סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

כַּמָּה חִסָּרוֹן בְּשִׁדְרָה בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים שְׁתֵּי חוּלְיוֹת וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים חוּלְיָא אַחַת וְאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל וְכֵן לִטְרֵפָה
הָכָא צֵלָע בְּלֹא חוּלְיָא הָתָם חוּלְיָא בְּלֹא צֵלָע
בִּשְׁלָמָא צֵלָע בְּלֹא חוּלְיָא מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ אֶלָּא חוּלְיָא בְּלֹא צֵלָע הֵיכִי מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ בְּשִׁילְהֵי כַּפְלֵי
מַתְקֵיף לַהּ רַב אוֹשַׁעְיָא וְלִתְנְיַיהּ גַּבֵּי קוּלֵּי בֵּית שַׁמַּאי וְחוּמְרֵי בֵּית הִלֵּל אֲמַר לֵיהּ רַב כִּי אִיתְּשִׁיל לְעִנְיַן טוּמְאָה אִיתְּשִׁיל דְּהָווּ לְהוּ בֵּית שַׁמַּאי לְחוּמְרָא
וְגוּלְגּוֹלֶת שֶׁנֶּחְבְּסָה בְּרוּבָּהּ בָּעֵי רַבִּי יִרְמְיָה רוֹב גּוֹבְהָהּ אוֹ רוֹב הֶיקֵּיפָהּ תֵּיקוּ
וּבָשָׂר הַחוֹפֶה רוֹב הַכָּרֵס בְּרוּבּוֹ בָּעֵי רַב אָשֵׁי בְּרוֹב קָרוּעַ אוֹ בְּרוֹב נָטוּל
תִּפְשׁוֹט לֵיהּ מִדִּתְנַן כָּרֵס הַפְּנִימִית שֶׁנִּיקְּבָה אוֹ שֶׁנִּקְרַע רוֹב הַחִיצוֹנָה וְאָמְרִי בְּמַעְרְבָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא כׇּל הַכָּרֵס כּוּלּוֹ זוֹ הִיא כָּרֵס הַפְּנִימִי וְאֵי זֶהוּ כָּרֵס הַחִיצוֹנָה בָּשָׂר הַחוֹפֶה אֶת רוֹב הַכָּרֵס
מִידֵּי הוּא טַעְמָא אֶלָּא לִשְׁמוּאֵל הָכִי אָמַר רַבִּי יַעֲקֹב בַּר נַחְמָנִי אָמַר שְׁמוּאֵל מָקוֹם שֶׁאֵין בּוֹ מֵילָת
וּדְרוּסַת הַזְּאֵב אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב בִּבְהֵמָה מִן הַזְּאֵב וּלְמַעְלָה וּבְעוֹפוֹת מִן הַנֵּץ וּלְמַעְלָה
לְמַעוֹטֵי מַאי אִילֵּימָא לְמַעוֹטֵי חָתוּל תְּנֵינָא וּדְרוּסַת הַזְּאֵב וְכִי תֵּימָא הָא קָא מַשְׁמַע לַן דִּזְאֵב בְּגַסָּה נָמֵי דָּרֵיס וְהָא תְּנַן רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר דְּרוּסַת הַזְּאֵב בַּדַּקָּה וּדְרוּסַת אֲרִי בַּגַּסָּה
וְכִי תֵּימָא רַבִּי יְהוּדָה מִפְלָג פְּלִיג וְהָאָמַר רַבִּי בִּנְיָמִין בַּר יֶפֶת אָמַר רַבִּי אִלְעָא לֹא בָּא רַבִּי יְהוּדָה אֶלָּא לְפָרֵשׁ דִּבְרֵי חֲכָמִים
גַּבְרָא אַגַּבְרָא קָא רָמֵית אִיבָּעֵית אֵימָא לְעוֹלָם לְמַעוֹטֵי חָתוּל מַהוּ דְּתֵימָא אוֹרְחָא דְּמִלְּתָא קָתָנֵי קָא מַשְׁמַע לַן
אָמַר רַב עַמְרָם אָמַר רַב חִסְדָּא דְּרוּסַת חָתוּל וּנְמִיָּיה בִּגְדָיִים וּטְלָאִים דְּרוּסַת חוּלְדָּה בְּעוֹפוֹת מֵיתִיבִי דְּרוּסַת חָתוּל נֵץ וּנְמִיָּיה עַד שֶׁתִּינָּקֵב לֶחָלָל אֲבָל דְּרוּסָה לֵית לְהוּ
וְתִסְבְּרָא נֵץ לָא דָּרֵיס וְהָתְנַן וּדְרוּסַת הַנֵּץ הָא לָא קַשְׁיָא כָּאן בְּעוֹפוֹת כָּאן בִּגְדָיִים וּטְלָאִים
מִכׇּל מָקוֹם לְרַב חִסְדָּא קַשְׁיָא הוּא דְּאָמַר כִּי הַאי תַּנָּא דְּתַנְיָא בְּרִיבִּי אוֹמֵר לֹא אָמְרוּ אֵין דְּרוּסָה אֶלָּא בְּמָקוֹם שֶׁאֵין מַצִּילִין אֲבָל בִּמְקוֹם שֶׁיֵּשׁ מַצִּילִין יֵשׁ דְּרוּסָה
וּבִמְקוֹם שֶׁאֵין מַצִּילִין אֵין דְּרוּסָה וְהָא הָהִיא תַּרְנְגוֹלְתָּ[א] דַּהֲוַאי בֵּי רַב כָּהֲנָא דִּרְהַט חָתוּל בָּתְרַהּ וְעָל לְאִידְּרוֹנָא וְאִיתְּחִיד דַּשָּׁא בְּאַפֵּיהּ וּמַחְיֵיהּ לְדַשָּׁא בְּסִיחוּפֵיהּ וְאִשְׁתְּכַח עֲלַהּ חַמְשָׁה קוּרְטֵי דְּמָא
הַצָּלַת עַצְמָהּ נָמֵי כְּהַצָּלַת אֲחֵרִים דָּמֵי וְרַבָּנַן זִיהֲרָא אִית לֵיהּ וְלָא קָלֵי זִיהֲרֵיהּ
אִיכָּא דְאָמְרִי הָא מַנִּי בְּרִיבִּי הִיא דְּתַנְיָא בְּרִיבִּי אוֹמֵר לֹא אָמְרוּ יֵשׁ דְּרוּסָה אֶלָּא בִּמְקוֹם שֶׁיֵּשׁ מַצִּילִין אֲבָל בִּמְקוֹם שֶׁאֵין מַצִּילִין אִין דְּרוּסָה
וּבִמְקוֹם שֶׁאֵין מַצִּילִין אֵין דְּרוּסָה וְהָא הָהִיא תַּרְנְגוֹלְתָּ[א] דַּהֲוַאי בֵּי רַב כָּהֲנָא דִּרְהַט חָתוּל בָּתְרַהּ וְעַל לְאִידְּרוֹנָא וְאִיתְּחִיד דַּשָּׁא בְּאַפֵּיהּ וּמַחְיֵיהּ לְדַשָּׁא בְּסִיחוּפֵיהּ וְאִישְׁתְּכַח עֲלֵיהּ חֲמִשָּׁה קוּרְטֵי דְּמָא הַצָּלַת עַצְמָהּ נָמֵי כְּהַצָּלַת אֲחֵרִים דָּמְיָא
בְּעָא מִינֵּיהּ רַב כָּהֲנָא מֵרַב

רש"י

כמה חסרון בשדרה. ולא תטמא באהל בלא בשר: וכן לטרפה. דלבית הלל מיטרפא בחדא חוליא אלמא לשמואל עקירת חוליא הוא דטרפה ולא עקירת צלע: בשילהי כפלי. יש חוליות הרבה שאין שם צלעות: ולתנייה גבי קולי בית שמאי. אי לענין טרפה נמי פליגי ליתנייה בעדיות דקחשיב התם כל קולי בית שמאי וחומרי בית הלל דהא לגבי טרפה הוו בית שמאי לקולא: כי איתשיל. חסרון שדרה בבית המדרש: לענין. טומאת אהל נשאלה לפניהם בכמה חסרונה דהתם בית שמאי לחומרא: רוב גובהה. מן העינים ולמעלה רוב היקפה גדול מרוב גובהה: ברוב קרוע. וכ''ש ברוב נטולה: או ברוב נטול. שניטל רובה אבל ברוב קרוע לא מיטרפא: תפשוט. דברוב קרוע קאמר דהא או שנקרע תנן ומפרשינן להאי רוב חיצונה דהיינו בשר החופה: מידי הוא טעמא. הא דמיבעיא לן ברוב קרוע או ברוב נטול: אלא לשמואל. דהא איהו אמרה להא שמעתא לעיל צלע שנעקרה וכו' ושמואל לא מפרש למתניתין כדאמרי במערבא אלא מקום שאין בו מילת דהיינו בכרס עצמו ואיהו מוסיף האי טרפות דבשר החופה אמתניתין דגמרא גמירי ליה ותנא דמתניתין מייתי לה בזה הכלל: מן הזאב ולמעלה. הוי דרוסה וזאב בכלל אבל מזאב ולמטה אין לו ארס חזק להמית בהמה אלא עופות: ובעופות. הנדרסין: מן הנץ ולמעלה. יש לו כח לדרוס עוף חברו: וכי תימא. אי לאו דרב הוה אמינא לעולם חתול נמי הויא דריסה בדקה ומתניתין קא משמע לן דזאב אפילו בגסה נמי דריס ומשום דאיירי בגסה נקט זאב: גברא אגברא קא רמית. דרבי אלעזר אדרב דרב סבר רבי יהודה פליג ות''ק אפילו בגסה קאמר ואיצטריך דרב לאשמועינן דמן הזאב ולמטה אפילו בדקה נמי לא דלא תימא האי דקתני זאב משום גסה אבל דקה אפילו חתול נמי: ואיבעית אימא לעולם. מתניתין נמי ממעט חתול אפילו מדקה דזאב גופיה דקתני בדקה קאמר כר' בנימין ואתא רב לפרושי דדוקא נקיט זאב במתני': מהו דתימא. האי דנקט זאב משום דאורחיה למידרס ולעולם הוא הדין לחתול קמ''ל רב: נמייה. חיה היא ויש אומרים שהיא מרטרינ''א בלע''ז: גדיים וטלאים. דקים שבדקה ומודה רב חסדא באילים ורחלים כמתני': עד שתינקב לחלל. כקוץ בעלמא ועד שניקבו הדקין ומדשוי להו כקוץ בנקובה מכלל דארס שלה אין מזיק אפילו לעופות וכל שכן לגדיים וטלאים: בריבי. שם חכם: לא אמרו אין דרוסה. לחתול: אלא במקום שאין מצילין. לעוף או לגדי מידו דאינו כועס כל כך ולא אלים זיהריה: אבל במקום שיש לה מציל. הוא כועס ויש לו ארס חזק וכשמכה בצפורן משליך בה ארס ודרב חסדא בשיש מצילין: בסחופיה. פלוט''א: חמשה קורטי דמא. ארס של חמש אצבעות: הצלת עצמה. שהיא עצמה מצלת גופה ובורחת: ורבנן. דפליגי עליה דבריבי דאמרי אפילו יש מצילין אין דרוסה בהאי דמא דמשתכח בדשא מפרקי לך: אית ליה זיהרא ולא קלי. אינו שורף: איכא דאמרי. דרב חסדא אפילו במקום שאין מצילין קאמר דיש דרוסה ומתניתין דנקט זאב משום אימרי רברבי נקט והא מתניתין דנקט עד שתנקב לחלל בריבי היא ובמקום שאין מצילין ורבנן פליגי עליה: לא אמרו. יש דרוסה לחתול: אבל במקום שאין מצילין כו'. ורבנן סברי אף במקום שאין מצילין יש דרוסה:

תוספות

אילימא למעוטי חתול. כלומר דוקא זאב דריס באימרי רברבי ולא חתול: וכי תימא קמשמע לן דזאב בגסה נמי דריס. כלומר דלהכי נקט מן הזאב ולמעלה לאשמועינן דכל מן הזאב ולמעלה שוה דמה ארי בגסה אף זאב בגסה: הכי גרסינן אמר רב חסדא דרוסת חתול ונמייה בגדיים וטלאים. ולא גרסינן נץ במילתיה דרב חסדא דאי גרס ליה א''כ כי פריך ליה מברייתא מנץ נמי פריך וכי משני הוא דאמר כבריבי צריך לומר דקאי נמי בריבי אנץ ואילו מתני' קתני נץ דיש לו דרוסה ומתניתין איירי בכל ענין אף במקום שאין מצילין וכי תימא דמאי דמחלק בריבי היינו בגדיים וטלאים אבל בעופות לא א''כ מאי קא פריך מההיא תרנגולתא דהוה בי רב כהנא ואע''פ שעל כרחך אנו צריכין לחלק משום דלא תקשה ברייתא אמתניתין היינו משום דקסבר דבעופות קלי זיהריה ובגדיים וטלאים לא קלי זיהריה אבל בריבי סובר דמקום שיש לו מצילין קלי בין בעופות בין בגדיים וטלאים אבל במקום שאין מצילין אין לו כלל ארס ואי הוה גרסינן נץ במילתא דרב חסדא אם כן אף בנץ נמי היינו צריכין לומר כן ועוד לאיכא דאמרי דמשני דברייתא כבריבי היא א''כ לרב חסדא יש דרוסה לנץ בכל ענין אף בגדיים וטלאים ומאי איריא דתני מתניתין עוף הדק אפילו גדיים וטלאים נמי: מ''מ לרב חסדא קשיא. וא''ת ולישני ליה דברייתא באימרי רברבי וי''ל דדומיא דנץ קתני דאף בגדיים וטלאים אין לו דרוסה ומיהו לפירוש איכא דאמרי דאוקי לברייתא כבריבי ובאין לו מצילין לא הוי חתול דומיא דנץ דדרוסת הנץ בעופות בכל ענין ובגדיים וטלאים לא דריס בשום ענין ומתוך כך יתיישב אמאי לא מוקי ברייתא נמי ללישנא קמא כבריבי ובאין להן מצילין הא במצילין יש להן דרוסה משום דדומיא דנץ קתני דאין לו דרוסה בכל ענין:
הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר