סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הִיא דְּאָמַר מִתְנַדֵּב אָדָם אָשָׁם תָּלוּי בְּכׇל יוֹם הִילְכָּךְ אָמְרִינַן לֵיהּ אַיְיתִי אָשָׁם תָּלוּי וְאַתְנִי אִי אָכַל רִאשׁוֹן שׁוּמָּן הוּא אָכַל חֵלֶב לֶיהֱוֵי כַּפָּרָה וְאִי לָא לֶיהֱוֵי נְדָבָה
תָּנוּ רַבָּנַן אָכַל סְפֵק חֵלֶב וְנוֹדַע לוֹ סְפֵק חֵלֶב וְנוֹדַע לוֹ רַבִּי אוֹמֵר אוֹמֵר אֲנִי כְּשֵׁם שֶׁמֵּבִיא חַטָּאת עַל כׇּל אַחַת וְאֶחָת כָּךְ מֵבִיא אָשָׁם תָּלוּי עַל כׇּל אַחַת וְאֶחָת
רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים אֵין מֵבִיא אֶלָּא אָשָׁם תָּלוּי אֶחָד שֶׁנֶּאֱמַר עַל שִׁגְגָתוֹ אֲשֶׁר שָׁגָג אֲפִילּוּ עַל שְׁגָגוֹת הַרְבֵּה אֵינוֹ חַיָּיב אֶלָּא אֶחָת
אָמַר רַבִּי זֵירָא כָּאן שָׁנָה רַבִּי יְדִיעוֹת סָפֵק מְחַלְּקוֹת לְחַטָּאוֹת
רָבָא אָמַר אֵין יְדִיעוֹת סָפֵק מְחַלְּקוֹת לְחַטָּאוֹת אֶלָּא הָכִי קָתָנֵי כְּשֵׁם שֶׁאִם הָיְתָה לוֹ יְדִיעָה וַדַּאי מֵבִיא חַטָּאת עַל כׇּל אַחַת וְאַחַת כָּךְ אִם הָיְתָה לוֹ יְדִיעַת סָפֵק מֵבִיא אָשָׁם תָּלוּי עַל כׇּל אַחַת וְאֶחָת
אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי וְאַתְּ לָא תִּסְבְּרָא דִּידִיעוֹת סָפֵק מְחַלְּקוֹת לְחַטָּאוֹת דְּאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ יְדִיעוֹת אֵין מְחַלְּקוֹת לְחַטָּאוֹת וְחַטָּאת אַחַת מֵבִיא אַמַּאי מֵבִיא אָשָׁם תָּלוּי עַל כׇּל אַחַת וְאֶחָת
וְהָתַנְיָא כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר כֹּל שֶׁחֲלוּקִין בְּחַטָּאוֹת חֲלוּקִין בַּאֲשָׁמוֹת
אֲמַר לֵיהּ רָבָא בַּר חָנָן לְאַבָּיֵי וּלְדִידָךְ דְּאָמְרַתְּ יְדִיעוֹת סָפֵק מְחַלְּקוֹת לְחַטָּאוֹת אֶלָּא מֵעַתָּה אָכַל כְּזַיִת חֵלֶב לִפְנֵי יוֹם הַכִּיפּוּרִים וּכְזַיִת חֵלֶב אַחַר יוֹם הַכִּיפּוּרִים וְיוֹם הַכִּפּוּרִים בִּמְקוֹם אָשָׁם תָּלוּי קָאֵי הָכִי נָמֵי דְּמֵבִיא שְׁתֵּי חַטָּאוֹת
הָא בְּהֶעְלֵם (אַחַת) [אֶחָד] אַכְלִינּוּן אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי וּמַאן לֵימָא לַן דְּיוֹם הַכִּיפּוּרִים מְכַפַּר עַל דְּלָא מִתְיְדַע לֵיהּ דִּילְמָא וְהוּא דְּמִתְיְדַע לֵיהּ אֲמַר לֵיהּ רָבָא הוֹדַע וְלֹא הוֹדַע תְּנַן
אִיכָּא דְאָמְרִי אֲמַר לֵיהּ רָבָא בַּר חָנָן לְאַבָּיֵי מָה אִילּוּ אָכַל כְּזַיִת חֵלֶב שַׁחֲרִית בְּיוֹם הַכִּיפּוּרִים וּכְזַיִת חֵלֶב בְּמִנְחָה בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים הָכִי נָמֵי דְּמִיחַיַּיב שְׁתֵּי חַטָּאוֹת
אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי וּמַאן לֵימָא לַן דְּיוֹם הַכִּפּוּרִים כֹּל שַׁעְתָּא מְכַפַּר דִּילְמָא כּוּלֵּיהּ יוֹמָא מֵאוּרְתָּא אֲמַר לֵיהּ רַבָּה בַּר בַּר חַנָּה תְּרָדָא תַּנְיָא הֲרֵי שֶׁבָּא לְיָדוֹ סְפֵק עֲבֵירָה בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים אֲפִילּוּ עִם חֲשֵׁיכָה פָּטוּר שֶׁכׇּל הַיּוֹם מְכַפֵּר
מֵתִיב רַב אִידִי בַּר אָבִין אָכַל וְשָׁתָה בְּהֶעְלֵם (אַחַת) [אֶחָד] אֵינוֹ חַיָּיב אֶלָּא חַטָּאת אַחַת וְהָא בֵּין אֲכִילָה לִשְׁתִיָּיה אִי אֶפְשָׁר דְּלֹא הֲוָה שְׁהוּת בַּיּוֹם דְּמִתְיְידַע לֵיהּ וְכַפַּר לֵיהּ דְּיוֹם הַכִּפּוּרִים בִּמְקוֹם אָשָׁם תָּלוּי קָאֵי וְקָתָנֵי אֵינוֹ חַיָּיב אֶלָּא חַטָּאת אֶחָת
וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ יְדִיעוֹת סָפֵק מְחַלְּקוֹת לְחַטָּאוֹת לִיחַיַּיב שְׁתֵּי חַטָּאוֹת אָמְרִי כִּי אָמַר רַבִּי זֵירָא לְרַבִּי הָא רַבָּנַן הִיא
וְהָא מִדְּסֵיפָא רַבִּי הִיא דְּקָתָנֵי שָׁתָה צִיר אוֹ מוּרְיָיס פָּטוּר הָא חוֹמֶץ חַיָּיב
וּמַנִּי רַבִּי הִיא דְּתַנְיָא חוֹמֶץ אֵין מֵשִׁיב אֶת הַנֶּפֶשׁ רַבִּי אוֹמֵר אוֹמֵר אֲנִי חוֹמֶץ מֵשִׁיב אֶת הַנֶּפֶשׁ וּמִדְּסֵיפָא רַבִּי רֵישָׁא נָמֵי רַבִּי אָמְרִי סֵיפָא רַבִּי רֵישָׁא רַבָּנַן
אֵיתִיבֵיהּ רָבָא אָכַל הַיּוֹם אָכַל לְמָחָר נֶהֱנָה הַיּוֹם נֶהֱנָה לְמָחָר אָכַל הַיּוֹם נֶהֱנָה לְמָחָר נֶהֱנָה הַיּוֹם אָכַל לְמָחָר וַאֲפִילּוּ מִכָּאן וְעַד שָׁלֹשׁ שָׁנִים מִנַּיִן שֶׁהֵן מִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה
תַּלְמוּד לוֹמַר תִּמְעוֹל מַעַל רִיבָּה וְאַמַּאי הָא כַּיפַּר עֲלֵיהּ יוֹם הַכִּפּוּרִים
אָמְרִי כִּי מְכַפַּר יוֹם הַכִּפּוּרִים עַל אִיסּוּרָא עַל מָמוֹנָא לָא מְכַפַּר
וְאִיבָּעֵית אֵימָא כִּי מְכַפַּר יוֹם הַכִּפּוּרִים עַל כּוּלֵּיהּ שִׁיעוּרָא עַל פַּלְגָא דְּשִׁיעוּרָא לָא מְכַפַּר
וְכֵן אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ כָּאן שָׁנָה רַבִּי יְדִיעוֹת סָפֵק מְחַלְּקוֹת לְחַטָּאוֹת רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר אֵין יְדִיעוֹת סָפֵק מְחַלְּקוֹת לְחַטָּאוֹת
אֶלָּא הָכִי קָתָנֵי כְּשֵׁם שֶׁאִם הָיְתָה לוֹ יְדִיעָה וַדַּאי מֵבִיא עַל כׇּל אַחַת וְאַחַת כָּךְ אִם הָיְתָה לוֹ יְדִיעַת סָפֵק מֵבִיא אָשָׁם תָּלוּי עַל כׇּל אַחַת וְאֶחָת
בִּשְׁלָמָא לְרַבִּי יוֹחָנָן הַיְינוּ דְּקָא תָלֵי לְאָשָׁם בְּחַטָּאת אֶלָּא לְרֵישׁ לָקִישׁ חַטָּאת בְּאָשָׁם מִיבַּעְיָא לֵיהּ קַשְׁיָא
וְרָמֵי דְּרַבִּי יוֹחָנָן אַדְּרַבִּי יוֹחָנָן וְרָמֵי דְּרֵישׁ לָקִישׁ אַדְּרֵישׁ לָקִישׁ דְּתַנְיָא שְׁנֵי שְׁבִילִין אֶחָד טָמֵא וְאֶחָד טָהוֹר וְהָלַךְ בָּרִאשׁוֹן וְלֹא נִכְנַס בַּשֵּׁנִי וְנִכְנַס חַיָּיב
הָלַךְ בָּרִאשׁוֹן וְנִכְנַס פָּטוּר בַּשֵּׁנִי וְנִכְנַס חַיָּיב הָלַךְ בָּרִאשׁוֹן וְנִכְנַס וְהִזָּה וְשָׁנָה וְטָבַל וְהָלַךְ בַּשֵּׁנִי וְנִכְנַס חַיָּיב

רש"י

ר' אליעזר היא. הילכך ליכא למימר חולין לעזרה נינהו: ואתני. אי ראשון שומן אכל ודאי השני חלב ואי אכל ודאי חלב מספקא ליהוי ליה כפרה להגין עליו עד שיודע לו ויביא חטאת ואי לא ליהוי נדבה: ונודע לו. שספק הוא: כשם. שאם יודע לו באחרונה שכולן ודאי חלב היו ודאי ליהוי מביא חטאת על כל אחת ואחת דידיעות ספק שבינתים מחלקות לחטאות דלא הוי העלם אחת: כך מביא אשם תלוי על כל אחת. כל זמן שלא נודע לו ידיעה ודאית: כאן שנה רבי. כדפרישית: אלא מעתה אכל כזית חלב קודם יום הכיפורים וכזית חלב לאחר יום הכיפורים. ושניהם בהעלם אחת: במקום אשם תלוי. כדקתני בפ' בתרא (לקמן כה.) חייבי אשמות תלויים שעבר עליהן יום הכיפורים א' והוה ליה כידיעת ספק: דילמא. הא דאמרינן יום הכיפורים מכפר והוא דמתיידע ליה שספק חלב אכל: הודע ולא הודע תנן. בפ''ק דשבועות (דף יב:) מפרש בגמרא בין שנודע לו ספקו בין שלא נודע לו ספקו קודם יום הכיפורים יוה''כ מכפר אלמא אף על גב דלא מתיידע ליה לגמרי מכפר: תרדא. שוטה לשון אחר עצל: אכל ושתה בהעלם אחת. ביום הכיפורים: אינו חייב אלא אחת. דשתיה בכלל אכילה: דמתיידע ליה. כלומר אי שיעור דהוי אפשר לאודועי וכיון דאיכא שהות דיום הכיפורים בנתיים כדי ידיעה קם ליה ההוא שיעור במקום ספק ידיעה באשם תלוי: רבנן היא. ר' יוסי ור' אליעזר: אכל היום. משל הקדש שוה חצי פרוטה: נהנה. במידי דלאו בר אכילה: ומכאן עד ג' שנים. ובהעלם אחד: הא כפר עליו יוה''כ. שבינתים על חצי שיעור קמא ואי ידיעות ספק מחלקות הא הוה יוה''כ כידיעת ספק ואמאי מצטרפין: היינו דתלי לאשם בחטאת. דכשם שאם היתה ידיעה ודאית בנתיים היתה מחלקת לחטאות דכתיב (ויקרא ה) או הודע אליו חטאתו כך ידיעת ספק מחלקת לאשמות ומביא אשם תלוי על כל אחת ואחת אלא לריש לקיש חטאת באשם איבעי ליה למיתלי כשם שידיעת ספק מחלקת לאשמות כך מחלקת לחטאות ולכשיודע לו באחרונה יביא חטאת על כל אחת ואחת דהא עיקר ידיעת ספק באשם כתיבא: אחד טמא ואחד טהור. ואין ידוע איזה טמא ואיזה טהור: ולא נכנס. למקדש: בשני ונכנס. למקדש: חייב. על ביאת מקדש דממה נפשך איכא ידיעה ודאית וטמא הוא שהרי הלך בשתיהן: בשני ונכנס. ובכניסתו בשני נעלמה ממנו טומאה דכניסה ראשונה חייב:

תוספות

והתניא כל שחלוקות כו'. ואף על גב דר' יהודה קאמר לה לעיל (דף טו:) מכל מקום לא משמע דפליג עליה רבי בהא לרבי יוסי ברבי יהודה הכי פירושו כל שחלוקות לחטאות כגון חלב ודם פיגול ונותר חלוקין לאשמות דצריך להביא אשם תלוי על כל אחת ואחת אבל בידיעה לא קמיירי וגם לרבא הכי פירושו כל שחלוקות לחטאות בידיעת ודאי חלוקות לאשמות בידיעת ספק: אלא מעתה אכל כזית חלב לפני יוה''כ וכזית לאחר יוה''כ. דהשתא איכא שתי אשמות אכילת חלב דלפני יוה''כ כיפר יוה''כ במקום אשם ואכילת חלב דלאחר יוה''כ הביא עליו אשם והשתא איכא ב' אשמות הכי נמי דאם נודע לו אחר כך על שניהן שיביא שתי חטאות והא אכלם בהעלם אחת אלא לא מייתי ואם כן שמע מינה דהאי כללא כל שחלוקין כו' ליתא שהרי הכא איכא ב' אשמות וליכא כי אם חטאת אחת: אמר ליה דילמא יום הכיפורים אינו מכפר אלא אם כן הודע. ועתה יש שתי חטאות כמו שתי אשמות. אמר ליה רבא בר רב חנן תרדא רבא בר רב חנן היה חבר אביי כדאיתא פרק כיצד מברכין (ברכות דף מו): הא דנקט חלב שחרית ביום הכיפורים ולא נקט מילתא דהיתר וחייב קרבן עבור יום הכיפורים עצמו דאסורה באכילה דאם כן צריך למינקט ככותבת שהוא שיעור אכילת יום הכיפורים ונקט שיעור זוטא ולכך נקט כזית חלב שהוא פחות:
הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר