיתַּז עָלֶיהָ תּוֹלָה סָפֵק עָבְרָה סָפֵק לֹא עָבְרָה טְמֵאָה
הָרְגָה מַאֲכוֹלֶת הָרְגָה אִין לֹא הָרְגָה לָא מַתְנִיתִין מַנִּי רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל הִיא דְּתַנְיָא הָרְגָה תּוֹלָה לֹא הָרְגָה אֵינָהּ תּוֹלָה דִּבְרֵי רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל וַחֲכָמִים אוֹמְרִים בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ תּוֹלָה
אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל לִדְבָרַי אֵין קֵץ וּלְדִבְרֵי חֲבֵרַי אֵין סוֹף
לִדְבָרַי אֵין קֵץ שֶׁאֵין לְךָ אִשָּׁה שֶׁטְּהוֹרָה לְבַעְלָהּ שֶׁאֵין לְךָ כׇּל מִטָּה וּמִטָּה שֶׁאֵין בָּהּ כַּמָּה טִיפֵּי דַּם מַאֲכוֹלֶת
לְדִבְרֵי חֲבֵרַי אֵין סוֹף שֶׁאֵין לְךָ אִשָּׁה שֶׁאֵינָהּ טְהוֹרָה לְבַעְלָהּ שֶׁאֵין לְךָ כׇּל סָדִין וְסָדִין שֶׁאֵין בּוֹ כַּמָּה טִיפֵּי דָּם
אֲבָל נִרְאִין דִּבְרֵי רַבִּי חֲנִינָא בֶּן אַנְטִיגְנוֹס מִדְּבָרַי וּמִדִּבְרֵיהֶם שֶׁהָיָה אוֹמֵר עַד כַּמָּה הִיא תּוֹלָה עַד כִּגְרִיס שֶׁל פּוֹל וְלִדְבָרָיו אָנוּ מוֹדִים וּלְרַבָּנַן דְּאָמְרִי תּוֹלָה עַד כַּמָּה אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק תּוֹלָה בְּפִשְׁפֵּשׁ וְעַד כְּתוֹרְמוֹס
תָּנוּ רַבָּנַן פִּשְׁפֵּשׁ זֶה אׇרְכּוֹ כְּרׇחְבּוֹ וְטַעְמוֹ כְּרֵיחוֹ בְּרִית כְּרוּתָה לוֹ שֶׁכׇּל הַמּוֹלְלוֹ מֵרִיחַ בּוֹ אׇרְכּוֹ כְּרׇחְבּוֹ לְעִנְיַן כְּתָמִים
טַעְמוֹ כְּרֵיחוֹ לְעִנְיַן תְּרוּמָה דִּתְנַן אוֹ שֶׁטָּעַם טַעַם פִּשְׁפֵּשׁ בְּפִיו הֲרֵי זֶה יִפְלוֹט מְנָא יָדַע טַעְמוֹ כְּרֵיחוֹ וְאַכַּתִּי מְנָא יָדַע בְּרִית כְּרוּתָה לוֹ שֶׁכׇּל הַמּוֹלְלוֹ מֵרִיחַ בּוֹ
אָמַר רַב אָשֵׁי עִיר שֶׁיֵּשׁ בָּהּ חֲזִירִים אֵין חוֹשְׁשִׁין לִכְתָמִים אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק וְהָא דְּרוֹקֶרֶת כְּעִיר שֶׁיֵּשׁ בָּהּ חֲזִירִים דָּמְיָא
עַד כַּמָּה הִיא תּוֹלָה וְכוּ' אָמַר רַב הוּנָא כִּגְרִיס אֵינָהּ תּוֹלָה פָּחוֹת מִכִּגְרִיס תּוֹלָה וְרַב חִסְדָּא אָמַר כִּגְרִיס תּוֹלָה יָתֵר מִכִּגְרִיס אֵינָהּ תּוֹלָה
לֵימָא בְּעַד וְעַד בִּכְלָל קָא מִיפַּלְגִי דְּרַב הוּנָא סָבַר עַד וְלֹא עַד בִּכְלָל וְרַב חִסְדָּא סָבַר עַד וְעַד בִּכְלָל
אָמַר לְךָ רַב הוּנָא אִיכָּא עַד וְעַד בִּכְלָל וְאִיכָּא עַד וְלֹא עַד בִּכְלָל וְהָכָא לְחוּמְרָא וְהָכָא לְחוּמְרָא
וְרַב חִסְדָּא אָמַר לָךְ בְּעָלְמָא אֵימָא לָךְ לְחוּמְרָא אָמְרִינַן לְקוּלָּא לָא אָמְרִינַן וְהָכָא כִּדְרַבִּי אֲבָהוּ דְּאָמַר רַבִּי אֲבָהוּ כׇּל שִׁעוּרֵי חֲכָמִים לְהַחְמִיר חוּץ מִכִּגְרִיס שֶׁל כְּתָמִים לְהָקֵל
אִיכָּא דְאָמְרִי לַהּ לְהָא שְׁמַעְתָּא בְּאַפֵּי נַפְשַׁהּ רַב הוּנָא אָמַר כִּגְרִיס כְּיָתֵר מִכִּגְרִיס וְרַב חִסְדָּא אָמַר כִּגְרִיס כְּפָחוֹת מִכִּגְרִיס וְקָמִיפַּלְגִי בְּעַד וְעַד דְּהָכָא כִּדְאָמְרִינַן מֵיתִיבִי

רש"י

שתיהן טמאות. ולא תלינן אחד מן הכתמים בצפור ואע''ג דאיכא למתלי וה''נ אע''ג דבדקה לימא שתיהן טמאות דאימור לאו יפה בדקה: סלע יתירה. ומאי חזית דתלית ליה לסלע יתירה דטמאה בהך תלייה בהך הלכך שתיהן טמאות אבל הכא טומאה תלויה בהך דלא בדקה: שלשה חלוקות. זה על גב זה: יכולה לתלות. כדמפרש עברה בשוק של טבחים: מתני' עד כמה היא תולה. בדם מאכולת: כגריס. אבל טפי מהכי אין דם מאכולת כל כך גדול ובהכי מיהא תלייה: ואע''פ שלא הרגה. ורבי חנינא פליג אדרבנן דקאמרי הרגה אין לא הרגה לא: ותולה בבנה ובבעלה. אם יש בהם מכה: ואם יש בה מכה. יבשה וראויה להגלע כלומר להתלחלח ולהוציא דם תולה: גמ' קילור. אפלשטור''א אדום: לא ישבה לא. ולא אמרינן דלמא ישבה ולאו אדעתה: לדברי אין קץ. שאיני נותן שיעור ואם לא הרגה אפילו כחרדל טמאה ולדברי חברי אין סוף שהם מקילים יותר מדאי דאפילו לא הרגה תולה ואין נותנין שיעור אלא אפילו כסלע תולה או יותר: עד כגריס. ואפילו לא הרגה ויתר מכגריס לא ואפילו הרגה ולדבריו יש לטמא כגריס ועוד ולטהר פחות מכגריס: עד כמה. כלומר וכי אפשר לתלות כתם גדול במאכולת: אמר ר''נ תולה בפשפש עד כתורמוס. כתם רחב כתורמוס יכולה לתלות ולא במאכולת אלא בפשפש שמא פשפש הרגה שכתמו גדול פשפש פונייש''א בלע''ז: ברית כרותה לו. כלומר ריחו נודף ומבאיש וכל המוללו על כרחו מריח ריחו: לענין כתמים. דאי הוה כתם ארכו כרחבו אפילו יותר מכגריס תלינן בפשפש: או שטעם טעם פשפש. באוכל תרומה מיירי וכ''ש חולין דהא שרץ הוא אלא האי דנקט תרומה משום דפליגי לעיל מיניה אמרו לו נטמאת ונטמאת התרומה ר''א אומר יבלע ר' יהושע אומר יפלוט אבל אומר לו טמא היית וטמאה היתה התרומה או שנודע שהוא טבל או שטעם טעם פשפש לתוך פיו ה''ז יפלוט הואיל ועד שלא נתנה לתוך פיו אירע בה פסול זה לא חיישינן להפסד תרומה: מנא ידע. טעם פשפש: ואכתי מנא ידע. והלא לא הריח בו: חזירים. אוכלים שקצים ורמשים ומתיזים דם: דדוקרת. טבחים הרבה ואשפות ושקצים מצויין בה: והכא לחומרא. הילכך עד ולא עד בכלל דאי עד ועד בכלל הוה ליה קולא דקתני עד כגריס תולה וקיימא לן באלו טריפות (חולין נה.) דבכל עד אזלינן לחומרא אי עד ועד חומרא הוא אזלינן בתריה ואי עד ולא עד חומרא הוא אזלינן בתריה: אמרי לה באנפי נפשה. ולאו אמתני': ה''ג וקמיפלגי בעד ועד דהכא כדאמר רב הונא לחומרא כדאמרינן בכל דוכתי הלכך עד ולא עד בכלל ולרב חסדא כרבי אבהו:

תוספות

מאי שנא מהא דתניא ב' נשים כו'. תימה מה דומה להך. דלעיל דהכא אין לתלות בזו יותר מבזו אבל לעיל אין לתלות בראשונה הואיל ובדקה ואומר ר''ת דברייתא איירי שנתעסקה בצפור זו אחר זו ואם היתה נשאלת הראשונה היינו מטהרין אותה הואיל ונתעסקה ובשביל חברתה אנו מטמאין הראשונה שהיא טהורה גמורה גם למעלה אע''פ שהראשונה בדוקה נטמאנה הואיל ושניה תולה בה לענין דינא: אין לך כל מטה ומטה. הכא לא נקט סדין וסדין כדבסמוך משום דהכא בעי למימר מטה אפילו של איש שאין בה כמה טיפין של דם מאכולת אם כן ה''נ של אשה יש לנו לתלות במאכולת אבל בסמוך לא איירי אלא בשל אשה להכי נקט סדין: וכדבריו אנו מודים. ומיהו היכא דהרגה הרבה מאכולת או פשפש תולה כפי מה שהרגה מידי דהוה אשוק של טבחים: עיר שיש בה חזירים אין חוששין בכתמים. אומר רשב''ם דאפי' יותר מכגריס ואפי' מן החגור ולמטה ואפילו לא נתעסקה ואין לה מכה שיש לה להגלע ולהוציא דם מיהו אור''י דאין לסמוך על זה עכשיו להקל כשמוצאה כתמים במקום שאין רגילות ליגע בהן חזירים וכן מנהג דלא תלינן ומיהו במקום שיש רגלים לדבר שיש לתלות בחזירים וכיוצא בהן תלינן כדקאמר הש''ס:

הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר