סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

קוֹשִׁי סָמוּךְ לַלֵּידָה רַחֲמָנָא טַהֲרֵיהּ אָמַר רַב פַּפֵּי הַנַּח מֵעֵת לְעֵת דְּרַבָּנַן
רַב פָּפָּא אָמַר מִידִּי הוּא טַעְמָא אֶלָּא מִשּׁוּם דְּרֹאשָׁהּ כָּבֵד עָלֶיהָ וְאֵבָרֶיהָ כְּבֵדִין עָלֶיהָ הָכָא נָמֵי רֹאשָׁהּ וְאֵבָרֶיהָ כְּבֵדִין עָלֶיהָ
בְּעָא מִינֵּיהּ רַבִּי יִרְמְיָה מֵרַבִּי זֵירָא רָאֲתָה וְאַחַר כָּךְ הוּכַּר עוּבָּרָהּ מַהוּ כֵּיוָן דִּבְעִידָּנָא דַּחֲזַאי לֹא הוּכַּר עוּבָּרָהּ מְטַמְּיָא אוֹ דִלְמָא כֵּיוָן דִּסְמִוךְ לַהּ חֲזַאי לָא מְטַמְּיָא
אֲמַר לֵיהּ מִידִּי הוּא טַעְמָא אֶלָּא מִשּׁוּם דְּרֹאשָׁהּ כָּבֵד עָלֶיהָ וְאֵבָרֶיהָ כְּבֵדִין עָלֶיהָ בְּעִידָּנָא דַּחֲזַאי אֵין רֹאשָׁהּ כָּבֵד עָלֶיהָ וְאֵין אֵבָרֶיהָ כְּבֵדִין עָלֶיהָ
בְּעָא מִינֵּיהּ הָהוּא סָבָא מֵרַבִּי יוֹחָנָן הִגִּיעַ עֵת וִסְתָּהּ בִּימֵי עִבּוּרָהּ וְלֹא בָּדְקָה מַהוּ קָא מִיבַּעְיָא לִי אַלִּיבָּא דְּמַאן דְּאָמַר וְסָתוֹת דְּאוֹרָיְיתָא מַאי כֵּיוָן דִּוְסָתוֹת דְּאוֹרָיְיתָא בָּעֲיָא בְּדִיקָה אוֹ דִלְמָא כֵּיוָן דְּדָמֶיהָ מְסוּלָּקִין לָא בָּעֲיָא בְּדִיקָה
אֲמַר לֵיהּ תְּנֵיתוּהָ רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר אִם הָיְתָה בְּמַחֲבֵא וְהִגִּיעַ שְׁעַת וִסְתָּהּ וְלֹא בָּדְקָה טְהוֹרָה שֶׁחֲרָדָה מְסַלֶּקֶת אֶת הַדָּמִים טַעְמָא דְּאִיכָּא חֲרָדָה הָא לֵיכָּא חֲרָדָה וְהִגִּיעַ וִסְתָּהּ וְלֹא בָּדְקָה טְמֵאָה
אַלְמָא וְסָתוֹת דְּאוֹרָיְיתָא וְכֵיוָן דְּאִיכָּא חֲרָדָה דָּמֶיהָ מְסוּלָּקִין וְלָא בָּעֲיָא בְּדִיקָה הָכָא נָמֵי דָּמֶיהָ מְסוּלָּקִין וְלָא בָּעֲיָא בְּדִיקָה
מְנִיקָה עַד שֶׁתִּגְמוֹל וְכוּ' תָּנוּ רַבָּנַן מְנִיקָה שֶׁמֵּת בְּנָהּ בְּתוֹךְ עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע חֹדֶשׁ הֲרֵי הִיא כְּכׇל הַנָּשִׁים וּמְטַמְּאָה מֵעֵת לְעֵת וּמִפְּקִידָה לִפְקִידָה לְפִיכָךְ אִם הָיְתָה מְנִיקָתוֹ וְהוֹלֶכֶת אַרְבַּע אוֹ חָמֵשׁ שָׁנִים דַּיָּהּ שְׁעָתָהּ דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר
רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי יוֹסֵי וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים דַּיָּין שְׁעָתָן כׇּל עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע חֹדֶשׁ לְפִיכָךְ אִם הָיְתָה מְנִיקָתוֹ אַרְבַּע וְחָמֵשׁ שָׁנִים מְטַמְּאָה מֵעֵת לְעֵת וּמִפְּקִידָה לִפְקִידָה
כְּשֶׁתִּמָּצֵא לוֹמַר לְדִבְרֵי רַבִּי מֵאִיר דָּם נֶעְכָּר וְנַעֲשָׂה חָלָב לְדִבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי וְרַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אֵבָרֶיהָ מִתְפָּרְקִין וְאֵין נַפְשָׁהּ חוֹזֶרֶת עַד עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע חֹדֶשׁ
לְפִיכָךְ דְּרַבִּי מֵאִיר לְמָה לִי מִשּׁוּם לְפִיכָךְ דְּרַבִּי יוֹסֵי
וּלְפִיכָךְ דְּרַבִּי יוֹסֵי לְמָה לִי מַהוּ דְּתֵימָא רַבִּי יוֹסֵי תַּרְתֵּי אִית לֵיהּ קָא מַשְׁמַע לַן
תַּנְיָא נָמֵי הָכִי דָּם נֶעְכָּר וְנַעֲשָׂה חָלָב דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר אֵבָרֶיהָ מִתְפָּרְקִין וְאֵין נַפְשָׁהּ חוֹזֶרֶת עָלֶיהָ עַד עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע חֹדֶשׁ אָמַר רַבִּי אִלְעַאי מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי מֵאִיר דִּכְתִיב מִי יִתֵּן טָהוֹר מִטָּמֵא לֹא אֶחָד
וְרַבָּנַן אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן זוֹ שִׁכְבַת זֶרַע שֶׁהוּא טָמֵא וְאָדָם הַנּוֹצֵר מִמֶּנּוּ טָהוֹר
וְרַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר אֵלּוּ מֵי הַנִּדָּה שֶׁהַמַּזֶּה וּמַזִּין עָלָיו טָהוֹר וְנוֹגֵעַ טָמֵא וּמַזֶּה טָהוֹר וְהָכְתִיב וּמַזֵּה מֵי הַנִּדָּה יְכַבֵּס בְּגָדָיו מַאי מַזֶּה נוֹגֵעַ
וְהָכְתִיב מַזֶּה וְהָכְתִיב נוֹגֵעַ וְעוֹד מִזֶּה בָּעֵי כִּבּוּס נוֹגֵעַ לָא בָּעֵי כִּבּוּס אֶלָּא מַאי מַזֶּה נוֹשֵׂא
וְלִיכְתּוֹב נוֹשֵׂא קָא מַשְׁמַע לַן דְּעַד דְּדָרֵי כְּשִׁיעוּר הַזָּאָה הָנִיחָא לְמַאן דְּאָמַר הַזָּאָה צְרִיכָה שִׁיעוּר אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר אֵין צְרִיכָה שִׁיעוּר מַאי אִיכָּא לְמֵימַר
אֲפִילּוּ לְמַאן דְּאָמַר אֵינָהּ צְרִיכָה שִׁיעוּר הָנֵי מִילֵּי אַגַּבָּא דְּגַבְרָא אֲבָל בְּמָנָא בָּעֵינַן שִׁיעוּר כְּדִתְנַן כַּמָּה יִהְיוּ בַּמַּיִם וִיהֵא בָּהֶן כְּדֵי הַזָּאָה כְּדֵי שֶׁיִּטְבּוֹל רָאשֵׁי גִבְעוֹלִין וְיַזֶּה
וְהַיְינוּ דְּאָמַר שְׁלֹמֹה אָמַרְתִּי אֶחְכָּמָה וְהִיא רְחוֹקָה מִמֶּנִּי
אֵיזוֹ הִיא זְקֵנָה כֹּל שֶׁעָבְרוּ עָלֶיהָ שָׁלֹשׁ עוֹנוֹת [סָמוּךְ לְזִקְנָתָהּ] הֵיכִי דָמֵי סָמוּךְ לְזִקְנָתָהּ אָמַר רַב יְהוּדָה כֹּל שֶׁחַבְרוֹתֶיהָ אוֹמְרוֹת עָלֶיהָ זְקֵנָה הִיא וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר

רש"י

קושי סמוך ללידה. שלא שפתה בינתים ודם הקושי מחמת הולד הוא בא: רחמנא טהריה. מזיבה בתוך י''א יום בפרק בנות כותים (לקמן לז:): אמר רב פפי. אין ודאי דלאו לידה היא אבל לענין דיה שעתה חשיב ולד דמעת לעת דרבנן: רב פפא אמר. אף על גב דלאו ולד הוא אפילו הכי דיה שעתה דטעמא דמעוברת דיה שעתה משום דראשה ואבריה כבדין מחמת חולי ולפיכך דמיה מסולקין הלכך בהריון של רוח נמי ראשה ואבריה כבדין: ואח''כ הוכר עוברה. סמוך לראייתה מיד: וסתות דאורייתא. אותה בדיקה שהצריכוה לאשה להבדק בשעת וסתה דבר תורה הוא הלכה למשה מסיני דאורח בזמנו בא ואם בא יום וסתה ולא בדקה מחזקינן לה טמאה לקמן בפרק כל היד (דף טז.) וקא מבעיא לן אם לא בדקה ביום וסתה בימי עיבורה מהו: אם היתה במחבא. מחמת פחד כרכום או ליסטין: ה''ג אלמא וסתות דאורייתא וכיון דאיכא חרדה כו': ה''נ. במעוברת הואיל ודמיה מסולקין טהורה: ומטמאה מעת לעת. שאין הדבר תלוי אלא בהנקת התינוק לפי שהדם נעכר ונעשה חלב וכיון שמת חוזר הדם לקדמותו: לפיכך. כיון דביניקה תליא מילתא אם היתה מניקתו כו': דיה שעתה. אע''פ שמת שאין הטעם תלוי ביניקת הולד אלא מתוך צער לידה אבריה מתפרקין ודמה מסתלק ואינו חוזר עד כ''ד חדש הלכך לא שנא מת לא שנא חי: לפיכך. כיון דלאו בתינוק תליא מילתא אם היתה מניקתו כו' שהרי לסוף כ''ד חדש חוזר הדם: נפשה. דמה: למה לי. כיון דאמר הרי היא ככל הנשים אלמא בתינוק תליא מילתא פשיטא דאם מניקתו לעולם דדיה שעתה: מהו דתימא רבי יוסי תרתי אית ליה. דם נעכר ואבריה מתפרקין והיכא דמת בתוך כ''ד חדש דיה שעתה משום דעדיין לא חזר דמה והיכא דמניקתו חמש שנים נמי דיה שעתה אף על פי שחוזר נפשה לסוף כ''ד חדש הנקת תינוק עוכרת לדם ונעשה חלב: קמ''ל. לפיכך דדוקא קאמר רבי יוסי שאין הטעם תלוי אלא בפירוק אברים בין יונק בין שאינו יונק דיה שעתה כ''ד חדש לא פחות ולא יותר אבל לפיכך דר''מ לא איצטריך דלר''מ אין סילוק דמים תוך כ''ד חדש טפי מלאחר כ''ד חדש דאי יש סילוק אמאי אמרינן דכי מת תוך כ''ד חדש מטמאה מעת לעת וכיון דאין סילוק אין חזרה והלכך כי מניקתו לעולם על כרחך דיה שעתה: מ''ט דר''מ. כלומר מנ''ל לר''מ דדם נעכר ונעשה חלב: טהור מטמא. חלב מדם: לא אחד. בתמיה כלומר יחידו של עולם: ורבנן אמר רבי יוחנן. כלומר ורבנן האי קרא מאי עבדי ליה לכדרבי יוחנן כו': ועוד נוגע לא בעי כבוס. דכתיב ומזה מי הנדה יכבס בגדיו והנוגע במי הנדה יטמא עד הערב: הניחא למאן דאמר כו'. פלוגתא היא במסכת זבחים בפ' כל הזבחים שנתערבו (דף פ.): כדי שיטבול ראשי גבעולין. של אזוב ולא שיספוק בקינוח: אמרתי אחכמה. בטעם זה למה מזה ומזין עליו טהור ונוגע טמא והיא רחוקה ממני:

תוספות

קושי סמוך ללידה רחמנא טהריה. וא''ת דבפרק בנות כותים (לקמן לו:). אמר דמה מחמת עצמה ולא מחמת ולד ופריך ונימא דמה מחמת עצמה ולא מחמת אונס ומשני מטהר אני בולד שכן יש לו טהרה אחרי כן מה שאין כן באונס והשתא והא בלידת רוח אין טהרה ויש לומר דפריך אואי בעית אימא דקאמר התם ולד אין לך אונס גדול מזה: הא ליכא חרדה ולא בדקה טמאה אלמא וסתות דאורייתא. [כי הגיע שעת וסתה] וא''ת ודלמא לעולם וסתות דרבנן ומיירי דהשתא בדקה עצמה ומצאה טמאה וכי איכא חרדה טהורה למפרע ולא מטמאינן אלא משעה שמצאה טמאה ואילך הא ליכא חרדה ובדקה אחרי כן ומצאה טמאה טמאה משעת וסתה דהכי אמרינן פרק כל היד (לקמן דף טו.) למ''ד וסתות דרבנן [בדקה אחרי כן] ומצאה טמאה טמאה טהורה טהורה ולמ''ד וסתות דאורייתא אפילו בדקה ומצאה טהור טמא דאורח בזמנו בא (וי''ל דסמיך ארישא דתנא פ' בנות כותים (לקמן לט.) הגיע שעת וסתה ולא בדקה טמאה אלמא וסתות דאורייתא ומיהו קשה דבפרק כל היד (שם דף טז.) מוכיח מהכא דסבר רבי מאיר וסתות דאורייתא ואיכא מאן דלא מפרש התם רישא כר' מאיר ואם כן דלמא ר''מ פליג ארישא) וי''ל דדייק מדקתני מסלקת הדמים משמע הדמים הידועים בה והמבוררים לבא אלמא וסתות דאורייתא: לפיכך דרבי מאיר למה לי. השתא לא' בעי לשנויי [מהו דתימא] דתרתי בעי רבי מאיר קמ''ל לפיכך דבחד סגי דאין סברא שלא תהא מסולקת בדמים אלא ע''י שני דברים אבל על ר' יוסי ס''ד שתהא מסולקת באחד מב' דברים או בזה או בזה: ונוגע טמא. וא''ת והלא מזין עליו נמי בעי טבילה והערב שמש כמו נוגע וי''ל דמ''מ הוי חדוש שזה בא לו טומאה על ידי הזאה וזה בא לו טהרה ע''י הזאה א''נ בטהור שמזין עליו בחנם קאמר הכא וכרבנן דפ''ק דיומא (דף יד.) דתניא טהור שנפל עליו הזאה טמאתו דברי רבי עקיבא ורבנן אמרי ק''ו על הטמא טהור על הטהור לא כ''ש: מאי מזה נושא. וא''ת ומנ''ל לאפוקי קרא ממשמעותיה וי''ל מדכתיב והזה הטהור על הטמא משמע שהוא טהור לעולם ואע''ג דדרשינן נמי (ביומא דף מג:) הטהור מכלל שהוא טמא לימד על טבול יום שטהור בפרה תרתי ש''מ: [ה''ג א''נ כיון דצורך מצוה הוא נוגע סברא הוא דטהור) (בח' מזין עליו) ע''כ ודוחק] (א''נ): נוגע ונושא דטמא היינו בחנם אבל כדי להזות על הטמא לא: ועוד מזה בעי כבוס. בפ' יוצא דופן (לקמן דף מב:) מפורש מה שמקשים על זה מנבלת בהמה טמאה:
הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר