סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

הַמְבוּקָּרִים בְּלִשְׁכַּת הַטְּלָאִים אַרְבָּעָה יָמִים קוֹדֶם שְׁחִיטָה וּמַנִּי בֶּן בַּג בַּג הִיא דְּתַנְיָא בֶּן בַּג בַּג אוֹמֵר מִנַּיִן לַתָּמִיד שֶׁטָּעוּן בִּיקּוּר אַרְבָּעָה יָמִים קוֹדֶם שְׁחִיטָה
תַּלְמוּד לוֹמַר תִּשְׁמְרוּ לְהַקְרִיב לִי בְּמוֹעֲדוֹ וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר וְהָיָה לָכֶם לְמִשְׁמֶרֶת עַד אַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן מָה לְהַלָּן טָעוּן בִּיקּוּר אַרְבָּעָה יָמִים קוֹדֶם שְׁחִיטָה אַף כָּאן טָעוּן בִּיקּוּר אַרְבָּעָה יָמִים קוֹדֶם שְׁחִיטָה
דַּיְקָא נָמֵי דְּקָתָנֵי כְּדֵי לַשַּׁבָּת וְלָא קָתָנֵי לַשַּׁבָּת שְׁמַע מִינַּהּ
מִשְּׁתֵּי חֲצוֹצְרוֹת וּמוֹסִיפִין וְכוּ' וְעַד כַּמָּה אָמַר רַב הוּנָא וְאָמְרִי לַהּ אָמַר רַב זַבְדִּי אָמַר רַב הוּנָא עַד מֵאָה וְעֶשְׂרִים שֶׁנֶּאֱמַר וְעִמָּהֶם כֹּהֲנִים לְמֵאָה וְעֶשְׂרִים מַחְצְרִים בַּחֲצוֹצְרוֹת
מִתִּשְׁעָה כִּנּוֹרוֹת וְכוּ' וְצִלְצָל לְבָד מְנָא הָנֵי מִילֵּי אָמַר רַב אַסִּי דְּאָמַר קְרָא וְאָסָף בַּמְצִלְתַּיִם לְהַשְׁמִיעַ מְצִלְתַּיִם תְּרֵי הָווּ כֵּיוָן דַּחֲדָא עֲבִידְתָּא עָבְדִי וְחַד גַּבְרָא עָבֵיד בְּהוּ קָרֵי לְהוּ חַד
מַתְנִי' אֵין פּוֹחֲתִין מִשְּׁנֵים עָשָׂר לְוִיִּם עוֹמְדִין עַל הַדּוּכָן וּמוֹסִיפִין עַד עוֹלָם אֵין הַקָּטָן נִכְנָס לָעֲזָרָה לַעֲבוֹדָה אֶלָּא בְּשָׁעָה שֶׁהַלְּוִיִּם אוֹמְרִים בַּשִּׁיר וְלֹא הָיוּ אוֹמְרִים בְּנֵבֶל וּבְכִנּוֹר אֶלָּא בַּפֶּה כְּדֵי לִיתֵּן תֶּבֶל בַּנְּעִימָה
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר אֵין עוֹלִין לַמִּנְיָן וְאֵין עוֹלִין לַדּוּכָן אֶלָּא בָּאָרֶץ הָיוּ עוֹמְדִין וְרָאשֵׁיהֶן בֵּין רַגְלֵי הַלְוִיִּם וְצֹעֲרֵי הַלְוִיִּם הָיוּ נִקְרָאִין
גְּמָ' הָנֵי כְּנֶגֶד מִי אָמַר רַב פָּפָּא כְּנֶגֶד תִּשְׁעָה כִּנּוֹרוֹת [וּשְׁנֵי] נְבָלִים וְצִלְצָל אֶחָד שֶׁנֶּאֱמַר הוּא וּבָנָיו וְאֶחָיו שְׁנֵים עָשָׂר
אֵין הַקָּטָן נִכְנָס לָעֲזָרָה לַעֲבוֹדָה אֶלָּא בְּשָׁעָה שֶׁהַלְּוִיִּם כּוּ' מְנָא הָנֵי מִילֵּי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן דְּאָמַר קְרָא וַיַּעֲמֹד יֵשׁוּעַ בָּנָיו וְאֶחָיו קַדְמִיאֵל וּבָנָיו בְּנֵי יְהוּדָה כְּאֶחָד לְנַצֵּחַ עַל עֹשֵׂה הַמְּלָאכָה בְּבֵית הָאֱלֹהִים וְגוֹ'
לֹא הָיוּ אוֹמְרִים לֹא בְּנֵבֶל וְלֹא בְּכִנּוֹר אֶלָּא בַּפֶּה כּוּ' לְמֵימְרָא דְּנֵבֶל לְחוּד וְכִנּוֹר לְחוּד לֵימָא מַתְנִיתִין דְּלָא כְּרַבִּי יְהוּדָה דְּתַנְיָא רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר כִּנּוֹר שֶׁל מִקְדָּשׁ שֶׁל שִׁבְעַת נִימִין הָיָה שֶׁנֶּאֱמַר שׂבַע שְׂמָחוֹת פָּנֶיךָ אַל תִּיקְרֵי שׂוֹבַע אֶלָּא שֶׁבַע
וְשֶׁל יְמוֹת הַמָּשִׁיחַ שְׁמוֹנָה שֶׁנֶּאֱמַר לִמְנַצֵּחַ עַל הַשְּׁמִינִית עַל נִימָא שְׁמִינִית
שֶׁל עוֹלָם הַבָּא עֶשֶׂר שֶׁנֶּאֱמַר עֲלֵי עָשׂוֹר וַעֲלֵי נָבֶל עֲלֵי הִגָּיוֹן בְּכִנּוֹר
וְאוֹמֵר הוֹדוּ לַה' בְּכִנּוֹר בְּנֵבֶל עָשׂוֹר זַמְּרוּ לוֹ שִׁירוּ לוֹ שִׁיר חָדָשׁ
אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבִּי יְהוּדָה לָעוֹלָם הַבָּא אַיְּידֵי דִּנְפִישִׁי נִימִין דִּידֵיהּ נְפִישׁ קָלֵיהּ כִּי נֵבֶל קָרֵי לֵיהּ נֵבֶל
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר אֵין עוֹלִין מִן הַמִּנְיָן כּוּ' תָּנָא וְסוֹעֲדֵי הַלְוִיִּם הָיוּ נִקְרָאִין וְתַנָּא דִּידַן כֵּיוָן דְּהַנֵּי קָטִין קָלַיְיהוּ וְהָנֵי עָב קָלַיְיהוּ הָנֵי מְקַטְּטִי וְהָנֵי לָא מְקַטְּטִי קָרֵי לְהוּ צֹעֲרֵי
הֲדַרַן עֲלָךְ אֵין נֶעֱרָכִין
מַתְנִי' יֵשׁ בַּעֲרָכִין לְהָקֵל וּלְהַחְמִיר וּבִשְׂדֵה אֲחוּזָּה לְהָקֵל וּלְהַחְמִיר וּבְשׁוֹר הַמּוּעָד שֶׁהֵמִית הָעֶבֶד לְהָקֵל וּלְהַחְמִיר בָּאוֹנֵס וּבַמְפַתֶּה וּבַמּוֹצִיא שֵׁם רַע לְהָקֵל וּלְהַחְמִיר
יֵשׁ בַּעֲרָכִין לְהָקֵל וּלְהַחְמִיר כֵּיצַד אֶחָד שֶׁהֶעֱרִיךְ אֶת הַנָּאֶה שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל וְאֶת הַכָּעוּר שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל נוֹתֵן חֲמִשִּׁים סֶלַע וְאִם אָמַר הֲרֵי דָּמָיו עָלַי נוֹתֵן אֶת שׇׁוְויוֹ
גְּמָ' יֵשׁ בַּעֲרָכִין לְהָקֵל וְכוּ' וּלְהַחְמִיר כֵּיצַד אֶחָד שֶׁהֶעֱרִיךְ כּוּ' בְּיִשְׂרָאֵל אִין בַּגּוֹיִם לָא
לֵימָא מַתְנִיתִין דְּלָא כְּרַבִּי מֵאִיר דִּתְנַן גּוֹי רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר נֶעֱרָךְ אֲבָל לֹא מַעֲרִיךְ
אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבִּי מֵאִיר הוּא הַדִּין דַּאֲפִילּוּ גּוֹי נָמֵי אֶלָּא

רש"י

מבוקרין ד' ימים קודם לכן ונטלו יום ראשון שנים לתמידים ונתנו שנים תחתיהם ויבקרום ביום שני נטלו שנים מן הארבעה הנותרים ונתנו שנים תחתיהם ויום שלישי נטלו שנים הנותרים מן הראשונים ונתנו שנים תחתיהן וכן לעולם נוטלים שנים ונותנים שנים ואותן שנתבקרו ונתנו שם יום ראשון ראויים ליום רביעי ואותן שניתנו בשני ראויין בחמישי וכן חוזרין חלילה לעולם ונמצאו כל התמידין הנשחטין מבוקרין . ד' ימים קודם שחיטה עם יום הביקור ויום השחיטה כך שמעתי. וקשיא לי הא לא דמי לארבעה ימים דפסח דביקורו בעשור ושחיטתו בי''ד הרי ארבעה ימים לבד מיום השחיטה ולכך נראה בעיני דשמונה ניתנו שם ביום חינוך וששה דקתני במתני' הכי משמע אין פוחתים מששה כלומר שאפילו כשיטלו השנים שבכל יום נשתיירו שם ששה מבוקרין ולאחר כך קודם הלילה יבקרו שנים ויתנו שם והנך הואיל וליתנהו אכתי בשעת נטילת השנים לא קחשיב להו ל''א סימנא בעלמא דכי היכי דכי מקלעי שבת ור''ה גבי הדדי מיבקר ההוא דשלישי בשבת בע''ש דהא לא מצו היום לילך ולבקש טלה ולבקרו השתא הוי ארבעה ימים קודם שחיטה הכי נמי לעולם בעינן ד' ימים קודם שחיטה: דיקא נמי. דסימנא בעלמא הוא ולאו משום טעמא דשבת וראש השנה קא בעי להו מדלא קתני לשבת ולשני ימים כו' דהוי משמע לצורך שבת ור''ה מדקתני כדי ש''מ כפי חשבון הראוי לשבת ולראש השנה דהיינו ששה וסימנא בעלמא הוא: מנה''מ. דצלצל לבד ותו לא: ואסף. שם הלוי: עבידתא חד עבדי. דאין אחד מועיל בלא חבירו שהן ב' חתיכות רחבות של מתכת ומכין זו על זו וקורין צינב''ש: מתני' אין לוי קטן נכנס לעזרה. לשום עבודה כגון לכבד את העזרה ולהגיף את הדלתות אלא בשעה שהלוים עומדים על הדוכן בשיר אז נכנסים לוים קטנים לשורר עמהן: ולא היו. אותן קטנים: אומרים בנבל וכנור אלא בפה ליתן תבל בנעימה. ליתן תבלין בנעימות הלוים לפי שקול הלוים הקטנים דק ומתבל את קול הלוים הגדולים: [ואין עולין למנין]. דלא מנו אותן לוים למנין שנים עשר לוים הצריכין לדוכן: ולא עולין. על האצטבא המוכנת לדוכן אלא בארץ היו עומדין: וצוערי הלוים. שמצערין את הלוים כדמפרש בגמרא: גמ' בנבל עשור. של עשר נימין ולעולם הבא משתעי מדכתיב שיר חדש לשון זכר דשירות העולם הזה לשון נקבה כדאמר במכילת' כשם שנקבה זו יולדת כך תשועות הללו סופן לילד צרות אבל שיר של עולם הבא ל' זכר שאינו יולד: מדמפיק ר' יהודה כנור בנבל עשור אלמא כנור היינו נבל: דנפיש קליה כי נבל. ונבל עשוי כמפוח של נפחים ומוציא קול ע''י רוח: וסועדי. עוזרי: לויים עבו קלייהו קטנים קטין קלייהו דק קולם: מקטטי. כלומר מקטינין ועושים קולם דק דק ויפה ומצערין הלוים שאין יכולים לבסם קולם כמותן: מתני' להקל. נאה שבישראל. שוה מאה מנה אין נותן אלא נ' סלע: להחמיר. שהמעריך הכעור שבישראל אפי' אינו שוה אלא ה' סלעים נותן נ' סלעים מן עשרים עד בן ס': בשדה אחוזה. במקדיש שדה אחוזה: שהעריך. שאמר ערך פלוני עלי: גמ' בעובד כוכבים לא. שאם אמר ישראל ערך עובד כוכבים פלוני עלי לא אמר כלום דעובד כוכבים אינו נערך: נערך אבל לא מעריך. טעמא מפרש בפ''ק (לעיל דף ה:):

תוספות

אין קטן נכנס בעזרה מנה''מ אמר ר' יוחנן [דאמר קרא] ויעמוד ישוע בניו ואחיו קדמיאל. והקשה רבינו אלחנן היכי ילפינן דקטן נכנס לעזרה לשיר בשעה שהלוים עומדים לדוכן ואמר ר''י דרבי ליה מיתורא דקרא כתיב בניהם ואחיהם הלוים וכתיב ישוע בניו קדמיאל ובניו בני יהודה בני (מורד) [חנדד] בניהם למה לי והלא הזכיר כל אחד בניו אלא ש''מ דלהכי כתביה דהוה מיותר ומשמע קטנים: יש בערכין (שייך לדף י''ד ע''א). מה בין שדה מקנה לשדה אחוזה כו'. והוא הדין דהוה מצי למימר חילוק אחר בין שדה אחוזה לשדה מקנה שבשדה אחוזה אם הקדישו וגאלו אחר מתחלק לכהנים ביובל ובשדה מקנה אם הקדישו וגאלו אחר חוזר לבעלים ביובל ולא נחת לפרושי אלא חילוק דשייך כשהוא עצמו פודהו:

הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר