סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

וּפָסְקוּ
בִּשְׁלָמָא רֵישׁ לָקִישׁ כִּדְאָמַר טַעַם אֶלָּא לְרַבִּי יוֹחָנָן מַאי טַעְמָא
אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר רַבִּי יוֹחָנָן חֲזַאי בְּחֶילְמָא דְּמִילְּתָא מְעַלַּיְתָא אָמֵינָא אָמַר קְרָא לִי יִהְיוּ בַּהֲוָיָיתָן יְהוּ
וְרַבִּי יוֹחָנָן וְהָיָה כִּי יְבִיאֲךָ וְהַעֲבַרְתָּ מַאי עָבֵיד לֵיהּ הַהוּא מִיבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְתָנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל עֲשֵׂה מִצְוָה זוֹ שֶׁבִּשְׁבִילָהּ תִּיכָּנֵס לָאָרֶץ
אֲמַר לֵיהּ רַב מָרְדֳּכַי לְרַב אָשֵׁי אַתּוּן הָכִי מַתְנִיתוּ לַהּ אֲנַן אִיפְּכָא מַתְנִינַן לַהּ רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר לֹא קָדְשׁוּ בְּכוֹרוֹת בַּמִּדְבָּר וְרֵישׁ לָקִישׁ אָמַר קָדְשׁוּ בְּכוֹרוֹת בַּמִּדְבָּר
אֲמַר לֵיהּ וְאָפְכִית נָמֵי תְּיוּבָתָא וְאָפְכִיתוּ לַהּ לְהָא דְּרַבִּי אֶלְעָזָר אֲמַר לֵיהּ לֹא קָדְשׁוּ לְהוּ לֹא הוּצְרְכוּ לִיקְדַּשׁ
אִי הָכִי הַיְינוּ דִּידַן קָא מַשְׁמַע לַן חַיָּיב אָדָם לוֹמַר בִּלְשׁוֹן רַבּוֹ
שָׁאַל קוּנְטְרוּקוּס הַשַּׂר אֶת רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי בִּפְרָטָן שֶׁל לְוִיִּם אַתָּה מוֹצֵא עֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם אֶלֶף וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת בִּכְלָלָן אַתָּה מוֹצֵא עֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם אֶלֶף וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת לְהֵיכָן הָלְכוּ
אָמַר לוֹ אוֹתָן שְׁלֹשׁ מֵאוֹת בְּכוֹרוֹת הָיוּ וְאֵין בְּכוֹר מַפְקִיעַ בְּכוֹר מַאי טַעְמָא אָמַר אַבָּיֵי דַּיּוֹ לַבְּכוֹר שֶׁיַּפְקִיעַ קְדוּשַּׁת עַצְמוֹ
וְעוֹד שְׁאָלוֹ בְּגִיבּוּי כֶּסֶף אַתָּה מוֹצֵא מָאתַיִם וְאַחַת כִּכָּר וְאַחַת עֶשְׂרֵה מָנֶה דִּכְתִיב בֶּקַע לַגֻּלְגֹּלֶת מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ וְגוֹ'
וּבִנְתִינַת הַכֶּסֶף אַתָּה מוֹצֵא מְאַת כִּכָּר דִּכְתִיב וַיְהִי מְאַת כִּכַּר הַכֶּסֶף לָצֶקֶת וְגוֹ' מֹשֶׁה רַבְּכֶם גַּנָּב הָיָה אוֹ קוּבְיוּסְטוּס הָיָה אוֹ אֵינוֹ בָּקִי בְּחֶשְׁבּוֹנוֹת נָתַן מֶחֱצָה וְנָטַל מֶחֱצָה וּמֶחֱצָה שָׁלֵם לֹא הֶחֱזִיר
אָמַר לוֹ מֹשֶׁה רַבֵּינוּ גִּיזְבָּר נֶאֱמָן הָיָה וּבָקִי בְּחֶשְׁבּוֹנוֹת הָיָה וּמָנֶה שֶׁל קוֹדֶשׁ כָּפוּל הָיָה
הָוֵי בַּהּ רַב אַחַאי מַאי קָא קַשְׁיָא לֵיהּ וַיְהִי מְאַת כִּכַּר הַכֶּסֶף לָצֶקֶת וְגוֹ' הָנָךְ לָצֶקֶת וְאִינָךְ בֵּי גַזָּא כְּתַב קְרָא אַחֲרִינָא וְכֶסֶף פְּקוּדֵי הָעֵדָה מְאַת כִּכָּר וְגוֹ'
וּדְקָאָמַר לֵיהּ מָנֶה שֶׁל קוֹדֶשׁ כָּפוּל הָיָה מְנָא לֵיהּ
אִילֵימָא מִינֵּיהּ שֶׁהֲרֵי כָּאן שִׁבְעִים וְאֶחָד מָנֶה וְאֶת הָאָלֶף וּשְׁבַע מֵאוֹת וַחֲמִשָּׁה וְשִׁבְעִים עָשָׂה וָוִים לָעַמּוּדִים וְלֹא מְנָאָן הַכָּתוּב אֶלָּא בִּפְרוֹטְרוֹט וְאִם אִיתָא מֵאָה וְאֶחָד כִּכָּר וְאַחַת עֶשְׂרֵה מָנֶה מִיבְּעֵי לֵיהּ
אֶלָּא מִדְּלֹא מְנָאָן הַכָּתוּב אֶלָּא בִּפְרוֹטְרוֹט שְׁמַע מִינַּהּ מָנֶה שֶׁל קוֹדֶשׁ כָּפוּל הָיָה
וְדִילְמָא כְּלָלֵי קָחָשֵׁיב בְּכַכְּרֵי פְּרָטִי לָא קָא חָשֵׁיב בְּכַכְּרֵי
אֶלָּא מֵהָכָא וּנְחֹשֶׁת הַתְּנוּפָה שִׁבְעִים כִּכָּר וְאַלְפַּיִם וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁקֶל שֶׁהֲרֵי כָּאן תִּשְׁעִים וְשִׁשָּׁה מָנֶה וְלֹא מְנָאָן הַכָּתוּב אֶלָּא בִּפְרוֹטְרוֹט שְׁמַע מִינַּהּ מָנֶה שֶׁל קוֹדֶשׁ כָּפוּל הָיָה
וְדִילְמָא פְּרָטָא רַבָּה קָא חָשֵׁיב בְּכַכְּרֵי פְּרָטָא זוּטָא לָא קָחָשֵׁיב בְּכַכְּרֵי
אֶלָּא אָמַר רַב חִסְדָּא מֵהָכָא וְהַשֶּׁקֶל עֶשְׂרִים גֵּרָה עֶשְׂרִים שְׁקָלִים חֲמִשָּׁה וְעֶשְׂרִים שְׁקָלִים עֲשָׂרָה וַחֲמִשָּׁה שֶׁקֶל הַמָּנֶה יִהְיֶה לָכֶם

רש"י

ופסקו. משעת החשבון של חומש הפקודים ואילך: טעמיה. מוהיה כי יביאך והדר והעברת: מצוה זו. של בכורות שבשבילה תיכנס לארץ ולהכי סמכינהו רחמנא להדדי: ואפכיתו נמי לרבי אלעזר. ואמריתו ריש לקיש חזאי בחלום ומתריץ ליה למילתיה דריש לקיש והא ר' אלעזר תלמידו דר' יוחנן הוה: א''ל. האי דלא קדשו דקאמר ר' יוחנן היינו דלא הוצרכו לקדש אם רוצה להקריבן אינו צריך להקדישן כשאר בהמות חולין שהרי הן קדושין היו משעה שנולדו דהיינו נמי כדלעיל דלר' יוחנן קדשו בכורות במדבר: בלשון רבו. אע''ג דתרוייהו כי הדדי הוו פירושייהו אפ''ה קאמר ליה בלשון שלמדתיה: קונטרוקוס. שם שר: בפרטן של לוים. בגרשון כתיב (במדבר ג) שבעת אלפים וחמש מאות ובקהת כתיב (שם) שמונת אלפים ושש מאות הרי ששה עשר אלפים ומאה ובמררי כתיב (שם) ששת אלפים ומאתים הרי שנים ועשרים אלף ושלש מאות ובכללן כתיב (שם) כל זכר מבן חדש ומעלה שנים ועשרים אלף: מחצית השקל בשקל הקדש. לגלגלת לשש מאות אלף ושלשת אלפים וחמש מאות וחמשים הרי מאתים ואחד ככר וי''א מנה ככר הוי ששים מנה ומנה מאה דינר שהן חמשה ועשרים סלעים ושקל דאורייתא הוי סלע חשוב ס' פעמים כ''ה תמצא בככר אלף וחמש מאות סלעים שהן שלש אלפים חצאי שקלים תמצא לשלש אלפים ישראל ככר כסף לשלש מאות אלף מאת ככר לשש מאות אלף מאתים ככר ולשלשה אלפים אלף וחמש מאות סלעים ולחמש מאות איש ר''ן סלעים ולחמשים איש כ''ה סלעים הרי אלף ות''ש ע''ה סלעים צרף סלעים ועשה מהן מנים מכל מאה סלעים ארבע מנים הרי לאלף סלעים מ' מנים ולחמש מאות סלעים עשרים מנים הרי ככר פשו להו רע''ה סלעים שהן אחת עשרה מנה: מחצה שלם לא החזיר. שהיה לו לשלם מן החצי מאת ככר וחצי וחמש מנים וחצי והוא לא נתן אלא מאה ככר כדכתיב מאת ככר ואע''ג דכתיב (שמות לח) ואת האלף ושבע מאות וחמשה ושבעים עשה ווים אלמא דיותר ממחצה החזיר אותו פסוק לא הזכיר אותו השר שמתכוין היה לקנטרו בדברים: כפול היה. והיה בככר ק''כ מנים ובאותן מאה ככר הוו מאתים ככר והאחד ככר וי''א מנה היו האלף וז' מאות וע''ה שעשה ווים לעמודים: כתיב קרא אחרינא. דלא כתיב ביה לצקת ולא קחשיב לכולהו: אילימא מיניה. מהאי קרא גופיה שהרי כיון אלף ושבע מאות וע''ה יוצא שבעים וחד מנה וא''נ לא מהדר אלא כמה דכתיב מיהו הנך הוה ליה לקרא למימני בהו בככר וי''א מנה ולא מנאן אלא בפרוטרוט בפרטי' ולא עשה מהן כלל שיחשבם בככר ש''מ כפול היה: לעולם. איכא לישאל אמאי לא אהדר מאתים ככר והא דאמרת אי לאו דכפול היה אמאי לא מננהו בככר לאו טעמא הוא דכללי שהגיעו למאה קחשיב בכללי ופרטי כגון חד ככר לא חשיב בככרי לפיכך מנאן בפרוטרוט: ואלפים וארבע מאות שקל. אלפים הוו פ' מנים לכל ק' ד' מנים ות' הוו ט''ז מנים הרי צ''ו מנים ולא מנאן אלא בפרוטרוט והאי קרא חשיב פרטי בככרי דהכתיב שבעים ככר מדלא כתב ע''א ככר ושלשים וששה מנים ש''מ כפול היה ועד דליהוו ק''כ מנים לא הוי ככר: פרטא רבה. שבעים ולהכי קרי ליה פרט דלא הגיע למאה: פרטא זוטרא. כגון חד ככר: והשקל עשרים גרה. פסוק הוא ביחזקאל עשרים שקלים וגו' המנה יהיה לכם אלמא המנה כ''ה סלעים:

תוספות

קוביוסטוס. במקום אחר חולין (דף צא:) פרש''י גונב נפשות ואין עניינו כאן גבי גביית כסף ובפרק המוכר פירות (ב''ב דף צב:) גבי עבדים וסתם עבדים אינן גונבי נפשות ור''ח פירש משחק בקוביא והא דאמר בבראשית רבה שלחני נא כי עלה השחר וכי גנב או קוביוסטוס אתה שאתה מתיירא מן השחר דרך משחק בקוביא להטמין עצמו לפי שמפסיד ממון בשחוק ומתחייב בהקפה: ומחצה שלם לא החזיר. לא הזכיר לו פסוק ואת האלף ושבע מאות וחמשה ושבעים עשה ווים לעמודים השר לקנטרו נתכוון: מנא ליה. פירוש יש לו לדקדק דבר זה מתוך מה אמרה מלבד קושיא זו: הרי כאן שבעים ואחד מנה. ולא מנאן הכתוב אלא בפרוטרוט: ומנה של קדש כפול היה. אבל שקלים של חול ושל קדש שוין היו וא''ת מכל מקום למנינהו במנין ולימא ל''ה מנים וחצי וכן בסמוך דקאמר שהרי כאן צ''ו מנים היה לו למנות במנה ולימא ארבעים ושמנה מנים והוי המנים טפי שלם י''ל דמשקל של מנה לא היה עדיין בימי משה ולא משתמיט קרא באורייתא דלכתוב מנה תדע דבפ''ק דכתובות (דף י:) גבי אלמנה אמרי' נקראת אלמנה על שם מנה דעתידי רבנן דמיתקני לה כתובה מנה ומי כתב קרא לעתיד ואמאי לא דייקי' כתובת אלמנה דאורייתא אלא ודאי לפי שלא היה מנה בימי משה: והשקל עשרים גרה. היינו מעין כדמתרגם כ' מעין סלע ותימה האמר סלע ד' דינר ושש מעה כסף דינר אלמא איכא כ''ד מעין בסלע ופר''ת שתי פעמים הוסיפו על המשקל בימי יחזקאל היה שקל עשרים גרה הוסיפו שתות על מנה של קדש שבתחלה היה בו נ' סלעים עשאוהו של קדש ששים אבל על השקל לא הוסיפו ובימי חכמים חזרו והוסיפו על השקל שתות מלבד תוספת שבתחלה שהיה של עשרים ועשאוהו של כ''ד והשתא לפר''ת כשנתוסף בימי יחזקאל נעשה מנה של קדש גדול יותר מכפלים משל חול דשל חול לעולם כ''ה סלעים והם עשו של קדש ס' סלעים ובימי חכמים כשהוסיפו על סלעים ממילא נתוסף מנה של קדש ושל חול וה''פ קרא דיחזקאל והשקל עשרים גרה כלומר מאותם שקלים שהיו בתחלה עשרים גרה יש במנה של עכשיו ששים אבל משקלים של עכשיו שנעשו כ''ד לית ביה אלא חמשים בשל קדש וכ''ה של חול: עשרים שקלים חמשה ועשרים שקלים עשרה וחמשה שקל המנה יהיה לכם. מה שלא מנה הכתוב בבת אחת ששים שקלים המנה וכן לחלקו בענין זה יש לפרש לפי (דאמרת) שענייני משקלות היו במקדש משקל אחד היה במקדש של עשרים שקלים בה שוקלים שליש מנה של קדש אחר שנתוסף (של קדש) אחד משתות
הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר