סקר
כמה לומדי דף יומי יש בארץ ובעולם להערכתך?
עד 60,000
60,000-90,000
90,000-120,000
מעל 120,000


 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

רש"י

להא שמעתא. דרב חסדא: קולפי טאבי. הכאות גדולות על הדא שמעתא שהיה מלמדיני שום היתומים לרבי מאיר ששים יום והייתי מקשה לו הא אמר ר''מ שלשים והוא אמר לי בא להכריז רצופין שלשים יום בין יתומין בין הקדש: ואם בא להכריז שני וחמישי. שהם ימי הדין הוי השום ששים יום וימי הכרזה שמונה עשר יום צא וחשוב משני בשבת שמונה שבועות הרי לך נ''ו ימים ויהא בהם י''ו שני חמישי הוסיף עוד. ארבעה ימים שני ושלישי ורביעי וחמישי בשבת הרי ס' יום משהתחיל ההכרזה ויש בהן שמונה עשר ימי הכרזה: אין נזקקין לנכסי יתומים. למוכרן: רבית אוכלת בהן. שהיו מחוייבין לעובד כוכבים מעות ברבית: משום מזוני. דכל זמן שאינה גובה כתובתה נזונית משלהם והוי פסידא דידהו: אילימא בבעל חוב עובד כוכבים. דשקיל רבית ולהכי נזקקין: מי צאית. להמתין ימי הכרזתינו בלא רבית: בתובעת כתובתה בב''ד. דכיון דשוב אין לה מזונות לא מפסדי יתומים מידי בהמתנה: לא נזדקיק לה. לפרוע כתובתה הואיל ומעכשיו אין מזונותיה על היתומים: כיון דאזדקקינן לה מעיקרא. בתחילת תביעת כתובתה להפסידה מזונותיה: מזדקקינן לה לבסוף. להגבותה כתובתה: הא לא קשיא ר''מ היא. דאמר כתובת [אשה] בבינונית מיניה דידיה כגון אם גירשה וקמ''ל דמיתמי בזיבורית: כדשנין. בבעל חוב עובד כוכבים: כשחייב מודה. בשעת מיתה הודה אביהם: כולהו נמי כשחייב מודה. ובעל חוב ישראל: גרושה. אין לה מזונות: ההיא דרבי יוחנן. דאמר כתובת אשה מגבינן מיתמי: משום חינא מתנינן לה. כדי שימצאו האנשים חן בעיני הנשים וינשאו להן והלכך אפילו גרושה נמי: בתר שיבקייהו. ימותו כאביהם שהניח להם ממון זה: לאו בני מיעבד מצוה נינהו. דקטנים הן אלא ימתין עד שיגדילו: צררי אתפסיה. אביהם נתן לבעל חובו מעות או כסף וזהב במשכון בשעת מיתה ולא הספיק ליטול את השטר מידו: דשמתיה. ב''ד לאביהן על שאינו פורע לזה חובו ומת בשמתיה דהשתא ליכא למיחש לצררי דלא היה פורעו אלא בבית דין כדי שיתירו נידויו: שלחו מתם בדשמתיה ומית בשמתיה. מיתוקמי כל הנך מתנייתא דלעיל דאמרו נזקקין: והלכתא כרב הונא. דהיכא דלא שמתוה חייש לצררי:

תוספות

תנן שום היתומים כו' במאי עסקינן אלימא בבעל חוב עובד כוכבים מי ציית. ואם תאמר למה ליה לאותובי לרב אסי ממתניתין ממילתיה דרב אסי גופיה הוה מצי למיפרך דאמר דאין נזקקין לנכסי יתומים אלא אם כן רבית אוכלת בהם במאי עסקינן האי דאין נזקקין אילימא בבעל חוב עובד כוכבים מי ציית להמתין עד שיגדילו ואי בבעל חוב ישראל מי שבקינן ליה דקאכיל רבית וי''ל דממילתא דרב אסי לא מצי למיפרך דאפשר לאוקמה בדלא תבע להו ולעולם בב''ח עובד כוכבים איירי ומש''ה אין נזקקין לנכסים לפרוע החוב אלא אם כן רבית אוכלת בהן [ואז] נזקקין אפי' לא תבע להו עובד כוכבים חובו לפי שלא ירבה עליהן הרבית אבל ממתניתין פריך שפיר דודאי מדנחתי בית דין לשום בדתבע להו מיירי לפיכך פריך אי בבעל חוב עובד כוכבים מי ציית עד אחר השלמת הכרזה שלא להרבות הרבית ואי לא ציית אם כן שמא יפסידו בהארכת הזמן יותר ממה שירויחו דודאי אי לא ידעינן אי מרווחינן אי לא מרווחינן לא צריכי הכרזה כדקאמר הש''ס בסמוך על מילתא דר' יוחנן: אמר רב נחמן מריש לא הוה מזקיקינן ליתמי כו' מכאן ואילך מזקיקינן כו'. והלכה כרב נחמן בדיני דנזקקין לנכסי יתומים והכי נמי איתא בהכותב (כתובות דף פד.) גבי הא דתנן מי שמת והניח אשה ובעל חוב ויורשים והיה לו מלוה או פקדון ביד אחרים ינתן לכושל שבהם ואמר ר' יוחנן עלה (שם) לכתובת אשה משום חינא אלמא נזקקין:
הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
תיכנות: אדם סלומון
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר