סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

רַב אָשֵׁי אָמַר לֹא נִצְרְכָה אֶלָּא לְשׇׁמְנוֹ דְּתַנְיָא שׇׁמְנוֹ מוּתָּר וְיִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים נָהֲגוּ בּוֹ אִיסּוּר
רָבִינָא אָמַר לֹא נִצְרְכָה אֶלָּא לְכִדְרַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל דְּאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל שְׁנֵי גִידִין הֵן פְּנִימִי סָמוּךְ לְעֶצֶם אָסוּר וְחַיָּיבִין עָלָיו חִיצוֹן סָמוּךְ לְבָשָׂר אָסוּר וְאֵין חַיָּיבִין עָלָיו
תָּא שְׁמַע אָכַל מִזֶּה כְּזַיִת וּמִזֶּה כְּזַיִת סוֹפֵג שְׁמוֹנִים רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אֵינוֹ סוֹפֵג אֶלָּא אַרְבָּעִים
אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא מִיפְשָׁט פְּשִׁיטָא לֵיהּ שַׁפִּיר אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ סַפּוֹקֵי מְסַפְּקָא לֵיהּ הָוְיָא לַהּ הַתְרָאַת סָפֵק וְשָׁמְעִינַן לֵיהּ לְרַבִּי יְהוּדָה דְּאָמַר הַתְרָאַת סָפֵק לֹא שְׁמָהּ הַתְרָאָה
דְּתַנְיָא הִכָּה אֶת זֶה וְחָזַר וְהִכָּה אֶת זֶה קִלֵּל אֶת זֶה וְחָזַר וְקִלֵּל אֶת זֶה הִכָּה שְׁנֵיהֶם בְּבַת אַחַת אוֹ שֶׁקִּלֵּל שְׁנֵיהֶם בְּבַת אַחַת חַיָּיב רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר בְּבַת אַחַת חַיָּיב בְּזֶה אַחַר זֶה פָּטוּר
הַאי תַּנָּא סָבַר לַהּ כְּאִידַּךְ תַּנָּא דְּרַבִּי יְהוּדָה דְּאָמַר הַתְרָאַת סָפֵק שְׁמָהּ הַתְרָאָה
דְּתַנְיָא לֹא תוֹתִירוּ מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר וְגוֹ' בָּא הַכָּתוּב לִיתֵּן עֲשֵׂה אַחַר לֹא תַעֲשֶׂה לוֹמַר שֶׁאֵין לוֹקִין עָלָיו דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה
רַבִּי יַעֲקֹב אוֹמֵר לֹא מִן הַשֵּׁם הוּא זֶה אֶלָּא מִשּׁוּם דְּהָוֵה לָאו שֶׁאֵין בּוֹ מַעֲשֶׂה וְכׇל לָאו שֶׁאֵין בּוֹ מַעֲשֶׂה אֵין לוֹקִין עָלָיו
תָּא שְׁמַע אָכַל שְׁנֵי גִידִין מִשְּׁתֵּי יְרֵכוֹת מִשְּׁתֵּי בְהֵמוֹת סוֹפֵג שְׁמוֹנִים רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אֵינוֹ סוֹפֵג אֶלָּא אַרְבָּעִים
מִדְּקָאָמַר מִשְׁתֵּי יְרֵכוֹת מִשְּׁתֵּי בְהֵמוֹת פְּשִׁיטָא דְּתַרְוַיְיהוּ לְאִיסּוּרָא וּלְרַבִּי יְהוּדָה אִיצְטְרִיךְ שְׁמַע מִינַּהּ מִיפְשָׁט פְּשִׁיטָא לֵיהּ שְׁמַע מִינַּהּ
וְאִי פְּשִׁיטָא לֵיהּ אַמַּאי סוֹפֵג אַרְבָּעִים וְתוּ לָא לִילְקֵי שְׁמוֹנִים הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן כְּגוֹן דְּלֵית בּוֹ כְּזַיִת דְּתַנְיָא אֲכָלוֹ וְאֵין בּוֹ כְּזַיִת חַיָּיב רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר עַד שֶׁיְּהֵא בּוֹ כְּזַיִת
וְטַעְמָא מַאי אָמַר רָבָא אָמַר קְרָא הַיָּרֵךְ הַמְיוּמֶּנֶת שֶׁבַּיָּרֵךְ
וְרַבָּנַן הַהוּא דְּפָשֵׁיט אִיסּוּרֵיהּ בְּכוּלֵּיהּ יָרֵךְ לְאַפּוֹקֵי חִיצוֹן דְּלָא
וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר אָמַר קְרָא בְּהֵאָבְקוֹ עִמּוֹ כְּאָדָם שֶׁחוֹבֵק אֶת חֲבֵירוֹ וְיָדוֹ מַגַּעַת לְכַף יְמִינוֹ שֶׁל חֲבֵירוֹ
רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר כְּגוֹי נִדְמָה לוֹ דְּאָמַר מָר יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּטְפַּל לוֹ גּוֹי בַּדֶּרֶךְ טוֹפְלוֹ לִימִינוֹ
רַב שְׁמוּאֵל בַּר אַחָא קַמֵּיהּ דְּרַב פָּפָּא מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא בַּר עוּלָּא אָמַר כְּתַלְמִיד חָכָם נִדְמָה לוֹ דְּאָמַר מָר הַמְהַלֵּךְ לִימִין רַבּוֹ הֲרֵי זֶה בּוּר
וְרַבָּנַן מֵאֲחוֹרֵיהּ אֲתָא וְנַשְּׁיֵיהּ בְּתַרְוַיְיהוּ
וְרַבָּנַן הַאי בְּהֵאָבְקוֹ עִמּוֹ מַאי דָּרְשִׁי בֵּיהּ מִבְּעֵי לֵיהּ לִכְאִידַּךְ דְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי דְּאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי מְלַמֵּד שֶׁהֶעֱלוּ אֲבַק מַרְגְּלוֹתָם עַד כִּסֵּא הַכָּבוֹד כְּתִיב הָכָא בְּהֵאָבְקוֹ עִמּוֹ וּכְתִיב הָתָם וְעָנָן אֲבַק רַגְלָיו
וְאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי לָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ גִּיד הַנָּשֶׁה שֶׁנָּשָׁה מִמְּקוֹמוֹ וְעָלָה וְכֵן הוּא אוֹמֵר נָשְׁתָה גְבוּרָתָם הָיוּ לְנָשִׁים
אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא מַאי דִּכְתִיב דָּבָר שָׁלַח בְּיַעֲקֹב וְנָפַל בְּיִשְׂרָאֵל דָּבָר שָׁלַח בְּיַעֲקֹב זֶה גִּיד הַנָּשֶׁה וְנָפַל בְּיִשְׂרָאֵל שֶׁפָּשַׁט אִיסּוּרוֹ בְּכׇל יִשְׂרָאֵל
וְאָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא מַאי דִּכְתִיב וּטְבוֹחַ טֶבַח וְהָכֵן פְּרַע לָהֶן בֵּית הַשְּׁחִיטָה וְהָכֵן טוֹל גִּיד הַנָּשֶׁה בִּפְנֵיהֶם כְּמַאן דְּאָמַר גִּיד הַנָּשֶׁה נֶאֱסָר לִבְנֵי נֹחַ
וַיִּוָּתֵר יַעֲקֹב לְבַדּוֹ אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר שֶׁנִּשְׁתַּיֵּיר עַל פַּכִּין קְטַנִּים מִכָּאן לַצַּדִּיקִים שֶׁחָבִיב עֲלֵיהֶם מָמוֹנָם יוֹתֵר מִגּוּפָם וְכׇל כָּךְ לָמָּה לְפִי שֶׁאֵין פּוֹשְׁטִין יְדֵיהֶן בְּגָזֵל
וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ עַד עֲלוֹת הַשָּׁחַר אָמַר רַבִּי יִצְחָק מִכָּאן לְתַלְמִיד חָכָם שֶׁלֹּא יֵצֵא יְחִידִי בַּלַּיְלָה רַבִּי אַבָּא בַּר כָּהֲנָא אָמַר מֵהָכָא

רש"י

רב אשי אמר. מהכא לא תפשוט וטעמא לאו משום ספיקא דגיד הוא אלא מיפשט פשיטא ליה והכא בשומן הגיד קאמר דמותר מדאורייתא: וישראל קדושים. העושין סייג לתורה נהגו בו איסור והלכך על כרחיך משייר ליה משום מנהגא ושרפה בעי הואיל ומדאורייתא בר אכילה הוא: פנימי הסמוך לעצם. הוא גיד ארוך ונתון לארכו של שופי כשפורעין את הירך ופושט בכל הירך ראשו אחד מחובר בעצם האליה ומשם נפשט לאורך השופי עד מקום חיבור הקולית ועצם הירך ושם הוא סמוך לעצם: אסור. מן התורה: וחייבין עליו. מלקות כדיליף לקמן מהירך ועוד שהוא על הכף שהכף הוא בשר עגול הסובב את הקולית דבוקה בה ועל שם שהוא בצד פנימי של ירך צד שכלפי ירך חברתה כשהבהמה מחוברת קרי לה פנימי: וחיצון. גיד קצר הנתון לרוחב השופי בסופו מובלע בכף הסובבת את הקולית והוא נתון בצד חיצון של ירך: אסור. מדרבנן: ואין חייבים עליו. דלאו היינו על הכף אלא בתוך הכף ובההוא חיצון עסקינן ומשייר ליה על כרחיה ושרפה בעי דהא מדאורייתא חזי: מזה כזית ומזה כזית. משל ימין ומשל שמאל ומדנקט אכל מזה כזית ומזה כזית ולא נקט אכל ב' זיתים משניהם ש''מ שתי אכילות ושתי התראות הוו: אי אמרת בשלמא פשיטא ליה. משום הכי לקי אימנית: הכה את זה. ספק בן ט' לזה וספק בן ז' לזה: בבת אחת. בהכאה אחת: חייב. דהתראת ודאי היא: בא הכתוב כו'. כבר פרשתי באותו ואת בנו דכל מותיר התראת ספק היא דכי מתרינן ביה אל תותיר מספקא לן אם עובר על התראה ואם לאו דשמא קודם עלות השחר יאכלנו: משתי בהמות. מדנקט משתי בהמות כי היכי דניהוי תרוייהו ימניות נקט דאי ימין ושמאל מה לי שתי בהמות ומה לי אחת: ולר' יהודה איצטריך. דאע''ג דתרוייהו דאיסורא קא פטר ליה בחד מלקות וטעמא כדמפרש לקמיה שאין בין שניהם אלא כזית ואי מספקא ליה אמאי לקי אפילו חדא דילמא תרוייהו דהיתירא הואיל ושתיהן ימניות: אכלו. גיד שלם חייב כאוכל נמלה כל שהוא שהוא חייב משום דבריה הוא וחשיב איסור: טעמא מאי. פשיטא ליה לרבי יהודה דשל ימין: ההוא. הא דכתיב הירך לאשמועינן אתא דבההוא גיד קאי: דפשיט איסוריה בכוליה ירך. הוא וקנוקנותיו ושרשיו נפשטין בכל הירך והיינו גיד הפנימי הגדול הנמצא בתחלת פריעת הירך: שחובק את חבירו. מלפניו: וידו. הימנית מגעת לכף ירך ימנית של חבירו מאחוריו: כעובד כוכבים נדמה לו. כסבור היה יעקב שהוא עובד כוכבים וטפלו לימינו כדי שיהא מזומן. לאוחזו אם יקום עליו ובירך הסמוכה לו נגע: טופלו לימינו. מחברו לימין: כת''ח נדמה לו. וחלק לו יעקב כבוד כאילו הוא רבו וטפלו לימינו כדי שיהא יעקב לשמאל המלאך: ה''ז בור. אין בו חכמת דרך ארץ: ורבנן. דפליגי אדרבי יהודה ואסרי בתרוייהו קסברי מאחוריה אתא ונשייה בתרוייהו הכהו בשתיהם עד שנשו ממקומם ועלו: האי בהאבקו מאי דרשת ביה. למה לי למכתביה כלל אי לאו למימרא דכדרך הנאבקים נגע בו: נשה ממקומו. קפץ: נשתה גבורתם. קפצה גבורתם: היו לנשים. חלשים כנשים: דבר הנשלח ביעקב נפל בישראל. בכל ישראל: ופרע להן בית השחיטה. שלא יאמרו בשר הנחירה אני אוכל לפי שבני יעקב שומרי מצות היו דאף על פי שלא נתנה תורה מקובלין היו מאבותיהם: כמאן דאמר. במתניתין (לקמן דף ק:) גיד הנשה נאסר להם בעודם בני נח: שנשתייר על פכים קטנים. דכל כלים החשובים ומקנה כבר העבירן את נחל יבק כדכתיב לעיל מיניה ויעבר את כל אשר לו והוא נשאר על פכין קטנים שלא הספיק להעביר וחשכה לו: מדקאמר עד עלות השחר. שמע מינה לא ניתנה רשות למזיק להזיק ביום לפיכך לא הוצרך שמירה: מכאן לתלמיד חכם כו'. שהרי יעקב נשאר יחידי והוזק:

תוספות

רב אשי אמר לא נצרכא אלא לשמנו של גיד. לא קאי אדרב חסדא דמוקי לה כר' יהודה ולפי מה שאמר לקמן דלר' יהודה שמנו של גיד אפילו מדרבנן שרי לא אתיא אלא כרבי מאיר והא דלא קאמר רב אשי אליבא דר''מ משום דבברייתא דמייתי לא הוזכר בה ר''מ וכן רבינא דמוקי לה בגיד החיצון דהוי מדרבנן לכאורה לא אתי כרבי יהודה דלקמן מפיק לה מהירך דפשיט ליה בכוליה ירך לאפוקי חיצון דלא ורבי יהודה דריש הירך המיומנת שבירך אם לא נאמר דתרתי שמעת מינה דבלאו הכי דריש ליה לקמן (דף צו:) לדרשה אחריתי ונימא דכולהו מפיק מינה: אלא אי אמרת ספוקי מספקא ליה כו'. ולא בעי לאוקומי שאכל שניהם בבת אחת דהשתא לא הויא התראת ספק כי היכי דלא נפשוט בעיא דאכל שני זיתי חלב בהעלם אחד דס''פ אותו ואת בנו (לעיל דף פב:): כמאן דאמר גיד הנשה נאסר לבני נח. וא''ת דילמא לא נאסר ואפילו הכי היו מקיימין כמו שחיטה דקאמר ליה פרע להם בית השחיטה וי''ל מדקאמר והכן משמע דבלאו הכי לא משתרי אי נמי פרע להו בית השחיטה היינו נחירה שנצטוו על הנחירה: מכאן לתלמיד חכם שלא יצא יחידי בלילה. אומר ר''ת דדוקא נקט תלמיד חכם משום דמזיקין מתקנאים בהם כדאמרינן ג' צריכין שימור מלך ות''ח וחתן והא דאמרן בריש פסחים (דף ב.) לעולם יכנס אדם בכי טוב כו' דמשמע כל אדם מדלא נקט תלמיד חכם התם מיירי ברחוק מן העיר מפני המכשולות והליסטים:
הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר