סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

שֶׁהוּא עוֹשֶׂה מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב
אֵימַת אִילֵּימָא בִּרְאִיָּיה שְׁנִיָּה הֵיכָא הֲוָה בִּכְלַל בַּעַל קֶרִי אֶלָּא פְּשִׁיטָא בִּרְאִיָּיה רִאשׁוֹנָה וְקָתָנֵי לְהָקֵל עָלָיו שֶׁאֵינוֹ מְטַמֵּא בְּאוֹנֶס
וְתִסְבְּרָא לְהַחְמִיר עָלָיו שֶׁהוּא עוֹשֶׂה מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב בִּרְאִיָּיה רִאשׁוֹנָה בַּר מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב הוּא
אֶלָּא הָכִי קָאָמַר רַבִּי יִצְחָק אוֹמֵר וַהֲלֹא זָב בִּכְלַל בַּעַל קֶרִי הָיָה בִּרְאִיָּיה רִאשׁוֹנָה וְלָמָּה יָצָא בִּרְאִיָּיה שְׁנִיָּיה לְהָקֵל עָלָיו וּלְהַחְמִיר עָלָיו לְהָקֵל עָלָיו שֶׁאֵינוֹ מְטַמֵּא בְּאוֹנֶס וּלְהַחְמִיר עָלָיו שֶׁהוּא עוֹשֶׂה מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב
אָמַר רַב הוּנָא זוֹב דּוֹמֶה לְמֵי בָצֵק שֶׁל שְׂעוֹרִים זוֹב בָּא מִבְּשַׂר הַמֵּת שִׁכְבַת זֶרַע בָּא מִבְּשַׂר הַחַי זוֹב דֵּיהֶה וְדוֹמֶה לְלוֹבֶן בֵּיצָה הַמּוּזֶרֶת שִׁכְבַת זֶרַע קְשׁוּרָה וְדוֹמָה לְלוֹבֶן בֵּיצָה שֶׁאֵינָהּ מוּזֶרֶת
דַּם הַיּוֹלֶדֶת שֶׁלֹּא טָבְלָה וְכוּ'
תַּנְיָא אָמְרוּ לָהֶן בֵּית הִלֵּל לְבֵית שַׁמַּאי אִי אַתֶּם מוֹדִים בְּנִדָּה שֶׁלֹּא טָבְלָה וְרָאֲתָה דָּם שֶׁהִיא טְמֵאָה אָמְרוּ לָהֶם בֵּית שַׁמַּאי לֹא אִם אֲמַרְתֶּם בְּנִדָּה שֶׁאֲפִילּוּ טָבְלָה וְרָאֲתָה טְמֵאָה תֹּאמְרוּ בְּיוֹלֶדֶת שֶׁאִם טָבְלָה וְרָאֲתָה שֶׁהִיא טְהוֹרָה
אָמְרוּ לָהֶם יוֹלֶדֶת בְּזוֹב תּוֹכִיחַ שֶׁאִם טָבְלָה וְרָאֲתָה לְאַחַר יְמֵי סְפִירָה טְהוֹרָה לֹא טָבְלָה וְרָאֲתָה טְמֵאָה
אָמְרוּ לָהֶם הוּא הַדִּין וְהִיא הַתְּשׁוּבָה
לְמֵימְרָא דִּפְלִיגִי וְהָתְנַן וּמוֹדִים בְּיוֹלֶדֶת בְּזוֹב שֶׁהִיא מְטַמְּאָה לַח וְיָבֵשׁ
לָא קַשְׁיָא כָּאן שֶׁסָּפְרָה כָּאן שֶׁלֹּא סָפְרָה
וְהָתַנְיָא יוֹלֶדֶת בְּזוֹב שֶׁסָּפְרָה וְלֹא טָבְלָה וְרָאֲתָה הָלְכוּ בֵּית שַׁמַּאי לְשִׁיטָתָן וּבֵית הִלֵּל לְשִׁיטָתָן
אִיתְּמַר רַב אָמַר מַעְיָן אֶחָד הוּא הַתּוֹרָה טִמְּאַתּוּ וְהַתּוֹרָה טִהֲרַתּוּ
וְלֵוִי אָמַר שְׁנֵי מַעְיָנוֹת הֵם נִסְתָּם הַטָּמֵא נִפְתָּח הַטָּהוֹר נִסְתָּם הַטָּהוֹר נִפְתָּח הַטָּמֵא
מַאי בֵּינַיְיהוּ אִיכָּא בֵינַיְיהוּ שׁוֹפַעַת מִתּוֹךְ שִׁבְעָה לְאַחַר שִׁבְעָה וּמִתּוֹךְ אַרְבָּעָה עָשָׂר לְאַחַר אַרְבָּעָה עָשָׂר וּמִתּוֹךְ אַרְבָּעִים לְאַחַר אַרְבָּעִים וּמִתּוֹךְ שְׁמֹנִים לְאַחַר שְׁמֹנִים
לְרַב רֵישָׁא לְקוּלָּא וְסֵיפָא לְחוּמְרָא
לְלֵוִי רֵישָׁא לְחוּמְרָא וְסֵיפָא לְקוּלָּא
מֵיתִיבִי דַּם הַיּוֹלֶדֶת שֶׁלֹּא טָבְלָה בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים כְּרוּקָּהּ וּכְמֵימֵי רַגְלֶיהָ וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים מְטַמֵּא לַח וְיָבֵשׁ
קָא סָלְקָא דַעְתָּךְ דְּפָסְקָה בִּשְׁלָמָא לְרַב דְּאָמַר מַעְיָן אֶחָד הוּא מִשּׁוּם הָכִי מְטַמֵּא לַח וְיָבֵשׁ אֶלָּא לְלֵוִי דְּאָמַר שְׁנֵי מַעְיָנוֹת הֵן אַמַּאי מְטַמֵּא לַח וְיָבֵשׁ
אָמַר לָךְ לֵוִי הָכָא בְמַאי עָסְקִינַן בְּשׁוֹפַעַת אִי בְּשׁוֹפַעַת מַאי טַעְמָא דְּבֵית שַׁמַּאי קָסָבְרִי בֵּית שַׁמַּאי מַעְיָן אֶחָד הוּא
בִּשְׁלָמָא לְלֵוִי הַיְינוּ דְּאִיכָּא בֵּין בֵּית שַׁמַּאי וּבֵית הִלֵּל אֶלָּא לְרַב מַאי בֵּינַיְיהוּ
אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ יוֹמֵי וּטְבִילָה דְּבֵית שַׁמַּאי סָבְרִי בְּיוֹמֵי תְּלָה רַחֲמָנָא וּבֵית הִלֵּל סָבְרִי בְּיוֹמֵי וּטְבִילָה
תָּא שְׁמַע וּמוֹדִים בְּיוֹלֶדֶת בְּזוֹב שֶׁהִיא מְטַמְּאָה לַח וְיָבֵשׁ סָלְקָא דַעְתָּךְ הָכָא נָמֵי דְּפָסְקָה
בִּשְׁלָמָא לְרַב דְּאָמַר מַעְיָן אֶחָד הוּא מִשּׁוּם הָכִי מְטַמֵּא לַח וְיָבֵשׁ אֶלָּא לְלֵוִי דְּאָמַר שְׁנֵי מַעְיָנוֹת הֵן אַמַּאי מְטַמֵּא לַח וְיָבֵשׁ
אָמַר לָךְ הָכָא נָמֵי בְּשׁוֹפַעַת אִי בְּשׁוֹפַעַת לְמַאי אִיצְטְרִיךְ
לְבֵית שַׁמַּאי אִיצְטְרִיךְ אַף עַל גַּב דְּקָאָמְרִי בֵּית שַׁמַּאי מַעְיָן אֶחָד הוּא וּבְיוֹמֵי תְּלָה רַחֲמָנָא הָנֵי מִילֵּי בְּיוֹלֶדֶת גְּרֵידְתָּא דִּשְׁלִימוּ לְהוּ יוֹמֵי אֲבָל יוֹלֶדֶת בְּזוֹב דְּבָעֵי סְפִירָה לָא
תָּא שְׁמַע דְּוֹתָהּ תִּטְמָא לְרַבּוֹת אֶת בּוֹעֲלָהּ
דְּוֹתָהּ תִּטְמָא לְרַבּוֹת הַלֵּילוֹת דְּוֹתָהּ תִּטְמָא לְרַבּוֹת הַיּוֹלֶדֶת בְּזוֹב שֶׁצְּרִיכָה שֶׁתֵּשֵׁב שִׁבְעָה יָמִים נְקִיִּים בִּשְׁלָמָא לְרַב דְּאָמַר מַעְיָן אֶחָד הוּא מִשּׁוּם הָכִי בָּעֲיָא שִׁבְעָה יָמִים נְקִיִּים

רש"י

שהוא עושה משכב ומושב. אב הטומאה מה שאין כן בקרי: אלא פשיטא בראייה ראשונה. דהוי בכלל קרי כדאקשינן לעיל הזב ואשר תצא ממנו וכו': דיהה. כלומר מתמקמק ונפרד ואינו קשור: מוזרת. שאינה משרצת אפרוח תחת תרנגולת: יולדת בזוב תוכיח שאם טבלה. לאחר שמנתה ז' נקיים לבד ימי טומאת לידה: וראתה טהורה היא. דדם טהור הוא וכי לא טבלה וראתה טמא: אמרו להם בית שמאי הוא הדין כו'. כלומר כי היכי דאמרינן ביולדת גמורה גרידא שלא טבלה וראתה טהורה כך יולדת בזוב שעברו עליה ימי לידה ושבעה נקיים ולא טבלה וראתה טהורה: כאן שספרה. בראיותה בספרה ז' נקיים מתניתין דמודו בית שמאי כשעברו ימי לידה ועדיין לא ספרה אחריהם שבעה נקיים והכי קאמר אף על גב דאמרי בית שמאי ביולדת גרידתא כרוקה וכמימי רגליה מודים ביולדת בזוב שלא ספרה דכל זמן שלא ספרה זבה היא ואם ראתה לא הוי כרוקה וכמימי רגליה דאילו רוק מטמא לח ולא יבש כדאמר בדם הנדה (לקמן נז.) וכי ירוק כעין רקיקה דהיינו לח אבל דמה מטמא לח ויבש כשאר דם הנדה כדילפינן בדם הנדה (שם דף נד:): והתניא. בניחותא: בית שמאי לשיטתן. כי היכי דמטהרי ביולדת גרידתא מטהרי בהך דקסברי ביומי תלה רחמנא והא מלו לה כל ימים שלה: ובית הלל לשיטתן. דקסברי ביומי וטבילה תלה רחמנא וכיון דלא טבלה הוי דמה טמא כטומאת לידה דהוי אב הטומאה: מעין אחד הוא. דם הבא בימי לידה ודם הבא בימי טוהר ממעין אחד הן באין: התורה טמאתו. כל שבעה לזכר וי''ד לנקבה: והתורה טהרתו. אחר מכן: נסתם הטמא. לאחר שבועים ונפתח הטהור: נסתם הטהור. לאחר שמנים ונפתח הטמא: לרב רישא. דשופעת מתוך ימי טומאה לימי טהרה לקולא וטהורה ואף על גב דלא פסק דהא התורה טהרתו: וסיפא. דשפעה מתוך מ' לאחר מ' ומתוך פ' לאחר שמנים לחומרא וטמאה לאחר שמנים דהתורה טמאתו: ללוי רישא לחומרא. כיון דלא פסקה לא נסתם מעין טמא: וסיפא לקולא. דכיון דלא פסקה לא נסתם מעין טהור: קס''ד דפסקה יום או שנים. לאחר שבועים ומשום הכי מטמא לח ויבש דממעין טמא בא והתורה לא טהרתו לב''ה אלא ביומי וטבילה: אלא ללוי. הא ממעין טהור אתא דכי פסקה נסתם הטמא: בשופעת. מתוך ימי טומאה לימי טהרה ולא פסקה: בשלמא ללוי. דאמר לב''ה ב' מעינות הן: היינו דאיכא בין בית שמאי ובית הלל. דלבית הלל שני מעינות הן וכיון דלא פסק טמאה דלא נסתם הטמא ולבית שמאי מעין אחד הוא והתורה טהרתו אחר שבועים: אלא לרב. דאמר מעין אחד הוא אי בית הלל קיימי כוותיה: מאי איכא כו'. כלומר במאי קמיפלגי ומאי טעמא דבית הלל דמטמאין: ביומי וטבילה. לא שנא שופעת לא שנא פוסקת כל זמן שלא טבלה הוי דמה טמא בימי לידתה: ומודים ביולדת בזוב שמטמאה. ואוקימנא כשעברו ימי לידתה ולא ספרה אחריהן ז' נקיים וקס''ד הכא נמי דפסקה אחר שבועים ומשום הכי מטמא דממעיין טמא אתו והתורה לא טהרתו עד שתשב ז' נקיים כדין זבה: אמאי מטמאה. דהא ממקום טהור הוא בא והרי הוא כדם מגפתה וכרוקה שמטמא לח משום מעין הזב ולא יבש: לב''ש אצטריך. דקאמר מעין אחד הוא ומטהרי לה ביולדת גרידתא אחר ימי לידתה מיד דביומי תלא רחמנא אצטריך ביולדת בזוב לאשמועינן דמטמאה: דהני מילי. דהוי דם טוהר לאחר ימי לידה ביולדת גרידתא אבל ביולדת בזוב דבעיא ספורים כל זמן שלא ספרה הוי דמה כדם זיבה דהא מחד מעין אתי ותורה לא טהרתו עד שתספור כדכתיב ואחר תטהר אחר אחר לכולן: דותה תטמא. קרא יתירא הוא דה''ל למכתב וטמאה ז' ימים כימי נדה ולשתוק: לרבות שמטמאה את בועלה כנדה. ולרבות את הלילות כימים דלא תימא ימים כתיב: משום הכי בעיא. הפסקה שבעה נקיים דממעין דמים טמאים אתי והתורה לא טהרתו עד שתספור שבעה נקיים כדכתיב דותה תטמא:

תוספות

אי אתם מודים בנדה. תימה מאי קסברי בית הלל דקמייתי מנדה דפשיטא כדמהדר להו בית שמאי וי''ל דמייתי משום דאיתקש לידה לנדה דכתיב כימי נדת דותה וכתיב וטמאה שבועים כנדתה: איכא בינייהו שופעת מתוך שבעה כו'. איכא בינייהו טובא כל הני דפריך בסמוך אלא דפשוט יותר נקט: בשופעת. והשתא אפי' בטבלה יטמאו בית הלל לח ויבש ומתניתין דנקט ולא טבלה משום בית שמאי וא''ת דבעדיות קתני הך דיולדת גבי קולי בית שמאי וחומרי בית הלל הלא בשופעת מתוך מ' (למה) הוו בית הלל לקולא וי''ל דכי אתשיל בתחלת לידה אתשיל: אי בשופעת למאי איצטריך. וא''ת מכל מקום משום בית שמאי איצטריך כדמשני ומאי סלקא דעתיה דמקשה דהא לרב נמי לא אצטריך סיפא אלא לאשמועינן דמודו בית שמאי דמטמא לח ויבש משום דלא ספרה ויש לומר דלרב איצטריך לאשמועינן דמודו בית שמאי ביולדת בזוב משום דמעיין אחד הוא דאי מרישא הוה אמינא דטעמייהו משום דקסברי ב' מעיינות הן ואפילו ביולדת בזוב מטהרין ובית הלל סברי דמעיין אחד הוא לכך אצטריך סיפא אלא ללוי דמוקי רישא בשופעת וסברי ב''ש מעיין אחד הוא סיפא מאי קא משמע לן:
הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר