סקר
כמה לומדי דף יומי יש בארץ ובעולם להערכתך?
עד 60,000
60,000-90,000
90,000-120,000
מעל 120,000


 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

רש"י

בפרהסיא. דאמעשה קול הוא מעיל מכפר: הוא הבדיל. שעל לשון הרע באו נגעים עליו: פטיט. לשון קול היוצא בחשאי ובלע''ז פולי''ר: יביא קרבן פטיט. שהצפרים צועקין בכל שעה: יכול לא יכנו. על דבר תוכחה: יסטרנו. כלאחר יד: ופניו משתנין. שיוכיחנו ברבים להלבין פניו: קיסם. כלומר עון קטן שבידך זה יכול לומר לו טול אתה עון גדול שבידך הלכך אין יכולין להוכיח שכולן חוטאים: שיודע להוכיח. דרך כבוד שלא יהו פניו משתנין: קובל עליו. כשהייתי רואה בו דבר גנאי: תוכחה לשמה. לשם שמים: וענוה שלא לשמה. שעושה עצמו עניו שאינו רוצה להוכיחו ואותה ענוה שלא לשם שמים הוא אלא שלא ישנאנו: דאמר מר. במסכת עבודה זרה בפ''ק (דף כ:) ענוה גדולה מכולן דכתיב יען משח אותי לבשר ענוים לבשר חסידים לא נאמר: אמר ליה רבי חייא. לשמואל חזי מר דקא מצער לן רב הונא שמכה וחובט אותי: כי נפק. חייא בר רב אמר ליה רב הונא לשמואל להכי מצערנא ליה דהכי והכי עביד דברים מגונים והיינו ענוה שלא לשמה דלא אמר ליה בפניו ושלא בפניו סיפר בגנותו: עד היכן. אדם חייב להוכיח את חבירו: עד הכאה. עד שיקצוף זה ויכה את המוכיח: עד קללה. שיקלל את המוכיח: יהונתן הוכיח לשאול. עד שקצף שאול: שיכה. בעל הבית את האכסנאי או את אשתו: עד שיפשיל. בעל הבית כלי האכסנאי לאחוריו להשליכם מן הבית: בהפשלה ובהכאה. דאכסנאי גופיה כ''ע לא פליגי דתו לא מצי קאי: שמואל סבר כיון דלדידיה אינו מכה מאי נפקא ליה מיניה הלכך עד הפשלה: לאטרודי. להתקוטט: וכל כך למה. לו לסבול: אכסנאי. המשנה מאכסניא שלו: פוגם. בעל הבית: ונפגם. הוא עצמו דאמרי אינשי כמה קשים אלו שלא יוכלו לדור יחד: למסעיו. בדרך שהיה רגיל לחנות ממסע למסע שלא שינה בית מלוניו: דאקראי. כגון אכסנאי שבדרך שלן שם במקרה בעלמא ששקעה לו שם חמה למאן דאמר מאהלו לא חשיב אלא אכסניא קבועה ומאן דאמר ממסעיו חשיב אפילו דאקראי: תכלית יסורין. סוף מדת יסורין כלומר יסורין שאין פחותין מהן: ואינו מתקבל עליו. שאינו למדתו כהגון וצער הוא לו: למזוג. כוס של יין במים חמין: נהפך לו חלוקו. שלא לבשה כסדר וצריך להופכה ולפושטה: שלש ועלו בידו שתים. איכא טירחא למיהדר ולמשקל שלישית: וכל כך למה. כלומר למאי הילכתא הוו יסורין: קיבל עולמו. כל מנוחתו לעתיד ואי עבר עליה חד מהנך הרי הוא יסורין:

תוספות

וענוה שלא לשמה. שעושה עצמו עניו ואינו רוצה להוכיחו ואותה ענוה לא לשם שמים היא אלא שלא ישנאנו וי''מ ענוה שלא לשמה פירוש משום גאוה או שיאמרו אדם עניו הוא ומשפיל עצמו ושותק בחירופו ועלבונו ולא לשם שמים אלא לקנות שם אבל בקונט' שפירש ענוה שלא לשמה שמונע תוכחה מן הצריכים לא ישר אלי דהוה רשע גמור: ומאן דאמר עד נזיפה הא כתיב הכאה וקללה. ואם תאמר למאן דאמר נמי קללה הא כתיב הכאה וי''ל שמא כדמשני אגב חביבותא דיונתן אי נמי לא דריש ליה קרא דויטל שאול כיון דליתיה בהאי קרא דויחר אף שאול אלא קרא אחרינא הוא: הכי גרסינן דאמר מר אימיה מדן ואבוה מנפתלי דבדברי הימים (ב ב) כתיב ואמו מבני דן: (לעיל) לעולם אל ישנה אדם מאומנות אביו ומאומנות אבותיו. ומייתי ראיה שאמו היתה מבני דן ולקח לו אומנות אבותיו:
הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
תיכנות: אדם סלומון
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר